הפרק של שבת ב”האח הגדול” היה לא פחות מטרגדיה יוונית – עם קנאה עיוורת, ריבים סוערים, ובסוף גם הדחה של דמות שבדיוק בפרק הזה התחילה לזרוח. אבל בואו נתחיל מהדרמה הכי עצובה בפרק הזה: שלקה וארז. שלקה דיברה על זה שאולי יכתבו עליה כתבה ב"מעריב" על האובססיה שלה לארז. אז היי, שלקה – הנה הכתבה שלך. אני באמת חולה עליך את נשמה טובה, על אמת. אבל קשה לי להיות עדין – מערכת היחסים עם ארז מאוד לא נעימה לצפייה ועושה לי קרינג׳ בלב.
אנחנו כבר שבוע צופים בך נמסה מולו, לא שמה לב שהוא כל הזמן מבהיר שהוא לא בעניין, ושאפילו לא באמת מצליח להבין מה את רוצה ממנו. כשהוא אומר לך ש*“הוא לא רוצה אהבה בבית”*, זה לא כי הוא מורכב – זה כי הוא פשוט לא בקטע. והשיחה המאוחרת יותר, כשאת מדברת על זה שאת כל החיים מרגישה שגברים לא רואים בך אופציה רומנטית – הייתה כל כך חשופה, כל כך נוגעת. הלב שלי היה איתך. והקטע שבו לקחת את התמונה שלו, הסתכלת עליה והתפללת מול הבנות – לא היה מצחיק, היה שובר לב. כמו שאמרו שם – “בכל צחוק יש אמת”. וזה לא היה מצחיק.
בהמשך שלקה פורצת בבכי בחדר האח – כי היא שוב מוצאת את עצמה מאוהבת במישהו שלא רואה אותה. היא מדברת על הגוף שלה, על איך שגברים תופסים אותה תמיד כ”מצחיקה” ולא כאישה מושכת, על חוסר הביטחון שמתלווה לזה. זה היה רגע כל כך כן, כל כך חשוף – ואני חייב לומר: שלקה מרגשת אותי. אבל זה קשה לצפייה. ואי אפשר להישאר אדיש כשרואים מישהי הולכת שבי אחרי מישהו שפשוט לא רואה אותה באור הזה.
השיא של הפרק היה הסצנה שאלקה דיברה עם ארז ושלי, והסבירה לארז שהיא חסרת ביטחון בגוף שלה, וגם אמרה בעקיפין שהיא יודעת שהוא לא סופר אותה מבחינה רומנטית, ורואה בה חברה, משבצת אליה תמיד נהגו גברים לשייך אותה בעבר ואז משום מקום גם ארז בוכה, והוא מנסה להסתיר, ושכולם כבר שמים לב ארז נכנס לחדר האח, ומגלה שגם הוא עצמו נפגע מכל הסיטואציה – הוא מדבר על אחיותיו, שגם סבלו מחוסר ביטחון ומזכירות לו את שלקה, ועל התחושות הקשות שצפו בו כששמע את שלקה מדברת עליו – בעיקר שהוא ממש לא שם, היא מנחם לראות את החמלה וההבנה שגילה ארז כלפי שלקה, הלוואי ויצליחו לגבור עגל המכשול.
ועכשיו לבקשה אישית: טל, תנשום!
קנאה היא רגש אנושי, אבל יש קו בין פלירטוט בבית לבין השתלטות פסיכולוגית. כשטל מתחיל להעיר למאי על זה שהיא “בעניין של ארז” – זה לא הערה. זו החזקה. זו נוכחות סמויה שמנסה לשלוט, לפחות בעיניים שלי. מאי הסבירה בעדינות שזו פשוט הדינמיקה שלה – היא עקרבית, פלרטטנית, ושארז לא באמת רוצה שם רומנטיקה. הבעיה היא שטל – גם הוא עקרב – והוא ממש לא אוהב לחלוק. רומן בין שני עקרבים זה מתכון לאסון. ובאמת, מעבר לאסטרולוגיה – אני לא חושב שיש מקום לשליטה שטל מנסה להחדיר למאי. זה פשוט כואב לראות מהצד.
מאור נראית כמו דמות שנמצאת בשקיעה איטית – הקהל בבית פשוט שונא אותה יותר משבוע לשבוע, אני רואה את התגובות הקשות ברשתות. אבל מצד שני – היא מכרה זהב בעבור ההפקה, ולא סתם בחרו לתת לדרורה החבר הטוב ביותר שלה, את האופציה להציל מהדחה. ברור שככול שזה קשור לאנשים ששולטים בבית, יעשו הכול להשאיר את מאור בפנים.
גם בפרק הזה היא רב־חזיתית: עם שני, עם טל, עם דרור, עם יובל, עם תקציב הבית. גם כשהיא צודקת – אופן ההתבטאות שלה כל כך אגרסיבי, שהוא מוחק את הטיעון. ובפרק הזה, היא שוב נכנסת לעימותים חוזרים – כולל בקשות לקולה זירו אחרי שעשתה חמישה(!) קנסות. דרור, שמנסה להיות הקול ההגיוני בראש שלה, מסביר לה בעדינות – והיא באמת מצליחה להבין ומקשיבה לו.
אבל כל הסיפור עם הקנסות יוצר סערה של ממש – שלקה שוב בוכה, הפעם כי היא מרגישה אשמה על הקנסות הרבים שצברה. גלעד נכנס גם הוא למוד נרגן, מתחיל לצעוק על כולם, ואז מגיע הרגע שמפוצץ את הפרק.
גלעד – סיפור על איך לא מתנהלים
ההתפרצות של גלעד מול אלאיה הייתה אלימה, צורמת, ובלתי נסלחת. אפשר להבין כעס. אפשר להבין שהוא הרגיש שאליה עושה פרובוקציה. אבל זה היה נראה סופר אלים, וממש לא במקום. טל קופץ להפריד, גלעד ממש השתולל, הבנות התחילו לבכות מלחץ, בעיקר אלאיה שברחה מחדר השינה בבהלה. האח הגדול קרא לגלעד לחדר, ולאחר שבחן את מה שהתרחש החליט על הדחה מידית. ומוצדקת.
גלעד לא בחור רע. אבל התגובה שלו הייתה אלימה, מאיימת, ולא מתאימה לפורמט. טל קיבל אזהרה על כך שהגיב חזק מדי – אבל זה כלום לעומת הסצנה שהייתה שם. ולמרות הכול – אלאיה האשימה גם את עצמה. היה יפה לראות את תרצה שם כדי להזכיר לה: ״את לא אשמה בכלום״. שני ויובל מחובקים בנסט. הם חמודים, אבל לדעתי – שני להבה ויובל לפיד. זה לא ירגיע, זה ישרוף.
ולבסוף, שלי אבנשטיין הודחה – דווקא כשהתחילה להתעורר, להדליק, ולהשפיע
שלי נהגה לחמם ולכן קיבל אצלי את הכינוי ״שלי אבן אש״, לצערי שלי לא קיבלה מספיק חום מהקהל. אבל יש לומר שהיא גם לא זרחה מאוד בבית עד הפרק הנ״ל. לדעתי לשלי היה המון המון פוטנציאל, אני הצבעתי לה, ותמכתי בה כי זכרתי איזו נוכחות נהדרת הייתה ב״בואו לאכול איתי. אני בטוח ששלי עוד תפציע במרקע ומאחל לה מלא הצלחה מכל הלב!
