האיחוד הגדול? ההפתעה של סטטיק ורון נשר תפסה אותנו לא מוכנים

ברייקינג: הדואט שיביא לנו את הניצחון באירוויזיון

כן, הגיע הזמן לומר זאת, דניאל וייס וואלרי חמאתי ייגשו יחד לאירוויזיון כצמד ובכישרונם, בסיפורם האישי וייצוגם את כל מה שיפה בארץ ישראל – יביאו לנו לא רק גאווה רבה – אלא ניצחון.

לא, זה לא מה שהפורמט של "הכוכב הבא לאירוויזיון" בנוי עליו כי יש מקום, לכאורה, רק למנצח או למנצחת אחת, אבל כשיש שני כישרונות כל כך גדולים ומובילים שברור לכולם שאחד מהם בוודאי לנצח – למה לא ללכת, גם אם זה לפנים משורת הנורמה של כללי התכנית – על שניהם יחד?

"בינג' ודיכאון": שי המבר חוברת לרביד פלוטניק ושוב ממציאה את עצמה מחדש | מדור חם באוזן

הם כבר הוכיחו שיש ביניהם כימיה קולית כשביצעו יחד את "Hurricane" של עדן גולן, אז אני לא מוצא שום סיבה שלא ייצגו שניהם יחד את ישראל, כמובן במידה ושניהם יעפילו לגמר ויובילו ברביעייה הסופית את הניקוד (אם לא – אז התיאוריה שלי צריכה להיגנז).

סטטיק ובן אל תבורי – האיחוד?

השבוע נכונה הפתעה לכל הנוכחים בהופעתו של סטטיק (לירז רוסו) במתחם "אקספו" כשהזמר אירח את רון נשר, מי שאחראי לאיחוד בינו לבין בן אל תבורי וג'ורדי (ירדן פלג) בלהיט "דובי גל" שבעצם היה הסיפתח לאחד מצמדי הפופ הבולטים והמשפיעים בפסקול המקומי בשנים האחרונות. 

לאורך השנים עבר חתול שחור בין השניים, תביעות והאשמות מתוקשרות כאלה ואחרות, אך השבוע, החיבוק בין השניים, שכבר בעבר ליבנו את העניינים ביניהם, הוכיח שהם השאירו באמת מאחור את כל מה שהיה וביצעו יחד למול הקהל המשולהב את "דובי גל", שיצא לפני עשור ושינה את החיים של כל השותפים להצלחתו. אמנם סטטיק הזכיר בשיר, כחלק מהטקסט, את האקס הבימתי שלו בן אל תבורי – אך איחוד בין השניים לא נראה, וחבל. 

עם זאת – לאחר שנשר וסטטיק חלקו יחד במה ראשונה אחרי עשור – ייתכן וגם לא ירחק היום וסטטיק ובן אל יוציאו שיר חדש ויתאחדו, לא לפני שירגישו מספיק בטוחים שפיתחו קריירה אינדיבידואלית שלא תלויה זה בזה. סטטיק עשה זאת כבר עם שני אלבומים ותבורי עושה זאת בימים אלה עם החומרים החדשים שהוציא. זה קרה לכוורת ולדץ ודצה – אז אין סיבה שגם אצל סטטיק ובן אל זה לא יקרה. 

ככה זה כשיש שניים

לאחרונה ראיינתי למוסף שישי של "מעריב סופהשבוע" את הפזמונאי יוסי גיספן, שגילה כי הוא כתב דואט עבור ישי לוי ושמעון בוסקילה (בוסקילה הלחין) בשם "עד אלייך" שלטענתו "יהפוך את המדינה".

אני לא יודע אם השיר יהפוך את המדינה כי את זה רק נתוני ההאזנות יכולים לקבוע, אבל זה בהחלט דואט מצוין, חיבור מאד טבעי ומלא נשמה וללא ספק אחד הדברים הטובים שיצאו השבוע מבית היוצר של תעשיית המוזיקה הישראלית.

לא לפנות אליה

אי אפשר להתעלם מהעובדה שהשיר "לא לפנות אליי" של נסרין קדרי, המוביל נכון לכתיבת שורות אלה את רשימת סרטוני המוזיקה החמים ביוטיוב, הפך ללהיט ענק. נכון ששישה אנשים ישבו לכתוב שיר אחד שהוא לא פאר היצירה העברית, ואפשר להגיד עליו הרבה דברים, משהוא טראש פופ שלא ממצה את הפוטנציאל הקולי של נסרין ועד ש-AI יכולה לכתוב שיר יותר טוב, אבל עובדתית – כל המדינה מדברת על השיר הזה, ואני חושב שבכך השיגו היוצרים, ובעיקר המבצעת, את מבוקשם.

הפזמון הביזארי תופס את האוזן וממכר, לא מוזיקלית (כי אין שם מוזיקה אלא פשוט דיבור של נסרין) אלא גימיקית, והעובדה ששיר פמיניסטי כזה הופך ללהיט טיקטוק ומועדונים (זה פחות שיר שיכול להפוך ללהיט רדיו, אלא הוא מכוון בעיקר להיות להיט שטח) משרתת את המטרה. 

באופן אישי הספיק לי להאזין לשיר פעם אחת ולא לרצות לשמוע אותו יותר כי הוא מגוחך וזול בעיניי, אבל העובדה שאני נאלץ לשמוע אותו שוב ושוב בכל מקום במרשתת וברחוב מעידה שהוא להיט והגימיק בהחלט עבד. ברור לכל שהשיר לא ייזכר בעוד שבועיים-שלושה אבל בכאן ועכשיו הוא מצליח ועל כך לדעתי יש רק להצדיע לקדרי.

ריספקט בינלאומי

הרבה שנים שתמר אפק היא חלק בלתי נפרד מסצנת האינדי המקומית, הן כמוזיקאית, פסנתרנית, גיטריסטית, הן כזמרת והן כמפיקה ומעבדת מוזיקלית. היא מוכרת מאד לכל חובבי הרוק האלטרנטיבי בישראל, הקליטה אלבומים בחו"ל שזכו לתשבוחות המבקרים אבל בישראל, במיינסטרים המקומי, נתקלה לא פעם, כמו רבים ורבות מהקולגות שלה – בתקרת זכוכית.

כך או כך השבוע היא יכולה באמת להתגאות בעצמה (אני גאה בה כבר מימיה בהרכב "קרוסלה") כי שירה "Show Me Your Pretty Side" מתוך אלבומה "All Bets Are Off" (2021) נבחר לככב בפסקול סרט הדרמה הרומנטי הבינלאומי של ניק קסאווטס ("היומן", 2004) – "בחורים מקועקעים: רול + שו". ריספקט.