"אנחנו מאפשרים לאורחים שלנו אי של שפיות בכל הטירוף", מצהיר גיל סתיו, מנכ"ל הוט סינמה ודרים גרופ של קבוצת אלקו. “אנחנו עדיין בתקופת מלחמה, עדיין יש חטופים בעזה, עדיין אזעקות, עדיין נופלים טילים – אבל בתוך כל המציאות הזו אנחנו רואים שאנשים יוצאים. הם רוצים לבלות, מחפשים את האסקפיזם הזה, רוצים טיפת שפיות. לא חזרנו עדיין לשגרה ב־100%, אבל בחנוכה למשל ממש ראינו ביקושים גבוהים. גם חברות עסקיות עשו אירועים לילדי העובדים בבתי הקולנוע. זה ממש בלט. אני מרגיש שאנחנו בעליה משמעותית".
דרים גרופ מחזיקה ב־49% מחברת הפצת הסרטים טוליפ אינרטיימנט ובבעלות מלאה ברשת בתי הקולנוע הוט סינמה, המנהלת ומפעילה עשרה מתחמי קולנוע ובידור, מהצפון ועד הדרום, המכילים קרוב ל־100 אולמות הקרנה שונים.
“על פי התאחדות ענף הקולנוע בישראל, בשנת 2024 נמכרו כ־13 מיליון כרטיסי קולנוע", אומר סתיו. עם זאת, הוא מסביר: "בפועל נמכרו הרבה יותר, כי התאחדות ענף הקולנוע מתייחסת לרשתות הקולנוע המרכזיות בישראל ולא להקרנות שמתקיימות בכל מיני אולמות אחרים. לכן ההערכה היא שמעל 16 מיליון כרטיסים לסרטים נקנו בצורה כזו או אחרת בשנה החולפת".
כיצד מלחמת חרבות ברזל השפיעה על הענף?
“בשנת 2022 נמכרו כ־12 מיליון כרטיסים, וכך גם בשנת 2023. המשמעות היא שבסך הכל רואים מגמת עלייה. גם אם מתייחסים לנתון שברבעון האחרון של 2023 בקושי נמכרו כרטיסים בגלל המלחמה, הרי שעדיין בשנת 2024 – למרות המלחמה וההשפעות שלה – נמכרו יותר כרטיסים מאשר בשנה שקדמה לה. עם זאת, אם משווים בין התקופה שבין ינואר־ספטמבר 2023 לינואר־ספטמבר 2024 – רואים ירידה של כ־6%. כלומר, אלמלא המלחמה המספר ב־2024 היה אמור להיות גבוה לפחות ב־6%. ואילו ספציפית לגבי הרשת שלנו, כיוון שאנחנו עם הכי הרבה מתחמים בצפון הארץ, יכול להיות שאפילו היינו מוכרים יותר מה־6% האלו".
מה היו האתגרים של הרשת בשנה החולפת?
“אנחנו רשת בתי הקולנוע עם הפריסה הגדולה ביותר במדינת ישראל, עם מספר המתחמים הגדול ביותר. כרשת שלא מתמקדת רק במרכז הארץ, האתגרים שלנו ממש הורגשו. בתחילת המלחמה ההשפעה הייתה בעיקר בדרום. הרגשנו ירידה במספר האורחים באשקלון ובאשדוד. ואילו עד נובמבר 2024 – הפסקת האש עם לבנון – הרגשנו את עיקר ההשפעה בצפון. יש לנו בתי קולנוע בנהריה ובכרמיאל, שהפכו כמעט ל'קו ראשון'. גם בקריות ובחיפה השפעת המלחמה ניכרה. חווינו את ההשפעה מהדרום לצפון, אבל חוץ מיומיים שבהם אחד הקניונים שאנחנו נמצאים בו נסגר – החל מדצמבר 2023 ועד היום לא סגרנו. היה למשל מעניין לראות שבנהריה גם באוקטובר 2024 – בזמן שכל יום היו שם אזעקות – אנשים באו לראות סרט, למרות האזעקות, אנשים עדיין היו צריכים את האסקפיזם, היו צריכים לצאת רגע ולהתנתק".
מעבר לסרט
לדברי סתיו, לאור השפעות המלחמה, הרשת נקטה כמה צעדים אסטרטגיים. “עשינו התאמות. אין צורך באותו כוח אדם כשמגיעים מאות אורחים לסרט במקום אלפים", הוא מתאר. “עשינו גם הרבה מהלכים של מעבר לשירות עצמי. היום אין כבר קופות. שכללנו את תהליך רכישת הכרטיסים באתר, ויש גם עמדות אוטומטיות. ואילו עבור מי שעדיין מעדיף לקנות כרטיס מבן אדם, אז הקופות נמצאות עכשיו במזנון. ככה בעצם גם חסכנו לאורחים שלנו עמידה בשני תורים. במקום לעמוד בתור לקופות ואחר כך בתור לקנות פופקורן, היום מקבלים את השירות הזה מנציג אחד".
בנוסף, בשנה החולפת הורחבה רצועת “לא רק קולנוע" של הוט סינמה, הכוללת מגוון רחב של תכנים, כגון הופעות סטנד־אפ, הרצאות, הצגות ילדים, רצועת סרטי איכות ונוסטלגיה, אירועי יום הולדת ואירועים עסקיים. “זה תמיד היה אצלנו באופן ספורדי, בעצימות נמוכה, אבל לאחרונה הבנו שזה ממש הצורך של האורחים שלנו שמחפשים חוויה, שרוצים משהו מעבר לסרט", מספר סתיו. “בחודשים האחרונים ממש תגברנו את זה באופן משמעותי. אנחנו מבינים שאנחנו לא רק קולנוע. המטרה שלנו היא לתת חוויית אירוח ובידור כוללת ומשתלמת לאורחים שלנו. זה כמובן גם אפיק הכנסה נוסף עבורנו.
“אנחנו מתמודדים עם אתגרי המלחמה, ועכשיו גם מעלים את המע"מ, את הארנונה ועוד כל מיני גזירות שבאות אלינו. המטרה שלנו היא ליצור שילוב שבו ההנאה של האורחים שלנו היא ההצלחה העסקית שלנו. זה מצב של 'ווין־ווין’.
“בנוסף לכך, התחלנו גם לעשות 'הוט סינמה פופ־אפ’. כלומר, להציע את היכולות שלנו במתחמים שהם לא רק בתי קולנוע. למשל, עשינו שיתוף פעולה עם קניון עזריאלי חולון להופעות סטנד־אפ, ועם קניון עופר רמת אביב לגבי הרצאות. אנחנו מרחיבים את נקודות החוזקה והיתרונות שלנו גם מחוץ לגבולות הקולנוע".
מהן תוכניות הרשת לשנת 2025?
“כיוון שאנחנו עדיין תחת מעטה המלחמה והגזירות הכלכליות שיבואו עלינו, אנחנו בעיקר פועלים לתת את השירות הטוב ביותר לאורחים שלנו וחוויה משתלמת. נחזק משמעותית את רצועת 'לא רק קולנוע’. בסופו של דבר, אנחנו רוצים שלכולנו תהיה חוויה טובה יותר".
בידור זול
לסתיו (49) ניסיון רב בניהול מערכי מכירות, שיווק, תפעול ופיננסים. להוט סינמה הוא הגיע במאי 2024, לאחר שלוש שנים שבהן כיהן כמנכ״ל חברת בלנדר ישראל המתמחה באשראי צרכני. לפני כן כיהן 10 שנים כסמנכ"ל השיווק והמכירות של קבוצת ישראייר.
“ענף הסרטים עבר תקופה לא פשוטה בשנים האחרונות", הוא מתאר. “זה התחיל ב־2020, בקורונה, אז הייתה צניחה במכירות כרטיסים בעולם כולו. לאחר מכן לא ראינו מיד זינוק, כי לקח זמן ליצור סרטים חדשים. הקורונה השביתה את כל תהליך ייצור סרטים חדשים, ואילו לאחר מכן הייתה שביתת תסריטאים בהוליווד בגלל נושא הבינה המלאכותית, וגם זה השפיע על התוצרים. בשנת 2024 כבר ראינו יותר ויותר סרטים חדשים חזקים יוצאים לשוק. זה התחיל ב’הכל בראש 2’, 'המיניונים’, עכשיו יצאו הסרטים 'מרשעת’, 'מואנה 2’, ועוד. יוצאים יותר ויותר סרטי ילדים, אבל לא רק. לאחרונה יצא גם הסרט הישראלי של אדיר מילר, 'הטבעת’, שזוכה לביקורות טובות ולהרבה מבקרים".
לדברי סתיו, הסיבה המרכזית שאנשים יוצאים מהבית והולכים לראות סרט היא החיפוש אחר בידור. “לכן התחרות שלנו על האורחים היא לאו דווקא מול נטפליקס, לא מול שירותי הסטרימינג, אלא מול בילויים אחרים, מול בתי הקפה. בתחילת מלחמת חרבות ברזל לאנשים לא היה נעים לצאת החוצה. בדצמבר 2023 בתי הקפה היו ריקים. ואילו היום, למרות שאנחנו עדיין בתקופת מלחמה ולא כולם חזרו לבתים שלהם, בטח לא החטופים ולא תושבי הצפון, אנשים כן מחפשים את הבילוי, את היציאה. אנשים פחות טסים לחו"ל עכשיו, המצב הכלכלי לא להיט, ומחפשים בידור זול. קולנוע הוא בהחלט כזה".
סתיו כאמור אינו רואה תחרות מול שירותי הסטרימינג, ולדבריו הקולנוע המסורתי ימשיך להתקיים. “אם נסתכל על גרף כמות הכרטיסים שנמכרו במדינת ישראל משנות ה־90 עד הקורונה, רואים מגמה של עלייה. זה נכון שבתי הקולנוע צריכים טיפה לחדש את החוויה, להיות יותר מאתגרים. אם פעם למשל היו אולמות ל־600־800 אנשים, היום האולמות יותר קטנים, למשל ל־200 אנשים, כדי לאפשר יותר מגוון. פעם היו 2־3 סרטים בכל מתחם, היום אפשר לראות גם מתחמים עם 15 אולמות, ואתה מקבל את חופש הבחירה. גם חוויית הצפייה חשובה. היום כל ההקרנות הן דיגיטליות, איכות הצפייה גבוהה מאוד, וכך גם איכות הסאונד. יש כמובן גם את הכיסאות שעליהם אתה יושב. אצלנו ברוב האולמות יש כיסאות שמאפשרים להישען אחורה והם מאוד נוחים. יש גם אולם פרימיום עם כורסאות חשמליות, שבהן אפשר להגיע כמעט למצב שכיבה".
מחיר כרטיס לקולנוע ברשתות השונות הוא כמה עשרות שקלים, ואם מצליחים לממש הטבות של כל מיני מועדוני צרכנות וכרטיסי אשראי, כמו למשל מבצע 1+1, המחיר הממוצע לכרטיס יכול להיות סביב 20 שקל. “אנחנו למשל מציעים גם חבילת מנוי לאורחים שלנו במחיר מאוד מוזל: זה יוצא 26 שקל לסרט ברכישת מנוי של 12 כרטיסים. בסופו של דבר, אנחנו מדברים על בילוי מאוד זול כשהתמחור שווה לכל נפש", מציין סתיו.
אבל גם במציאות שבה מצליחים להוזיל את עלות הכרטיס דרך מבצעים שונים, מגיע שלב המזנון שבו למשל עלות הפופקורן ברשתות השונות יכולה להכפיל את עלות החוויה ואפילו מעבר לכך. “כאמור, בסופו של דבר אנחנו יוצאים לבילוי", מבהיר סתיו. “כששותים כוס קפה בבית, עלות הגרגרים בכוס היא אגורות בודדות. בבית קפה זה עולה החל מ־12 שקל. כשיוצאים לבילוי, ולא משנה אם זה למסעדה, לבית קפה או לקולנוע, מדובר בחוויה. פופקורן זה חלק מהחוויה. אגב, מי שרוצה יכול להביא פופקורן מהבית. לדעתי, זה לא כמו פופקורן חם וטרי שמוכן במקום, אבל האפשרות כאמור קיימת.
“אנחנו למשל חידשנו את החוויה. הבנו שצריך לעשות שינוי בפופקורן, שהוא הקלאסיקה של הקולנוע, ועשינו פופקורן מתוק בייצור עצמי. אז יש אפשרות לבחור פופקורן מלוח, פופקורן מתוק, וגם חבילה של מלוח וגם מתוק".
מבחינת מחיר יציאה לקולנוע, מדגיש סתיו, “הדבר הנכון הוא להסתכל על עלות חבילת הבילוי הכוללת שהיא זולה, ואפילו יכולה לספק תעסוקה לילדים לשעה וחצי־שעתיים. אגב, כשמגיעים לסרט, אז אצלנו – ואני מניח שגם אצל אחרים – לא משלמים על חניה כי יש הסדר עם הקניון או המתחם עצמו. כיום רוב בתי הקולנוע שמצליחים נמצאים בקרבת או בתוך מרכזי קניות".
כיצד היית מתאר את התחרות עם רשתות הקולנוע הנוספות?
“יש תחרות. בכל אזור גיאוגרפי יש לנו מתחרה, אבל אני מברך עליה כיוון שהיא גורמת לנו להיות טובים יותר, חדים יותר, קשובים יותר לאורחים שלנו. דיברנו הרי על חוויה. יש אנשים שכל הזמן הולכים לאותה מסעדה, אבל מדי פעם רוצים לגוון. מבחינתי זה בסדר גמור שיש לנו אורחים שאנחנו קולנוע הבית שלהם, ופעם בכמה זמן הולכים למקום אחר. בכל מקום שיש בו תחרות, רואים שהצריכה עולה. אני לא מפחד מתחרות. אני מחבק אותה ומברך עליה".
