נדהמתי לצפות בסרטון ממליאת הכנסת, שבו ניבט אלי שר שמתפאר ומנכס לעצמו קרדיט על הריסת בתי אזרחים. אמנם האזרחים ערבים, כלומר פחות שווים בעיני אותו השר, אך בכל זאת – שר בממשלה מתגאה בכך שהוא מפעיל יד מברזל כלפי אזרחים ומבטיח להמשיך במדיניות הזו.
מדובר בשר לביטחון לאומי, בעל עבר תעבורתי עשיר ופעילות ציבורית מלאת הצהרות שנאה כלפי השונה ואפילו כלפי מי שמינה אותו לתפקיד – ראש הממשלה בנימין נתניהו.
שנאה ופילוג לא יגרמו לערבים אזרחי המדינה לכרוע ברך ולהתחנן על זכויותיהם. הם ייאלצו להיאבק על זכויותיהם בדרכים אחרות, חלקן בין כותלי מערכת המשפט בארץ וחלקן במוסדות בינלאומיים
השר איתמר בן גביר, בנאום שאמור לבייש אותו, את החוק, את גורמי האכיפה ואפילו את הדמוקרטיה, מספר בגאווה מעל לדוכן הכנסת שהוא שלח את כוחות המשטרה לכפר הבדואי זרזיר שבעמקים, כדי שבשעה שלוש לפנות בוקר יהרסו בית של משפחה ערבית בדואית, שנאלצה לראות את הריסת ביתה, להתפנות בחושך ולישון ברחוב, בזמן שחלק מבני המשפחה הגרעינית והמורחבת נמצאים בשירות בצה"ל ובכוחות הביטחון.
לא, איני מגן על הבנייה הבלתי חוקית ואיני מעודד אותה, אך גם לאכיפת החוק יש קווים אדומים. הקווים האדומים צריכים להיות תקפים גם לגבי ניצול הסמכויות של כל נבחר ציבור, ובן גביר חצה את הקווים הללו בכל הנוגע לחברה הערבית בישראל על כל גווניה, הדרוזית והבדואית.
במקום להתגאות בהרס ובחורבן, על השר לחתור למציאת פתרונות, בממשלה ומחוצה לה. להציע פתרונות, לקדם פתרונות, לקדם דו־שיח עם מנהיגי הציבור הערבי.
איני רוצה להרחיב שוב על הכישלון בטיפול בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית. אני סבור שתופעת בן גביר ושנאת האחר היא תופעה חולפת בחברה הישראלית.
אני יודע שכתיבת מילים אלו עלולה לסייע לו לקושש עוד כמה קולות, אך המצב שבו שר שעקרונותיו הפכו לשנאת האחר – בעיקר האחר הערבי, צריך לשנות כיוון. שנאת הערבים צריכה להיעלם מהעולם, במיוחד בעידן המודרני.
המדיניות של השר לביטחון לאומי, כמו גם של שרים וחברי כנסת המזוהים איתו, עשויה לשרת אותם בטווח הקצר, אך בטווח הארוך משרתת את הציבור הערבי. ילדי הכפר הבדואי זרזיר, שראו את הצהרותיו של בן גביר וחשבו פעם להתגייס לצה"ל ולכוחות הביטחון, בוודאי חושבים אחרת. גם ההורים והמשפחות שלהם חושבים אחרת ויודעים כי אין כל יכולת לשרת תחת ממשלה שעקרונותיה הריסת בתים, גם למי שמשרתים בכוחות הביטחון.
אם מדיניות זו תימשך, תעלה המודעות בקרב הציבור הערבי ובמיוחד בקרב הדור הצעיר. שנאה ופילוג לא יגרמו לערבים אזרחי המדינה לכרוע ברך ולהתחנן על זכויותיהם. הם ייאלצו להיאבק על זכויותיהם בדרכים אחרות, חלקן בין כותלי מערכת המשפט בארץ וחלקן במוסדות בינלאומיים.
כאשר נהרסו בתים של משפחות יהודיות, בהתנתקות או במאחזים לא חוקיים בגדה, בן גביר יצא במחאה ובביקורת חריפה על כך, מנגד בשמאל היתה שמחה לאיד. שתי העמדות נובעות משנאת חינם. לא מפנים משפחה מביתה באישון לילה כדי להרוס אותו. מעט חמלה לא תזיק.
