חוסר הוודאות הפוליטית השורר בצרפת, במיוחד מאז תוצאות הבחירות לפרלמנט בשבוע שעבר, מיתרגמת לעניין הולך וגובר מצד שכבת המולטי־מיליונרים הגדולה במדינה בנוגע לעזיבה אפשרית. התוצאה בפרלמנט, לפיה ישנה אפשרות לממשלת שמאל או לקואליציה של מפלגת המרכז של הנשיא מקרון עם מפלגות שמאל, מעוררת חרדה בקרב השכבה הצרפתית העליונה מפני הצגה מחדש של מס ירושה, מסים גבוהים יותר על רווחי הון, "מס יציאה" למי שמעביר את הונו מחוץ למדינה או אפילו מס של 90% על הכנסות לעשירים־במיוחד, שמבטיחים בשמאל הפופוליסטי.
עוד ב-N12 כלכלה:
• האוצר חושף: כמה יחסוך כל מילואימניק מגיוס לוחמים חרדים
• מי עומדים מאחורי גל רכישת דירות היוקרה בירושלים
• מה תרוויח ישראל ממכירת הענק של Wiz לגוגל
"אני לא בטוח שקיבלתי כל כך הרבה שיחות מאז שהתחלתי את הקריירה שלי", אמר ל"פייננשל טיימס", גרגורי סוג'וקדג'יאן, מייסד חברת Rhétorès Finance לייעוץ בענייני הון. "הקליינטורה שלנו שואלת את עצמה שאלות רבות, וקשה לנו לתת לה תשובות מדויקות". "אם תאומץ מדיניות קיצונית בענייני מיסוי, מי שיכול לעזוב – יעזוב", אמר ל"בלומברג" עמנואל אנגלייה, נשיא חברת ניהול־הון בשם La Financiere d’Orion, שסיפר כמו עמיתיו על הצפה בשיחות טלפון ובפניות בנוגע לעזיבה אפשרית של צרפתים מטעמים כספיים בשבועות האחרונים. "החשש הגדול ביותר הוא ממס ירושה", אמר לעיתון הצרפתי "לס אקוס" וינסנט לזימי, ממשרד עורכי הדין Jeantet.
תסריט הבלהות: ממשלת שמאל "נקייה"
המצב הפוליטי בצרפת, אחרי בחירות הבזק עליהן הכריז מקרון לפני כחודש, מסובך מתמיד. לאף מחנה פוליטי אין רוב מספיק להקמת ממשלה יציבה. בסוף השבוע שבר הנשיא הצרפתי שתיקה, וקרא בעצם להקמת קואליציה – צעד פוליטי שאינו שגור בצרפת – או עם הימין הרפובליקאי או עם חלק מגוש השמאל. גוש השמאל, למרות ההרכב הפוליטי היוצא דופן שלו – הכורך מפלגת שמאל קיצונית כמו LFI ("צרפת הבלתי־כנועה") עם המפלגה הסוציאליסטית, הירוקים והקומוניסטים – טרם התפרק או הביע נכונות לקואליציה כלשהי. להיפך, הדיווחים הם שהגוש יציג מועמד לראשות הממשלה השבוע, בתור מי שקיבל הכי הרבה מושבים באסיפה הלאומית.
ז'אן לוק מלנשון, ראש איחוד מפלגות השמאל דורש שמפלגתו תקבל את ראשות הממשלה בצרפת | צילום:
reuters
שני תסריטים מעוררים את החשש הרב ביותר. הראשון הוא ממשלת שמאל "נקייה", שבה תהיה ה־LFI חברה של כבוד. זהו תסריט הבלהות מבחינת עסקים ומיליונרים בצרפת, משום שבין הדרישות של המפלגה, בראשות הפוליטיקאי הקיצוני משמאל ז'אן לוק־מלנשון, נמצאות העלאת שיעור המס המקסימלי על עשירים מופלגים ל־90%, הצגה מחדש של מס ירושה מקיף, העלאת המסים על רווחי הון ועל חברות ועוד.
התסריט השני, הריאלי יותר, הוא זה שבו גוש השמאל יתפרק, הסוציאליסטים, הקומוניסטים והירוקים יצטרפו לקואליציה עם מפלגתו של מקרון ו"ימשכו" את הממשלה שמאלה. עד כה, מקרון – עם עבר בבנק רוטשילד – היה זה שייצג את העשירים ביותר בצרפת בצורה הטובה ביותר. מאז שנכנס למשרד הוא הגביל את מס הירושה לנכסי נדל"ן בלבד, החריג ממנו עסקים משפחתיים וכן הוריד את המס על רווחי הון ל־30%. היענות לדרישות אפשריות של המרכז־שמאל לגבי מס ירושה מוגבר, ביטול הטבות והוצאה ממשלתית מדירה שינה משכבה גדולה של מולטי־מיליונרים צרפתים. במלים אחרות, התרסקותו הפוליטית של מקרון בשבועות האחרונים מחלישה אותם.
בירת צרפת פריז (ארכיון). מצב פוליטי מסובך | צילום:
123RF
וישנה גם אפשרות שלישית, של קואליציה של מקרון עם הימין המתון, מפלגת "הרפובליקנים". במקרה זה ייתכן כי מה שיוקרב מבחינת הנשיא תהיה רפורמת הפנסיות שלו, והוא ייאלץ להוריד את גיל הפרישה מ־65 ולוותר על רפורמות בלתי־פופולריות אחרות, במיוחד בתחום הכלכלה הירוקה. בכל מקרה, המצב הפיסקלי של צרפת אינו מעניק לה מרווח משחק רב מדי. החוב שלה עומד על 111% והגירעון על 5.5%. כל עוד מקרון היה נחוש לבצע רפורמות מבניות שזכו לאהדת בריסל והבנק העולמי – הקטנת קצבאות, עידוד יציאה לעבודה, קיצוץ כוח העבודה המאורגנת, העלאת גיל הפרישה לפנסיה – ניתן היה להניח כי מדובר בנתונים זמניים. כעת, אם הנשיא הצרפתי יסונדל משמאל או מימין, ישנה סיבה לחשש לאווירה ה"פרו־עסקית" שניסה לכונן.
מאבק ביוקר המחיה – ובאליטות
סוגיית תשלום המסים בצרפת היא נושא כאוב בסדר היום הציבורי. התושבים משלמים כבר כעת את שיעור המס בין הגבוהים באירופה, עם שיעור מס אפקטיבי (לפי ה־OECD) של 46%, לעומת 34% ממוצע בארגון. חלק מהפסימיות של המיליונרים הצרפתים נובעת ממפת הכוחות בפוליטיקה הצרפתית. גם השמאל וגם הימין הפופוליסטיים – שהתחזק בבחירות האחרונות – קוראים בעצם להוצאה ממשלתית גדולה יותר על פנסיות, להגדלת שכר מינימום, למאבק ביוקר המחיה באמצעות סבסוד מוצרים, ולהורדת גיל הפרישה מ־65, אליו העלה אותו מקרון, חזרה ל־62 (או ל־60 לפי השמאל הקיצוני).
מנהיגת הימין הקיצוני בצרפת מרין לה פן. חלק גדול מהאג'נדה של מפלגתה הוא מאבק באליטות | צילום:
רויטרס
גם אם כעת תיכנס צרפת לתקופה של קיפאון פוליטי שבה לא ישתנה מאום, הרי שאם מרין לה־פן תיבחר לנשיאות ב־2027 כמייצגת של הימין הפופוליסטי, המדיניות הכלכלית שלה צפויה לשים במוקד את העשירים ביותר. חלק גדול מהאג'נדה של המפלגה הוא מאבק באליטות, והמפלגה הציעה גם להטיל מחדש מס ירושה וגם להגדיל את המסים על כל מי שברשותו נכסים ביותר מ־1.3 מיליון אירו.
"יש לנו לקוחות חדשים כמו מנהלים בכירים ששואלים מה הם יכולים לעשות כדי להגן על עצמם", אמרה ל"בלומברג" קסניה לגנדר, ממשרד עורכי הדין Hogan Lovells המייעץ בענייני תושבות והון. "אחרי הברקזיט היה גל של בנקאים שעברו לצרפת, אבל הם יעזבו כי הם לא ירצו לשלם יותר מסים".
היעדים העיקריים, לפי הדוברים בתקשורת הצרפתית והבינלאומית, הם איטליה, שווייץ, לוקסמבורג וספרד. חלק מהעניין במעבר אפשרי נובע גם מהעובדה כי מדינות רבות "פותחות את השערים" ומנסות למשוך אליהן מיליונרים זרים באמצעות חוקי מיסוי ותושבות מקלים. כך, למשל, דובאי וסינגפור, אך גם איטליה תחת הממשלה החדשה. רומא החלה באחרונה להציע למולטי־מיליונרים זרים תשלום מס שנתי של 100 אלף אירו בלבד על כל הכנסותיהם מחוץ למדינה. עם זאת, הדבר תלוי במגורים באיטליה במשך יותר מ־183 ימים בשנה. לפי הדיווחים בתקשורת הצרפתית, חלק מהעשירים ביותר כבר שכרו חדרים במלונות איטלקיים כדי להוכיח בעתיד מגורים במדינה.
ראש הממשלה החדש של ברטיניה קיר סטארמר. גם מעבר לתעלה העשירים חוששים | צילום:
reuters
גם מעבר לתעלה, עלייתה לשלטון של ממשלת לייבור בבריטניה הגבירה את העניין של מולטי־מיליונרים לעזוב את המדינה. במיוחד מדובר בעשרות אלפי ה־"נון־דומס", אזרחים בעלי תושבות זרה החיים בבריטניה הפטורים כעת ממיסוי בשל חוק מלפני יותר מ־200 שנה. גם הלייבור וגם השמרנים הבטיחו לבטל את מעמד זה. דו"ח עושר של בנק UBS מעריך כי בריטניה תחווה בשנים הקרובות את בריחת המיליונרים הגדולה ביותר, עם ירידה של 17% במספרם עד שנת 2028. בצרפת התחזית היתה לעלייה של 16%, אולם החישובים נעשו לפני המהומה הפוליטית והבחירות במדינה.
הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס
