הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות ('קנט'), שילמה לחקלאים בשנה החולפת פיצויים בהיקף של יותר מ-400 מיליון שקלים, כך עולה מסיכום נתוני 2024 שערכה הקרן. הפיצוי כולל רק את נזקי מזג אוויר לגידולים השונים, שלא נגרמו כתוצאה מהמלחמה. הסכום אינו כולל גם את הפיצויים על נזקי הבצורת שפגעה קשות בגידולי החיטה, בעיקר בדרום הארץ בדצמבר האחרון, שתוצאותיה יתבררו רק במהלך השנה.
לשם השוואה, היקף הפיצויים ששילמה הקרן לביטוח לחקלאים היה גבוה יותר בשנת 2015, אז עמד סכום הפיצויים על כ-521 מיליון ש"ח.
בתוך כך, משרד החקלאות וביטחון המזון הודיע שישתתף במימון הפרמיה (דמי הביטוח) לחקלאים ברכישת ביטוח מפני נזקי טבע בחקלאות בענף הצומח ובענפי בעלי החיים, לשנת 2025 בכ-74 מיליון שקלים. זאת במטרה לעודד חקלאים לרכוש פוליסת ביטוח, ובכך לאפשר יציבות למשקים והמשך עבודה חקלאית טרייה.
2024: השנה החמה ביותר מאז 1950
שנת 2024 מדורגת במקום השני, המפוקפק, במדד השנים החמות ביותר מאז 1950. היא התאפיינה בריבוי אירועי קיצון במזג האוויר שגרמו לנזקים גדולים תוך זמן קצר. במהלך חורף 2024, נגרמו לגידולים החקלאיים נזקים בהיקף של למעלה מ-150 מיליון שקלים כתוצאה מאירועי קיצון של ברד וגשמים עזים שגרמו, בין השאר, להצפות. עונת הקיץ בשנה החולפת הייתה מהחמות שנמדדו, כאשר חודש יוני הוא החם ביותר מאז החלו המדידות.
משבר ההתחממות הגלובלית: חסידות טובעות באינדונזיה (AP Photo/Achmad Ibrahim)
הטמפרטורות הממוצעות השנה היו גבוהות ב-3 מעלות צלזיוס מהממוצע הרב שנתי, והגיעו לשיא של 48.1 מעלות צלזיוס בעמק הירדן. גם במהלך הלילות נמדדו טמפרטורות גבוהות במיוחד, שהגבירו את עומס החום על הגידולים באופן קיצוני. עבור נזקי החום בחודש יוני בלבד, 'קנט' פיצתה מגדלים בענפי חקלאות שונים ביותר מ-30 מיליון שקלים.
על רקע ההתחממות הגלובלית בשנים האחרונות, בקרן לביטוח נזקי טבע מזהים שדווקא השנים שבהן לא נשברים שיאי חום, הופכות חריגות יותר. הסיבה לכך היא גלי חום ממושכים יותר מהמוכר בשנים קודמות.
הנזק העיקרי השנה נגרם לגידולי הירקות
במהלך שנת 2024, התקבלו ב'קנט' יותר מ-10,000 דיווחים על נזקים שנגרמו לגידולים חקלאיים בכל רחבי הארץ. למרות מצב הלחימה, נזקי מזג האוויר והמלחמה הציבו דרישה ממעריכים של הקרן לביטוח נזקי טבע, להגיע במהירות לכל השטחים שמהם התקבלו קריאות.
את עיקר הנזק בשנה החולפת ספגו גידולי הירקות, בפיצוי של יותר מ-118 מיליון שקלים. בין הגידולים שניזוקו: אבטיח, מלון, תפוחי אדמה וגידולי ירקות לתעשייה כמו עגבניות, תירס ושעועית. עיקר הפגיעה בגידולים נגרמה כתוצאה מהחום הכבד ששרר ברחבי הארץ מסוף אפריל עד לסוף יולי.
גם מגדלי הפירות פוצו במהלך השנה בכ-77 מיליון שקלים בגין נזקי חום שנגרמו לגידולי המנגו. וכן בשל ברד שפגע בגידולי קיץ כמו דובדבן, אפרסק, משמש ונקטרינה, וחוסר יבול כתוצאה מתנאי אקלים קשים בשקד, אגס וגידולים נוספים.
ארגז אבוקדו על המסוע. הקרן לביטוח פיצתה מגדלי אבוקדו בכ-36 מיליון שקלים השנה (צילום: מאיה רונן)
הקרן לביטוח פיצתה מגדלי אבוקדו בכ-36 מיליון שקלים השנה. היבול בחלקו נפגע עקב חום וסערה, אך עיקר הנזק הוא תוצאה של תנאי אקלים קשים. נזקים כבדים בשנה החולפת נגרמו גם למגדלי ההדרים, שפוצו בהיקף של כ-21 מיליון שקלים, מגדלי גפן היין – כ-17 מיליון שקלים, בענפי הבננות והכותנה פוצו המגדלים בהיקף של כ-7 מיליון שקלים, כל אחד.
עשרות אלפי דונמים נזרעו מחדש עקב נזקי בצורת
נזקים גדולים נגרמו במהלך השנה החולפת למגדלי השדה, להם שילמה 'קנט' פיצויים בסכום שיא של כ-44 מיליון שקלים. כ-30 מיליון שקלים מתוכם שולמו במסגרת ביטוח הכנסה באזורים הדרומיים, שסבלו בחורף הקודם מבצורת קשה. בגליל, לעומת זאת, הגידולים סבלו מהצפות ועודפי מים קיצוניים. גם החורף הנוכחי לא מיטיב עם מגדלי הפלחה. בדצמבר האחרון, פרסמה 'קנט' כי מגדלים בצפון ובדרום נאלצו לזרוע מחדש עשרות אלפי דונמים של חיטה עקב הבצורת. מאז ירדו מעט גשמים בצפון, אבל בדרום הארץ המצב ממשיך להיות קשה.
תופעות הקיצון כמו רוחות עזות ושיטפונות, פגעו גם בתשתיות חקלאיות. בעקבות התמוטטות חממות ובתי גידול, הקרן לביטוח פיצתה חקלאים ביותר מ-2 מיליון שקלים, בשנה החולפת. סכום זה אינו כולל פגיעה בתשתיות כתוצאה מהמלחמה, ומעבר כלים צבאיים בשדות.
מגמת עלייה בהתפרצות מחלות
נזקי מזג האוויר לא מסתכמים רק בפגיעה בפירות, ירקות וגידולי שדה. שינויי האקלים משפיעים גם בעלי החיים במשקי החלב, הבקר והעופות. בשנים האחרונות נצפתה מגמת עלייה בהתפרצות מחלות שתפוצתן התגברה כתוצאה מההתחממות הגלובלית.
הקרן לביטוח נזקי טבע פיצתה בשנה האחרונה את מגדלי ענף הלול, בהם מגדלי שלוחת ההטלה, הפטם, תרנגולי ההודו והרבייה בכ-40 מיליון שקלים. מגדלי הבקר והצאן פוצו בכ-17 מיליון שקלים ומגדלי המדגה בכ-8 מיליון שקלים.
שמואל תורג'מן, מנכ"ל 'קנט': "משבר האקלים צפוי להחריף, ומחייב היערכות לאומית והגדלת ביטוח נזקי הטבע. רשת ביטחון כזו תאפשר לחקלאים להרחיב את ההשקעות והסיכונים שהם לוקחים, ולהבטיח לכולנו תוצרת חקלאית טרייה, כחול לבן, בהיקפים גדולים ובעלויות סבירות".
