בדיקה של נציבות תלונות הציבור שמפורסמת הבוקר (שני) לראשונה ב-N12 מראה כי עיריית ירושלים התרשלה ודרשה מתושבים תשלום כפול על דוחות. בנוסף, תושבים גם דיווחו על ריבוי דוחות לא מוצדק – וטענה של העירייה כי הם אינם מחזיקים בתו חניה אזורי בשעה שהעירייה עצמה הנפיקה להם תו כזה. במשרד מבקר המדינה אמרו: "לא נתקלנו בתופעה כזו – פגיעה קשה באמון הציבור".
תושבי הבירה שקיבלו דוחות חניה, הופתעו לגלות שעיריית ירושלים דרשה מהם לשלם פעמיים על אותו דוח. יהושע, תושב ערד שהגיע לשמחה משפחתית בירושלים, סיפר: "קיבלתי דוח חניה ושילמתי אותו. פתאום אני מקבל הודעה שעדיין יש לי חוב פתוח בעיריית ירושלים. המוקד הטלפוני נותן אפשרות לשלם – אבל לא הצלחתי להשיג מענה אנושי כדי לברר את המקרה. בלית ברירה פניתי למבקר המדינה".
"אני בעצמי עובד עם בירוקרטיה מדי יום ואני יודע איך לפנות לגופים גדולים או ממשלתיים", המשיך יהושע. "במקרה של עיריית ירושלים לא הצלחתי לתפוס אף אחד או לקבל תשובה הגיונית במשך הרבה זמן. זאת לא התנהלות מקובלת מעירייה שאמורה לתת שירות לאזרח".
דוח חניה בירושלים, ארכיון | צילום:
נתי שוחט, פלאש 90
אלון (שם בדוי), תושב ירושלים, חווה מקרה דומה. הוא פנה באוגוסט האחרון לנציבות תלונות הציבור לאחר שהבחין שהעירייה דורשת ממנו בפעם השנייה לשלם על דוח חניה – שזכר בוודאות שכבר העביר את התשלום לגביו. התברר שזכרונו לא הטעה אותו, והעירייה אכן דרשה ממנו תשלום כפול.
במקרה אחר, ענבר פוטרמן קיבלה לא פחות מ-9 דוחות חניה כאשר החנתה את רכבה בסימון כחול-לבן, למרות שהיא מתגוררת באזור ולרכבה יש תו חניה אזורי בתוקף – ופירוש הדבר שהיא רשאית לחנות באזור זה ללא צורך בתשלום. כאשר ענבר פנתה למוקד הטלפוני בעירייה, הנציגה טענה בפניה שאין לה תו חנייה אזורי בתוקף.
אלא שבידיה של ענבר מסמך רשמי מטעם העירייה שבו כתוב, שחור על גבי לבן, שהרכב בבעלותה נושא תו חניה אזורי בתוקף לתאריך הרלוונטי שבו ניתנו הדוחות. "שנים חניתי באותו רחוב מחוץ לבית שלי כשאני יודעת שיש לי תו חניה אזורי. יום אחד הגעתי לאוטו ואני רואה שאני מקבלת דוח אחרי דוח למרות שיש לי תו".
היא ממשיכה: "במשך ארבעה חודשים נלחמתי בעירייה שיבטלו לי דוחות שלא הייתי אמורה בכלל לקבל. העבירו אותי מאגף החניה לאגף הארנונה ואמרו לי 'מבחינתנו את לא גרה שם יותר', למרות שאני שולחת להם חוזה שכירות. התחושה הייתה שאף אחד לא עונה ולאף אחד לא אכפת".
יונתן מרקוביץ', ראש אגף בנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, אמר בשיחה עם N12: "אדם שקיבל דוח מקבל פתאום דרישת תשלום נוספת בדיוק על אותה עבירה, באותה כתובת ובאותו מועד. פנינו לעיריית ירושלים ושאלנו – כמה מקרים דומים יש כמו המקרה הזה? נמסר לנו שבשנת 2024 היו בסך הכול 350 מקרים של דוחות כפולים".
כיכר ספרא ועיריית ירושלים, ארכיון | צילום:
אנה קפלן, פלאש 90, חדשות
בשל התלונות שהתקבלו על הדוחות הכפולים, בעיריית ירושלים ביצעו בדיקה יזומה ואיתרו 350 דרישות תשלום על דוחות שכבר שולמו. "מעולם לא נתקלנו בתופעה כזו", אומר מרקוביץ' ממשרד המבקר. "התושבים סומכים על העירייה שתנהל את הרישומים בצורה מדויקת ומסודרת. כאשר תושב מקבל דרישת תשלום על דוח שכבר שולם – זה מוביל לפגיעה קשה באמון הציבור".
בעקבות ההתערבות של נציבות תלונות הציבור, טופלו פניות של ארבעה מתלוננים ובוטלו דוחות כפולים נוספים.
יש לציין כי לא מדובר בפעם הראשונה שבה עיריית ירושלים מתמודדת עם תלונות קשות הנוגעות למערכת האכיפה והגבייה העירונית. ב-N12 פרסמנו מספר כתבות על התנהלות אגף הארנונה, שכוללת רישומים לא סדורים של חובות המובילים לעיקולי חשבון לא מוצדקים, והערמת קשיים בהעברת האחריות על ארנונה בדירות שותפים.
מעיריית ירושלים טרם נמסרה תגובה.
