דוח חדש של רשות המיסים על ההכנסות מהון בישראל בשנים 2021-2013 חושף לראשונה את ההכנסות מהון של העשירים ביותר בישראל, לאחר שלאורך שנים היקף הכנסותיהם לא היה גלוי לציבור. הדוח מצביע על עלייה חדה בהכנסה של משקי הבית בישראל מהון בשנים הללו – מ-53 מיליארד שקלים ל-124 מיליארד שקלים. בניכוי הגידול במספר משקי הבית בישראל, מדובר בעלייה של כ-8.5% בהכנסות מהון, לעומת עלייה שנתית של 1.1% בלבד מהכנסות עבודה.
הדוח מציג תמונה שונה באופן מהותי את מהנתונים שהיו ידועים עד כה, בזכות מעבר מסקרי הכנסות מדגמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לנתוני ההכנסות של רשות המיסים. השדרוג בתחום איסוף ועיבוד הנתונים עשוי לאפשר קביעת מדיניות מיסוי שתתבסס על נתונים אמינים יותר.
47% מההכנסות למאיון העליון
מספר משקי הבית שדיווחו על הכנסה מהון עלה במהלך תשע השנים שנסקרו מ-256 אלף ל-312 אלף. גם שיעור ההכנסה ההונית מתוך כלל הכנסות משקי הבית עלה בתקופה זו מ-10% ל-16%.
התפלגות הנתונים לפי גובה ההכנסה מצביעה על ריכוזיות גבוהה בתחום. אם מדרגים את כ-300 אלף משקי הבית שרשמו הכנסה מהון ב-2021 לפי גובה ההכנסה (מהון בלבד), אחוז אחד בלבד (כ-3,000 משפחות) קיבל כ-47% מכלל ההכנסות, שהן כ-58 מיליארד שקלים. מנגד, 50% ממשקי הבית עם ההכנסות הנמוכות ביותר מהון קיבלו כ-3% בלבד מההכנסות, בשווי של כ-3.7 מיליארד שקלים.
בקצוות, הפערים גבוהים אף יותר: 60 משקי הבית עם ההכנסה הגבוהה ביותר מהון (0.02%) קיבלו 12% מכלל ההכנסות מהון; ו-18% ממשקי הבית עם ההכנסה הנמוכה ביותר קיבלו 0.01% בלבד.
עוד עולה מהדו"ח שהפערים בעשור האחרון החריפו: בין השנים 2013-2021 שיעור ההכנסות מהון שהגיעו למאיון העליון (מתוך אוכלוסיית המדינה, לא רק מתוך המכניסים מהון) עלה מ-63% ל-70%.
הכנסות מהשכרת דירות שוויוניות יותר
מנתוני הדו"ח עולה כי ההכנסות מהשכרת נדל"ן שוויוניות יותר מהכנסות ממכירת נדל"ן, וכן מדיבידנדים ומכירת ניירות ערך. שיעור ההכנסה מהשכרת נדל"ן של תשעת העשירונים הנמוכים מהמדווחים על הכנסה מהון עומד על 61%, לעומת 11% בקרב האחוזון העליון ומדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסה זו עומד על 0.5, כאשר 0 מייצג שוויון מוחלט ו-1 מייצג אי-שוויון מוחלט (כל ההכנסות מגיעות לאדם אחד).
בדיבידנדים לעומת זאת, כל תשע העשירונים הנמוכים מקבלים רק 12% מההכנסות בעוד שהמאיון העליון גורף אליו 62% מההכנסות ומדד הג'יני להכנסה זו עומד על 0.91. לו היו נכנסים לחישוב כל בעלי ההכנסה מהון (גם אלו עם הכנסה הנמוכה מחובת דיווח), מדד ג'יני להכנסה מהון היה אף גבוה יותר.
הנתונים בדו"ח מראים את ההשפעה הרבה של שינויים בתחום המיסוי על הפעילות בשווקי ההון והנדל"ן. כך לדוגמה, ב-2014 נצפתה עליה חדה ביותר ברווחי הון ממכירת נדל"ן, עקב הפחתת פטורים ממס שבח. ב-2017 היה זינוק חד פעמי של כ-400% ברווחים מדיבידנדים, שלווה בצניחה בשיעור דומה ב-2018, עקב 'מבצע דיבידנד' שכלל הפחתה חד פעמית של מס דיבידנד לחברות. המבצע נועד לעודד חלוקת רווחים מהירה במחיר של צמצום הכנסות המדינה מרווחי החברות.
נתוני האמת חשפו שוק גדול יותר וריכוזי יותר
הנתונים שנחשפו בדו"ח על הכנסות משקי הבית ישראל שונים מאוד מאלו שנאספו מסקרי למ"ס עד כה. לפי הנתונים הקודמים, ההכנסה ההונית הממוצעת למשק בית בישראל עמדה על 1,031 שקלים ולאור הדו"ח עודכנה ל-3,631 שקלים. כך גם ההכנסה החודשית הכוללת ברוטו למשק בית בשנת 2021 התעדכנה מכ-20 אלף שקלים ל-22.5 אלף שקלים. עדכון זה התאפשר בזכות תהליכי דיגיטציה ושדרוג יכולות האנליזה ברשות המיסים.
בעוד שדו"ח זה של רשות המיסים מבוסס על כל ההכנסות ממסים, סקרי למ"ס בנושא התמודדו עם קושי מובנה, שנובע מהמשקל הגבוה במיוחד של המאיון העליון, האלפיון העליון ועשרות משקי הבית העשירים ביותר בהכנסות מהון. הסקר המדגמי של למ"ס 'פספס' את המידע על שכבות קטנות ומשמעותיות אלה, והמידע החסר היטה את נתוני ההכנסה מהון כלפי מטה.
הנתונים המנהליים מרשות המיסים מייצרים תמונה קרובה יותר לאמת, אך חסרים בה עדיין נתונים על הכנסות מהון שלא דווחו ושאינן מחוייבות דיווח.
הדיגיטציה תסייע למנוע העלמת מס והימנעות מתשלום מס
תהליכי הדיגיטציה שעוברת רשות המיסים עשויים להקל על הממשק של משלמי המיסים עם הרשות, אך לא פחות חשוב מכך, הם מעניקים לה כלים להילחם בשתי תופעות מטרידות. הראשונה היא העלמת מס: הכנסות ההון השחור בישראל מגיעות למיליארדי שקלים, ועל פי חלק מהערכות עומדות על 20% מהתוצר.
התופעה השנייה היא הימנעות ממס שנעשית ע"י מניפולציות חשבונאיות, חברות בת ומקלטי מס. ככל שלאדם הון רב יותר, כך יש לו נגישות גבוהה יותר למתכנני מס, והתוצאה בפועל היא מיסוי רגרסיבי שמקל על השכבות הגבוהות ביותר. שיפורים אלו עשויים להכניס מיליארדים רבים, נחוצים ונדרשים לקופת המדינה.
הפערים ההולכים וגדלים בהכנסות מהון מצביעים על כך שלצד המהלך החשוב למיסוי רווחים לא ממומשים, ניתן לעשות צעדים נוספים כלפי השכבות הגבוהות ביותר באוכלוסייה, לפני צעדים שפוגעים במעמד הביניים ובשכבות החלשות, כמו העלאת המע"מ, והקפאת קצבאות הילדים.
