שנת הלימודים בחינוך העל יסודי, שמסתיימת היום (חמישי) היתה שנה קשה ומאתגרת, שבה התמודדה מערכת החינוך עם טבח 7 באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיו, עם מאות אלפי תלמידים מפונים, עם מעגלים רחבים של אבל ופגיעה מהמלחמה. אבל במהלכה, מורי התיכונים נאלצו להיאבק גם על הסכם שכר חדש, ולבלום רפורמות של העסקה בחוזים אישיים שיזם משרד האוצר.
המאבק הזה, שנמשך כבר שנתיים וחצי, התקיים השנה בצל המלחמה. הוא כלל שביתות אזהרה, וגם עיצומים שנקטו המורים, בהם אי מתן ציונים וביטול טיולים ופעילויות חוץ. משרד האוצר, מצידו, ניסה לנכות שכר מהמורים ולקח בחזרה מענק שניתן בתחילת השנה. כל אלו לא הביאו את הצדדים להסכמה, ואם לא יושגו הסכמות במהלך הקיץ, ארגון המורים מאיים שלא יפתח את שנת הלימודים הבאה.
זה לא מאבק על כסף. את המסגרת של תוספות השכר למורים, כ-2,000 שקלים בחודש, סגרו ארגון המורים והאוצר כבר בקיץ. שורש המחלוקת הוא רפורמות באופן ההעסקה של מורים ומנהלים, שהאוצר דורש מהמורים להסכים להן בתמורה לאותן תוספות שכר, ובארגון המורים מתנגדים להן בתוקף.
אחת המחלוקות בין משרד האוצר וארגון המורים, היא בנושא דרישתו של משרד האוצר להחיל חוזים אישיים על 10% מכלל מנהלי התיכונים ו-10% מהמורים. משמעות החוזה האישי היא פגיעה בזכות ההתאגדות של הצוותים החינוכיים ובתנאים הסוציאליים הנובעים מהסכם קיבוצי.
מורים מועסקים כיום ב"הסכם אישי", המורכב לרוב מתשלום גבוה יותר מזה שמציג ההסכם הקיבוצי, ותפקידו להתמודד עם גובה המשכורות בשוק הפרטי. הסכם זה אינו מחליף את ההסכם הקיבוצי ומהווה שכבה נוספת מעל ההסכם הקיבוצי.
התעקשותו של משרד האוצר על סעיף זה תמוהה, לנוכח העובדה ששום חוזה אישי לא נחתם בשנת הלימודים הנוכחית עם המורים בבתי הספר היסודיים או הגננות שחברים בהסתדרות המורים.
בסוף שנת הלימודים הקודמת, במסגרת הסכם השכר עם הסתדרות המורים, נכללו חוזים אישיים בהיקף של 6%. יו"ר הסתדרות המורים, יפה בן דויד, אמרה בכנס השנתי של הנהגת ההורים ארצית: "אני הסכמתי ל-6%, אבל ידעתי שזה יהיה חרטא".
בוועדת ביקורת המדינה, בה הועלה הנושא בשנית, נאמר כי הסיבה שהשנה לא הוחתמו צוותים חינוכיים על חוזים אישיים, היא שמשרד החינוך לא כתב חוזה שכזה. מנכ"ל המשרד, מאיר שמעוני, אף אמר כי "מהלך כזה לא יקדם את מערכת החינוך". לנוכח הדברים – היעדר ההוכחה בנוגע לטיבו של המהלך וההתנגדות בפועל של משרד החינוך – התעקשות משרד האוצר אינה ברורה.
מחלוקות נוספות בין משרד האוצר לארגון המורים נוגעות להליך הפיטורים הקיים כיום, ולתהליכי אקדמיזציה ושינוי בחינות הבגרות. לצד זאת, משרד האוצר וארגון המורים מסכימים על סכום במסגרת של תוספות השכר.
שנה של עיצומים ופשרות
במהלך השנתיים בהן מתקיים המשא ומתן לחתימה על הסכם קיבוצי, ארגון המורים קיים עיצומים הכוללים אי-מתן ציונים ואי-יציאה לפעילויות חוץ, לרבות טיולים שנתיים ומסעות לפולין.
במהלך שנתיים אלה, משרד החינוך, השלטון המקומי והנהגת ההורים, ביקשו צווי מניעה על מנת לאסור על ארגון המורים לקיים את העיצומים. לעיתים בית הדין לעבודה נעתר ולעיתים לא, או שנמצאו פשרות בנוגע לעיצומים, כמו למשל בשנת הלימודים הקודמת, בה המורים הזינו את הציונים ומשרד החינוך התחייב שלא לעשות בהם שימוש.
ניכוי שכר וביטול מענקים
השנה משרד האוצר נקט דרך נוספת כדי לגרום לארגון המורים להפסיק את העיצומים: בחודש מרץ הוציא הממונה על השכר אפי מלכין הוראה לשלטון המקומי, מעסיקם של מורי העל-יסודי, לנכות משכרם של המורים המשתתפים בעיצומים ובאופן ממוקד באי-הקלדת הציונים במערכת ואי-יציאה לטיולים, וכן את תוספות השכר שהוסכמו בהסכם השכר בין משרד האוצר לארגון המורים בספטמבר. הניכויים היו אמורים להתחיל במשכורת מאי.
בתגובה לכך ארגון המורים עתר לבית הדין לעבודה כדי שיורה למשרד האוצר שלא לנכות משכרם של המורים. החלטתו של בית הדין, שחתר לאורך הדיון לגישור בין הצדדים כדי שיחתמו על הסכם, ללא הצלחה, הייתה שלא לנכות משכרם של המורים המשתתפים בעיצומים, אבל כן לנכות את תוספות השכר שהוסכמו בספטמבר.
למעשה, שנת הלימודים החולפת כמעט שלא נפתחה, כיוון שארגון המורים היה באותו זמן לאחר שנה של סכסוך עבודה וללא הסכם שכר, ואיים שלא לפתוח את שנת הלימודים.
ב-31 באוגוסט, משרד האוצר, משרד החינוך וארגון המורים הגיעו להבנות, וכך נפתחה שנת הלימודים. ב-2 בספטמבר נחתם מסמך זמני המאגד בתוכו הסכמות עד לחתימת הסכם השכר שהייתה אמורה להתרחש בדצמבר.
משרד האוצר וארגון המורים מסכימים כי הייתה הסכמה על תוספת שכר של 800 שקלים בחודש, שתבוטל במידה ולא ייחתם הסכם שכר עד דצמבר. כאמור, גם המסגרת התקציבית להגדלת שכר המורים הוסכמה. אבן המחלוקת היא האם באותו מעמד בספטמבר הוסכם גם על החלת החוזים האישיים.
המשא ומתן קופא בגלל המלחמה
מטבע הדברים, לאורך חודשי המלחמה הראשונים, קפא המשא ומתן על הסכם קיבוצי חדש, וההסכם לא נחתם בדצמבר. בחודש מרץ חידש ארגון המורים את סכסוך העבודה על רקע אי ההתקדמות במשא ומתן.
המשא ומתן מתקיים בין משרד האוצר, השלטון המקומי וארגון המורים, וכך גם שר החינוך יואב קיש טוען כי משרד החינוך אינו צד במשא ומתן זה. עם זאת, קיש לא מהסס להתנגד מעל כל במה אפשרית למאבקו של ארגון המורים מהצד האחד, ומהצד השני נמנע מנקיטת עמדה מקצועית בנוגע לסוגיות שעולות, שחורגות מסוגיות של שכר בלבד.
כך זה ניכר באמירתו של מנכ"ל המשרד מאיר שמעוני, שכאמור אינו מאמין שחוזים אישיים יקדמו את מערכת החינוך, וכך גם בהליך המשפטי שעסק בניכויי השכר, שחשף שלא הייתה התייעצות עם הגורם המקצועי, קרי משרד החינוך. זו גם הייתה הטענה העיקרית לקבלת העתירה בנוגע לניכויים אלה, מה שיכול להצביע על חשיבותו של משרד החינוך בתהליך המשא ומתן כפי שבית הדין תופס אותו.
