מדוח מטריד של מבקר המדינה אשר מתפרסם היום (שלישי), ובחן את התחסנות הציבור נגד נגיף הקורונה ואמון הציבור בחיסונים. עולה כי כ-300 אלף דיווחים על תופעות לוואי מחיסוני קורונה שהגיעו מבתי החולים, קופות החולים ומהציבור לא נקלטו במשרד הבריאות או לא נבדקו על ידו.
עוד עולה מהדוח, כי כשלוש מהמומחים בצווות לטיפול במגיפות (צט"מ), הגוף המקצועי שייעץ למשרד הבריאות על התוויית המדיניות בחיסונים ובטיפול בקורונה- אינם מומחי בריאות. ומחציתם עובדי המשרד עצמו. כמו כן העיר המבקר כי הדיונים אינם פומביים. בנוסף,נבדקה ההתמודדות של משרד הבריאות ומטה ההסברה הלאומי עם "פייק ניוז" בקשר של חיסוני הקורונה.
החיסונים החלו להינתן בישראל בדצמבר 2020, תחילה לאוכלוסיה המבוגרת ובהדרגה לאוכלוסיות צעירות. מבקר המדינה החל את הביקורת עוד לפני מלחמת "חרבות ברזל", ומציין כי "הדוח מתמקד בלקחים שיש להפיק מתהליך ההתחסנות, בראייה צופה פני עתיד, לצורך התמודדות יעילה של המדינה עם אירועי קיצון – בריאותיים, אך ניתן ללמוד ממנו לקחים גם לצורך היערכות להתמודדות עם אירועי חירום בכלל".
המבקר, מתניהו אנגלמן מצא כי במערכות הממוחשבות של משרד הבריאות לא נקלט מידע בנוגע לכ-82% מכ-354,200 הדיווחים על תופעות לוואי מהחיסון נגד קורונה, שהעבירו קופות החולים ובתי החולים – וזאת עקב תקלות טכניות בממשק למערכת נחליאל"י (מאגר החיסונים הלאומי של משרד הבריאות).
כך שמשרד הבריאות גיבש את תמונת המצב על אודות תופעות הלוואי, ומכאן על בטיחות החיסונים, בהתבסס על כ-55,000 דיווחים שהתקבלו ונקלטו מגורמים רפואיים וכן על הדיווחים שהתקבלו מערוצי דיווח נוספים מהם אסף המשרד נתונים. רוב מוחלט של הדיווחים שכן נאספו היה על תופעות קלות, כגון צינון וכאב במקום ההזרקה. אך תופעות משמעותיות יותר כמו דיווחים על הפרעות וסת בקרב נשים (כ-200 דיווחים) לא תוחקרו סמוך למועד הדיווח עליהן.
בדוח נמצא גם שבבתי החולים של כללית, העבירו למשרד הבריאות אלף דיווחים. אך במשרד הבריאות טוענים שהתקבלו רק 185 דיווחים. בלאומית לא דיווחו כלל על תופעות לוואי דרך מערכת נחליאלי, עד לפניית מבקר המדינה במאי 2022. במכבי לא העבירו דיווחים על תופעות לוואי בשנה הראשונה שבה חוסנה האוכלוסיה עקב תקלה טכנית בממשק.
בפועל תחקר המשרד כ-1,000 תופעות לוואי, שכרבע מהן (275 מקרים) היו של דלקת קרום הלב. המבקר מציין לחיוב את התחקור היסודי בתחום זה. המבקר מצא כי משרד הבריאות לא עיבד את 33,000 הדיווחים שהתקבלו מהציבור הרחב על תופעות לוואי בשנת 2021 ולא ניתח אותם. כמו כן, כוח האדם המצומצם שעמד לרשות האגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות לא אִיפשר זיהוי ואיתור של דיווחים שבהם נמסרו פרטים מזהים.
תגובת משרד הבריאות: "מדינת ישראל הייתה הראשונה לזהות ולדווח על תופעת הלוואי של חיסוני mRNA – דלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס) ופרסמה בשקיפות לציבור בישראל ובעולם. הדבר התאפשר בזכות מערכת הדיווח על תופעות לוואי של תרופות וחיסונים שקיימת במשרד הבריאות שנים רבות, עוד טרם מגיפת הקורונה, בה מדווחות תופעות הלוואי ע"י צוותים רפואיים ישירות למשרד הבריאות.
"משהחלה מגיפת הקורונה יזם המשרד הקמת מערכת דיווחים ממוחשבת נוספת על מנת להקל על הדיווח, ובמקביל המשיך הניטור במערכת הרגילה תוך כדי מעקב ידני אחר הדיווחים. כלל הדיווחים שהתקבלו בממשק מקופות החולים נבדקו. מאחר והיו עשרות דיווחים שלא היה בהם פרטי מידע קריטיים או שלא היו קשורים כלל לחיסוני קורונה סוכם כי הדיווחים יהיו באופן שבו ידווחו ידנית וינותחו ע"י עובדי משרד הבריאות. בנוסף, בכדי לשפר את הדיווח ישירות מאזרחים הקים המשרד במהלך המגיפה טופס מזוהה בו ניתן לדווח על תופעת לוואי לאחר חיסון קורונה וגייס צוות מקצועי נוסף לנתח בזמן אמת את הממצאים. גם אלו פורסמו בשקיפות מלאה לציבור. המשרד עובד גם כיום על שיפור המערכת הממוחשבת על מנת להקל על דיווחי תופעות לוואי בשגרה אולם חשוב להדגיש שגם בזמן אמת עקב המשרד אחר דיווחי תופעות לוואי בעולם בהשוואה למה שעלה במערכת הניטור בישראל והיתה הלימה מוחלטת בממצאים.
"יש לציין שמשרד הבריאות פעל בשקיפות לאורך כל הדרך אל מול הציבור ומקבלי ההחלטות, וכן פעל ופועל גם היום על מנת להמשיך ולעודד את התחסנות האוכלוסייה, זאת על מנת למנוע פגיעה משמעותית בבריאות הציבור וכן להציל חיים".
ניהול הנתונים אודות תופעות הלוואי באגף האפדימיולוגיה במשרד הבריאות נעשה בקובצי אקסל ולפי המבקר גם הוא לוקה בחסר. גם משום שלא ניתן להתחקות אחרי פעולות שנעשו בקובץ ואין יכולת לניתוח וזיהוי "נורות אדומות"- של תופעות לוואי משמעותיות.
חיסון האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה היה אחד הכלים העיקריים להתמודדות עם הנגיף, וישראל בהובלת משרד הבריאות אף הייתה מהמדינות הראשונות בעולם שחיסנו נגדו, דבר שתרם במידה ניכרת להצלת חיי אלפי ישראלים. מתחילת מבצע החיסונים ועד למועד סיום הביקורת (נובמבר 2022) השקיעה המדינה כ-3.9 מיליארד ש"ח ברכש החיסונים.
בסוף מרץ 2021, הגיע שיעור המתחסנים בשתי מנות ל-50.9% מכלל האוכלוסייה. זאת לעומת האיחוד האירופי, שבו היה באותו מועד שיעור מתחסנים של 5.1%, ולעומת ממוצע עולמי של 1.8%. עם זאת, מאותו מועד החלה התמתנות בקצב המתחסנים בישראל: עד סוף נובמבר 2022 שיעור המתחסנים בשתי מנות חיסון היה 65.2%, לעומת שיעור של 72.9% באיחוד האירופי וממוצע עולמי של 63%. בביקורת עלה כי שיעור המתחסנים במנת החיסון השלישית בקרב בני 60 ומעלה ביישובים שנבדקו בחברה הערבית ובחברה החרדית הגיע ל-60%-62%, לעומת שיעור של 86% בכלל האוכלוסייה.
המבקר בחן את אמון הציבור בחיסונים ובהמלצות: בסקר שערכה לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"ם) ביולי 2022 ציינו 25% מהמשתתפים כי אף אחד מהגופים, בהם מומחים במערכת הבריאות, הממשלה ופיקוד העורף, לא נתפס כגוף אמין להעברת הנחיות. בחברה החרדית שיעור זה היה גבוה במיוחד, והוא עמד על 37%.
תגובת מטה ההסברה הלאומי: "בזמן מגפת הקורונה הפעילו מערך ההסברה הלאומי ומשרד הבריאות צוות מיוחד לניטור והזמת פייק ניוז, אשר סיפק תגובות בזמן אמת למידע כוזב הקיים ברשת. בתחילה משרד הבריאות הפעיל חמ"ל זה, ובהמשך הוא עבר לאחריות משותפת של מערך ההסברה ומשרד הבריאות, תחת ניהולו של יועץ ההסברה למאבק בקורונה ששכר מערך ההסברה. כפי שדווח גם במענה למבקר המדינה ביום 29/6/2021.
בנוסף, מטה ההסברה הלאומי החל זה מכבר בגיבוש תכנית הסברה לאומית להתמודדות עם פייק ניוז. במסגרת תכנית של מערך ההסברה הלאומי להקמת חמ"ל הסברה לאומי – כלולה הכוונה להקים גם חמ"ל לניטור והזמת חדשות כזב. חמ"ל זה יתייחס הן למידע כוזב בתחומים המדיניים-ביטחוניים, והן בתחומים האזרחיים כדוגמת מגפת הקורונה".
