האם בריטניה תציל את ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט מבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC)? לאור המהלך של הבריטים שהוציאו מכתב אשר לפיו לבית הדין אין סמכות להוציא צווים אלו, פנינו לעו"ד ירון זמר, מומחה לדין בינלאומי מהפקולטה למשפטים מהמסלול האקדמי המכללה למינהל, כדי להבין טוב יותר את השלכות המהלך.
יחבור לשמאל הקיצוני? כך מקרון ינסה לחסום את לה פן
יו"ר האופוזיציה בטורקיה: "חמאס ירה על יהודים ישנים בלילה – הוא ארגון טרור"
מה משמעות של הבקשה הבריטית לקיים דיון על עצם שאלת הסמכות של בית הדין לשפוט אזרחים ישראלים?
"חשוב להבין כי באופן תאורטי, ההליך של הוצאת צווי מעצר בינלאומיים הוא הליך בו התובע חאן אמור להתנהל ישירות מול בית הדין. מדינת ישראל לא מעורבת בהליך, זה דיון במעמד צד אחד. עם זאת, מדינות שהן חברות בבית הדין, במיוחד אלה עם מעמד מיוחד כמו בריטניה, יכולות להתערב או לשכנע לפעול אחרת".
"אנחנו רואים כאן שיש פתח למדינות שחברות בבית הדין לטעון על צווי המעצר – דבר שלא היה קיים עד עכשיו. אם עד עכשיו הדיון כלל רק את בקשת התובע, עכשיו השופטים יכולים לשמוע גם עמדות של מדינות שונות. זה מהלך משמעותי ומעודד עבור ישראל משני היבטים: גם מעכב את ההחלטה בשבועות ארוכים וגם מאחר שמדינות דמוקרטיות לא רוצות תקדימים שבהן הם יוכלו למצוא את עצמן בעתיד", הוסיף.
איזה אסטרטגיה משרד החוץ וצוות ההגנה המשפטי צריך לאמץ בשלב הזה?
"לדעתי, לא נכון שישראל תשתמש באסטרטגיה של קבוצת כדורגל המשחקת רק הגנה ומחכה שהזמן יעבור עד סיום המשחק. אין צורך להמשיך לעכב את ההחלטה. צריך להבהיר למדינות העולם, במיוחד אלה המערביות והדמוקרטיות את המשמעות שראש מדינה מערבית כמו ישראל ייעצר. המאמץ צריך להיות גם משפטי וגם דיפלומטי. ראשי מדינות: ראשי ממשלות ונשיאים יכולים להבין שבמלחמה הבינלאומית הבאה, הם יוכלו להיות במצב של נתניהו".
האם לנתניהו וגלנט תהיה יכולת ערעור על ההחלטה?
"למדינות ובמיוחד לאזרחים יש אפשרות לערער. אבל לא בטוח שישראל רוצה להיכנס למשחק. עד היום האסטרטגיה שלה היה לטעון כי ההליך לא חוקי ולכן אנחנו לא 'משחקים' עם בית הדין. בקשה לערעור על החלטה אומר בעצם שמקבלת את חוקיות בית הדין לערוך בכלל את הדיון. עם זאת חשוב להגיד כי מדינת ישראל זכאית בכל שלב להיכנס לדיון, עם היא תחליט שנכון לה לעשות את זה".
האם מלחמה בזירה הצפונית עשוי להשפיע על ההחלטה?
"כדי לענות על השאלה צריך לחזור אחורה. התובע של בית הדין הפלילי הודיע שהוא מבקש מבית הדין להוציא צווי מעצר נגד שני קבוצות של מבוקשים. הראשונה המנהיגים של חמאס כגון איסמעיל הנייה ומוחמד דף והקבוצה השנייה היא של נתניהו וגלנט. האירוע הזה הוא אירוע חריג כי לרוב התובע לא מודיע בפומבי על החלטה כזו והפעם הוא בחר כן להצהיר על בקשתו בריש גלי. מי שמכריע זה בית הדין – שופטים".
"הייתה ביקורת מקיר לקיר גם בקרב המדינות שחברות בבית הדין כמו בריטניה על ההחלטה – וזה אולי יכול להסביר את המהלך שהיא עשתה. הייתה ביקורת בעיקר על ההחלטה לקשור בהחלטה אחת גם את מנהיגי חמאס וגם את ישראל. כמו כן, הביקורת סבבה גם על עיקרון המשלימות: לפני שהולכים לטריבונל בינלאומי צריך לתת למדינה עצמה לברר את התלונות. אם מסתכלים מי רוב המדינות שהמנהיגים שלהם הועמדו בבית הדין זה מדינות עולם שלישי באפריקה והחריג זה רוסיה. לכן, פתיחתה של מלחמה בצפון לא תשנה את ההחלטה", הוסיף.
האם אפשר לקוות ששופטי בית הדין הבינלאומי יפעלו בצורה הוגנת ולא מוטה?
"אי אפשר לדעת איזו החלטה יקבלו השופטים, אפשר לאור ההיסטוריה חד משמעית אפשר לטעון למוטות של המוסד הזה נגד ישראל. הסטטיסטיקה אומרת שכשהתובע מבקש להוציא צווי מעצר, סביר שצווים כאלה יצאו בסופו של דבר. זה אומר שבכל שלב בו ראש ממשלה ושר ביטחון יגיעו למדינה שהיא חברה בבית הדין יצטרכו לעצור אותם ולזה יש השלכות מאוד דרמטיות. גם אם יוציאו צו נגד מוחמד דף, אני לא מאמין שהוא יצא לטייל בעולם בקרוב".
לאחרונה פורסם כי ראש המוסד לשעבר יוסי כהן ניסה לאיים על התובע. איזה השלכות יש לזה על ההליך?
"יש סעיף בחוקת בית הדין שקובע כי זו עבירה משל עצמה לאיים על התובע או על צוות השופטים. אם יתברר שהפרסום בתקשורת הזרה נכון, אפשר יהיה להעמיד בבית הדין את האנשים עצמם שעשו את זה. מעבר לכך, יש אמירה ברמה הבינלאומית הדמוקרטית שמדינה ניסתה להתערב באופן שלא משפטי על שופטים. עם זאת, כאזרחי המדינה זה ברור שישראל תעשה הכול להגן על אזרחיה, במיוחד במקרה של מלחמה קיומית בה אנו נמצאים".
