בני משפחות שכולות וחיילים שנפצעו השתתפו בכנס "ברית המשרתים" בכנסת, ביוזמת המחנה הממלכתי. 3 חברי כנסת מהקואליציה, ח"כ יצחק קרויזר והשר יצחק וסרלאוף (עוצמה יהודית) וח"כ אלי דלל (הליכוד), הגיעו והציגו עמדה שונה מזו של הקואליציה, דקות לאחר שיו"ר המחנה הממלכתי ח"כ בני גנץ הזהיר את הקואליציה: "אין לכם רוב אוטומטי לחוק שפוגע בחיילי צה"ל".
"לא צריך חוק גיוס, יש את החוק הקיים היום שמחייב את הצבא לגייס את כולם", אמר דלל. "שיתחילו לאכוף את זה. ואם כבר מעבירים חוק, אז שכולם יתגייסו למעט מכסה קטנה של לומדי תורה. כל השאר שיתגייסו, ושהצבא יתאים להם את המסגרות שלהם. אני סומך על אדלשטיין והוועדה שלא יעבור חוק לא טוב".
יו"ר המחנה הממלכתי ח"כ בני גנץ, ח"כ חילי טרופר וח"כ גדי אייזנקוט. טרופר: "לא כל דרישה שחרדים ישרתו משמעותה שנאה" (צילום: אור גואטה)
ח"כ חילי טרופר, מיוזמי הדיון: ״העובדה שיש מי שמשרתים ומי שפטורים הוא פצע ערכי ומדמם ומפרק אותנו מבפנים. זה מתכון לקרע פנימי. לא כל דרישה שצעירים חרדים ישרתו משמעותה שנאה. אפילו תמוה בעיניי כי מי שבוחר לשרת ומתעקש שגם החרדים ישרתו מואשם בשנאה. אם כבר השתמטות היא זו שמעמיקה קרעים. מי שלא מסתפק במס שפתיים אלא מיישם ערבות הדדית כדרך חיים, לא יכול להשלים עם הפרדה כה בוטה בין מי שמחויב להתגייס ובין מי שזוכה לפטור אוטומטי במגזר מסוים״.
"אחיי החרדים, המנהיגים שלכם לא סומכים עליכם"
בכנס השתתפו מספר חיילים שנפגעו בלחימה ובני משפחותיהם, וגם ללי דרעי, אימו של סעדיה דרעי ז"ל שנהרג בלחימה ברצועת עזה, ויאיר פארן, נינו של הרב עובדיה יוסף ז"ל.
ללי דרעי. "אני רוצה מכסות של אברכים, לא מכסות של חיילים" (צילום: אור גואטה)
"סעדיה שלי למד תורה, שהיא אותה תורה. התורה שגרמה לו להדליק את הטלפון ב-1/10 ולקרוא לחיילים שלו, ולהגיע לגבול לבנון", אמרה דרעי. "זאת אותה תורה שהוא רקד איתה כמה דקות לפני כן בריקודים בבית הכנסת. את אחיי אנוכי מבקשת, אחיי החרדים, אנחנו זקוקים לכם. אתם לא יכולים להסתתר מאחורי התורה, כי התורה היא לא יכולה להיות קרדום לחפור בו. זה לא ייתכן.
"המשפחות שלנו משלמות מחיר כבד מדי. אני גם מבקשת שכל הציבורים יישאו בנטל, בזכות הזו. לא רק הציבור החרדי, גם הציבור הערבי. לא ייתכן שמישהו יעבוד בשירות הציבורי, למשל, אם הוא לא שירת את הציבור לפני כן. זאת תקלה מוסרית. בני סעדיה הוכיח מעל לכל ספק שניתן לשלב תורה וצבא, ולא רק שניתן, אלא שזה הכרח. שברגע שאתה מגיע עם חיבור לנצח שהיא התורה, אתה יודע למה אתה נלחם, ואתה מוכן לעזוב את המשפחה שלך ואת הילדים שלך, את הללי ואת ינון. יום אחרי השבעה, כלתי גילתה שהיא בהריון.
"זאת תקלה מוסרית, ענקית, עמוקה. אני מתחננת אליכם, אל תקשיבו למנהיגי הציבור שלכם. מנהיגי הציבור שלכם לא סומכים עליכם, ולכן הם אומרים לכם שאתם בוודאי תתקלקלו כשתלכו לצבא. איזה מין מנהיג כל כך לא סומך על הציבור שלו שאומר לו שברגע שהוא יצא קצת לנשום אוויר שונה מבית המדרש, הוא ישר יתקלקל? אני סומכת על החינוך של הציבור החרדי. אני חושבת שהם נותנים חינוך חזק שיכול להשתלב עם הצבא. זה לא יכול להיות שיגידו שהם יצאו מהצבא בלי כיפה. אתם יודעים מה יכול לקרות? שהם לא יחזרו בכלל. זה מה שקרה לבן שלי וליותר מ-800 חיילים נוספים.
"אנחנו צריכים לדאוג שכל בן ובת 18 ישרתו את הציבור וישרתו את המדינה. אנחנו צריכים לדאוג שמי שלא עושה את זה יהיה לו מאוד קשה להיות אזרח במדינה הזאת. אני רוצה מכסות של אברכים, לא מכסות של חיילים".
גנץ: "יש כוונה להעביר את החוק במחטף לקריאה שנייה ושלישית, ניאבק בכך"
עירד הרשקוביץ, לוחם גבעתי שנפצע בלחימה ברצועת עזה לאחר שמטען הוצמד לדופן הנגמ"ש ששהה בו בעת שהדלת הייתה פתוחה, הגיע לכנס על כיסא גלגלים. "ממש לפני שבועיים שוחררתי אחרי שבעה חודשים, מאשפוז מלא לאשפוז יום. במהלך השיקום החברים שלי לא ממש הגיעו לבקר אותי, כי הם לא יוצאים מעזה. לא חושב שיש משהו שיכול לתאר את מה שעברנו שם, ואת מה שהם עוברים שם עד עכשיו. זו לחימה ארוכה. חודשים ארוכים בלי מקלחת נורמלית, בלי אוכל נורמלי, בלי לראות את המשפחה. וגם כשרואים את המשפחה, זה רק ליום-יומיים. אתה יוצא חזרה לצבא ויודע שיכול להיות שלא תחזור. עושים את זה בלב שלם, באהבה, כי זו המשמרת שלנו. מבינים שאין אף אחד אחר שיעשה את זה."
עירד הרשקוביץ, לוחם גבעתי שנפצע ברצועת עזה. "החברים לא הגיעו לבקר אותי בשיקום, כי הם לא יוצאים מעזה" (צילום: אור גואטה)
"השבת החטופים היא מטרה בקדימות עליונה, לא במקום ולא על חשבון משהו אחר, אבל לחטופים אין זמן", אמר גנץ בפתח דבריו. "ברית המשרתים הקימה את מדינת ישראל והצילה את מדינת ישראל, אחים שטסו והגיעו מכל העולם כדי לשרת את המדינה. המצב שמעטים כל כך נותנים הרבה כל כך, ורבים כל כך נותנים מעט כל כך, לא יכול להימשך.
"אני שומע כל הזמן את הטענה, שכדי להקים ממשלה היינו מוכנים לוותר על הגיוס יותר מהממשלה הנוכחית, והתשובה היא: לא נכון. היו כאלו שבדקו, וזו התשובה שהם קיבלו, וזו גם התשובה שיקבלו בעתיד. החוק שמבקש להביא שר הביטחון הוא ישראבלוף, והוא בדיוק מה שניסו למכור לנו כשהיינו בממשלה. אנחנו בפני ימים של מאבק פרלמנטרי וציבורי, כי יש חוק רע על הפרק ויש כוונה להעביר אותו במחטף לקריאה שנייה ושלישית, על בסיס חוק שעבר הרבה לפני השבעה באוקטובר. אנחנו ניאבק בכך בוועדת החוץ והביטחון, ואם בקואליציה חושבים שיש להם רוב אוטומטי לחוק שפוגע בלוחמי צה"ל – הם טועים. אנחנו נדרוש להתחיל את התהליך מהקריאה הראשונה".
מספר דקות אחרי דבריו של גנץ נכנס קרויזר, חבר הכנסת הראשון מהקואליציה שהשתתף בכנס. "אחרי 7 באוקטובר, צה"ל צריך חיילים ולוחמים כדי שנמשיך לקיים כאן חברה יהודית ודמוקרטית. אני מאוד מקווה שהמתווה הזה שמדברים עליו ישנה את המציאות הזו, שלצערי קיימת כבר הרבה מאוד שנים והיא כבר לא רלוונטית", אמר קרויזר. "ללמוד תורה ולא לשרת בצבא זה איזשהו פתרון ישראלי, אבל אין סתירה בין הדברים. אני מאוד מקווה שבמהלך שנרקם לו עכשיו, נראה כיוון לשינוי, מציאות חברתית שונה שבה כל אזרחי מדינת ישראל נכנסים לזכות הזו של לשרת את עם ישראל, ולאחר מכן נכנסים למעגל העבודה, לטובת כולנו, לטובת הילדים שלנו".
"להכניס את הישיבות החרדיות למסלולים של הציונות הדתית, מי שלא נכנס – אין תקציבים"
"לא מזמן ביקרתי את דוד שלי, הרב דוד יוסף, שהתמנה לרב הראשי לישראל", סיפר פארן. "כמה ימים אחר כך דווח שיש איומים על חייו ושמצמידים לו אבטחה. אני בטוח שאם היו שואלים את הרב הראשי לישראל, עכשיו שיש עליך התרעה ספציפית לזה שיש אויבים שרוצים לפגוע בך, האם מספיק שכולנו נשב ונלמד תורה? או שאנחנו צריכים גם את השב"כ שיעמוד שם, את המאבטחים, שיגנו עליך, שאם משהו יקרה חלילה, אז הם ידעו לתת את המענה מייד? ואני בטוח שהרב דוד יוסף היה אומר, כן, צריך את המאבטחים הללו. זה מה שאנחנו צריכים, וזה מה שהחברה הישראלית מבינה כבר לאורך שנים, שיש חובה".
יאיר פארן. "היריקה בפרצוף היא מכל אחד ואחת שירים יד בעד חוק גיוס כזה, שמפלה בין דם לדם" (צילום: אור גואטה)
פארן, שמנהל חטיבת ביניים בירושלים, הוסיף: "אני אומר לתלמידות ולתלמידים שלי כל הזמן, התורה היא חיינו ואורך ימינו, היא תכלית קיומנו כאן, היא נר לרגלנו. והתורה דורשת מאיתנו לקום ולעשות מעשה. כשעם ישראל נמצא בצרה וכשיש פיקוח נפש של כלל עם ישראל, אז כולם צריכים לקום ולעשות מעשה.
"אני אומר את זה קודם כל כאיש חינוך. האחריות היא על כלל הציבור הציוני שנמצא במדינת ישראל. לא יכול להיות שהציבור הציוני נותן שוב ושוב יד לדבר הזה, בשביל כל מיני דילים פוליטיים, בשביל כל מיני ממשלות שצריכות את האצבעות האלה בכנסת. במשך 76 שנה מזינים את החרפה הזאת, שיש אנשים שהדם שלהם שווה יותר, ויש אנשים שהדם שלהם שווה פחות. היריקה בפרצוף הזאת שאנחנו מדברים עליה, כאנשי הסדיר ואנשי המילואים, היא יריקה בפרצוף גם מהציבור החרדי שלא קם ועושה מעשה, שלא משרת, גם מהמנהיגים שלו שמתבטאים בצורה כזאת, אבל לא פחות מזה, מכל אחד ואחת שירים יד בעד חוק גיוס כזה, שמפלה בין דם לדם. צריך להיות אמיצים ולדעת לשלם מחירים פוליטיים בשביל לפתור את הסוגיה הזאת. צריך לעשות את זה בחוכמה".
המסלולים כבר קיימים: מסלולי ההסדר, מסלולי הישיבות, המסלולים שמשלבים גם לימוד תורה וגם שירות צבאי. הציבור הציוני דתי שאני בא ממנו עשה כבר את התהליך הזה, במשך עשרות שנים. כל מה שנדרש לעשות זה לקחת את אותם מסלולים ולהכניס לתוכם את הישיבות החרדיות. ומי שלא נכנס אליהם, אין תקציבים. הברז סגור. לא יכול להיות שמדינת ישראל ביד אחת מממנת משתמטים, וביד שנייה אומרת, יש צרכים ביטחוניים ותבואו ל-200-300 ימי מילואים בשנה. אין דבר כזה. צריך להיכנס לכיס, ומשם בעזרת השם תגיע הישועה".
