להמשיך כדי להמשיך. מי שספר, בשבת האחרונה, בפרשת מסעי, את מספר התחנות שאליהן הגיעו בני ישראל בסיני, מצא שמדובר בלא פחות מ־42. על פי כל הסימנים לא היה להם מושג כי פשוט מטרטרים אותם 40 שנה במדבר כדי שיסיימו שם את חייהם (בגלל חטא העגל? בגלל עשרת המרגלים שהוציאו את דיבת הארץ רעה?). ההליכה לאין קץ זכתה, אפילו, לנוסטלגיה ולנופך רומנטי, כאשר הנביא ירמיהו התפייט בנושא זה ("זכרתי לך את חסד נעורייך, אהבת כלולותייך, לכתך אחרי במדבר 40 שנה"), ומנחם בגין החרה החזיק אחריו כשחגג את המהפך.
אבל האמת היא שזהו אחד הסיפורים המשונים ביותר במקרא. מדוע היה על בורא עולם להודות כל כך לאבותינו? האם הם עשו לו טובה בכך שצעדו ממקום למקום ואכלו מן, במקום לעשות צעדה ולהגיע לכנען בכמה שבועות?
אני שואל את כל השאלות הללו משום שבמבט לאחור על המלחמה הכי ארוכה שלנו, מותר לשאול מה הרציונל? האם יש הצדקה למשך ארוך כל כך? למחיר גבוה כל כך של חיי אדם? לדחייה ארוכה כל כך בשחרור החטופים? לעלות כלכלית גבוהה כל כך? להידרדרות קשה כל כך במעמדנו הבינלאומי ובעוד אין סוף השלכות קשות? אי אפשר שלא לשאול את השאלות הללו, ולמרות שקשה לומר זאת – קשה שלא לחשוב כי מישהו בורח מסיום המערכה, וכופה את הדחייה הזו על כולנו.
אמריקה לילדים. ועוד משהו המתרחש לנגד עינינו, וקשה להאמין כי הוא אכן מתרחש: מערכת הבחירות האמריקנית. דונלד טראמפ מוריד את רמת הוויכוח לגובהו הרוחני. לפני ארבע שנים עבר בארה"ב לאורכה ולרוחבה, והבטיח להקים חומה בין מקסיקו לארה"ב, ובשם המקסיקנים גם הבטיח כי הם יהיו אלה שיממנו אותה. זה לא קרה. אבל הנושא האישי חביב עליו יותר מכל. הוא טען (וממשיך לטעון) שברק אובמה אינו יליד ארה"ב ולכן אינו רשאי לכהן כנשיא (וזאת למרות שאובמה נולד שלוש שנים לאחר שהמדינה שבה נולד, הוואי, הצטרפה לארה"ב והיתה למדינה ה־50 על דגלה).
הוא לעג ליריבתו בבחירות 2016, הילארי קלינטון, על שנחבלה בדרך לרכב שלה, וטען כי היא נוכלת, את הנשיא ג'ו ביידן הציג כמי שגנב את הנשיאות ממנו, ועודד את זיוף תוצאות הבחירות. הוא לא הכיר בו מעולם כנשיא. ולאחר שלא הצליח למצוא משהו מוצלח יותר על קמאלה האריס, החליט לבקר אותה על כך שרק לאחרונה אימצה לעצמה זהות שחורה, וכי אינה "שחורה אמיתית". הוא דורש ממנה, משום מה, להחליט אם היא שחורה כאביה שהיגר מג'מייקה, או הודית כמו אמה.
יכול להיות שסגנית הנשיא תצליח לשלב גם ויכוח מהותי במהלך שלושת החודשים הבאים. אם לא, נצטרך לצפות מרחוק בהתמודדות על תפקיד יו"ר ועד ילדי הגן.
שאלת המחיר. מרושע לומר שנתניהו אינו רוצה בשובם של חטופינו. זה מרושע לומר שאיננו רוצה בשלום עם הפלשתינים. אפשר לבקר אותו על דברים רבים במהלך שנותיו הארוכות בתפקיד, אבל הוא בלי ספק פטריוט ישראלי הרוצה בטובת המדינה. מה שאין הוא מורגל לעשות – וגם בהקשרים אלה – הוא לשלם.
ותודה לכנסת. יפה עשתה הכנסת, השבוע, כאשר חברי הקואליציה שהתעוררו משנת הקיץ, טרחו והגיעו למשכן והצביעו זה כנגד זה. תלמידי כהנא טרפדו את חוק הג'ובים המושחת של העסקת מאות רבנים מיותרים על כל גבעה גבוהה ותחת כל עץ רענן, ואילו תלמידי הרב עובדיה יוסף ז"ל טרפדו את חוקיהם ההזויים של הבן־גבירים. בשמם של רבים בישראל אני משגר התנצלות לחברים הנאמנים של הקואליציה על כך שכאשר מאות אלפי חיילים מסכנים את חייהם בחזיתות השונות, ואזרחים רבים כל כך מהלכים כזומבים ברחובות ישראל, מחשש למתקפה רב־חזיתית, נאלצו להשחית את זמנם על תרגיל סרק.
