האינטרס הצרפתי: למה מקרון דוחף כל כך מדינה פלסטינית?

נשיא צרפת עמנואל מקרון הוא חובב גדול של ועידות בינלאומיות. אחרי הכל, הן מביאות לשיא את יכולות ההופעה שלו, את הרטוריקה המשכנעת שלו, ויוצרות פסאדה נוצצת שתופסת את רוח הזמן ואת הכותרות העולמיות. רק בחודשים האחרונים הוא כינס ועידה בינלאומית לחגוג את ההצלחה שלו עצמו בשיפוץ הנוטר-דאם, קיים עוד אחת לגיוס השקעות בתחום ה־AI בצרפת, והשבוע כיכב בוועידה בינלאומית על עתיד האוקיינוסים שהתכנסה בניס. אבל בשבוע הבא יכנס הנשיא מקרון בשיתוף עם סעודיה את המיזם האחרון שלו, הרלוונטי ביותר לישראל, ועידה בינלאומית "למען יישום פתרון שתי המדינות".

● סעודיה, טייוואן ואירופה: אנבידיה בדרך לשליטה עולמית בתחום ה־AI
● כותרות העיתונים | הולנד אסרה יצוא נשק לישראל, וכעת תחום מפתיע על הכוונת שלה

הצרפתים לא חוסכים בהוצאות וביחסי ציבור כדי לקדם את הוועידה, שתתקיים מה־17 עד ה־20 ביוני במטה האו"ם בניו יורק. הם קיימו שורת אירועים מקדימים לכינוס, הזמינו עיתונאים ישראלים לדיוני הכנה ולפסגה של ארגונים אזרחיים בסוף השבוע הנוכחי, שאמורה לבסס את הצידוק לוועידה; והם מכינים את הקרקע בעקביות בחודשים האחרונים למה שאמור להיות רגע ההכתרה של מקרון כמי שקידם פתרון באזור, או לפחות מי שביסס לעצמו תפקיד מוביל בתהליך.

כדי להגיע לפסגה הזו עם רוח גבית, השיגו הצרפתים מאינדונזיה הבטחה להכיר במדינת ישראל אם זו תכיר בפתרון שתי המדינות; הם גם פירסמו פומבית השבוע מכתב התחייבות של נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס לרפורמות מבניות וגינוי חד משמעי להתקפות הטרור של 7 באוקטובר. הצרפתים גם דאגו להצהרה משותפת עם בריטניה וקנדה הכוללת איומים אפשריים על ישראל אם לא תתקדם בכיוון זה ותמשיך בבניית התנחלויות. בתור שכפ"ץ בפני ביקורת אמריקאית הם לקחו את סעודיה, היקירה הנוכחית של וושינגטון, כמארגנת שותפה.

כדור שלג בדרך?

מאחורי הוועידה, שהוכרזה כבר לפני חודשים אך מאז צברה תאוצה ומעמד, עומד הרצון הנצחי של מקרון לבסס תפקיד חשוב בזירה הבינלאומית לצרפת, ולעצמו. מי שהגיע לישראל אחרי 7 באוקטובר והבטיח קואליציה בינלאומית למלחמה בחמאס, מי שחזר בו כמה שבועות לאחר מכן והחל לגנות בחריפות את המלחמה הישראלית בעזה, רוצה כעת לצבור נקודות בזירה הבינלאומית, וגם בזירה הצרפתית הפנימית, שבה התמיכה בו שוברת שיאים שליליים והוא תקוע מבחינה פוליטית.

השאלה הגדולה, מעבר לדיבורים ולהכרזות שייעשו בוועידה, היא אם צרפת תנצל את השעה כדי להכיר במדינה פלסטינית. נורבגיה, אירלנד, סלובניה וספרד כבר עשו זאת לפני כשנה, שבדיה הרבה לפניהן. אבל צרפת היא סיפור אחר, והיא תהיה המדינה הגדולה הראשונה באירופה שתעשה צעד כזה. מקרון משדר כל העת מסר הפכפך, אולי בין היתר כדי לבנות את הדרמה. הדיווחים השבוע בעיתונות הערבית האירופית כי צרפת למעשה "ויתרה" על היוזמה נתקלו בהכחשה מיידית מצד גורמים דיפלומטיים צרפתים, שעות אחרי שיצאו. מקרון אמר כי צרפת "תיאלץ להקשיח מדיניות מול ישראל" אם המצב בעזה יימשך.

"אנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שהצרפתים יילכו כל הדרך ויכירו במדינה פלסטינית בוועידה" אמר לגלובס באחרונה גורם מדיני. אם כך יהיה הדבר, השאלה היא אילו מדינות יצטרפו לכך, ומה המומנטום הזה ייצור בשטח. "צרפת לא תעשה זאת לבדה, יהיו מדינות שיצטרפו אליה אם היא תכיר במדינה פלסטינית", אמר השבוע גורם דיפלומטי אירופי ל"פוליטיקו". זו לא תהיה גרמניה, שהבטיחה להימנע מכך, ולא תהיה איטליה, אך אלו עשויות להיות בלגיה והולנד, ואולי מדינות נוספות. הצד הישראלי, לפי הגורם, כבר מכין צעדי תגובה אפשריים. באירלנד היה מדובר בהשבת השגרירה לצמיתות ובסגירת השגרירות. ספק אם ישראל יכולה להרשות לעצמה את אותם צעדים חריפים מול פריז.

כמהה להשקעות

יש גם אינטרסים כלכליים מאחורי הוועידה. צרפת הפכה לסמן קיצוני בנוגע לביקורת על ישראל באיחוד האירופי. עם ההתבטאויות של מקרון בנוגע כמה שבועות אחרי 7 באוקטובר על הקטסטרופה ברצועה, עם האיסור על חברות נשק ישראליות להציג בתערוכות בצרפת, עם התמיכה החד-משמעית בבחינה מחדש של הסכם האסוציאציה בין האיחוד לישראל, צרפת הנוכחית קנתה תמיכה רבה בעולם הערבי. צרפת כמהה להשקעות מצד מדינות המפרץ.

בוועידת ההשקעות הבינלאומית שכינס מקרון הבטיחה סעודיה להשקיע עשרה מיליארד אירו, כסף קטן בעבור קרן העושר שלה. איחוד האמירויות הכריזה על השקעות של מיליארדים וקטאר מתחזקת קשרים הדוקים עם פריז עוד לפני ששידרגה את מעמדה הבינלאומי. קידום של הנושא הפלסטיני החשוב למדינות המפרץ יכול להשתלם כלכלית לצרפת. "כמו ארה"ב, צרפת כמהה לפטרו-דולרים של המפרץ הפרסי", כתב השבוע העיתון הצרפתי לז-אקו.

בנוסף, צרפת היא בין המדינות האירופיות היחידות שהן בעלות תעשיית נשק משמעותית, הנאבקת ביצוא הביטחוני הישראלי ליבשת. היא יצאה נגד התוכנית הגרמנית לרכש מערכת חץ 3 ולא הצטרפה ליוזמת "מגן שמיים" שברלין מגבשת למרכז היבשת. היא גם דרשה ש־100% מהכספים שיוצאו על קרן ההתחמשות של האיחוד האירופי יהיו לנשק "מייד אין אירופה", ולא בכזה אמריקאי או ישראלי.

אין הרבה פרטים על מה שיקרה בניו יורק בשבוע הבא. הצרפתים מדווחים על שש קבוצות עבודה שונות שיעבדו במקביל, על דרישה שיוכרזו רפורמות ברשות הפלסטינית שיאפשרו סיוע בינלאומי רב יותר, על דרישה מחמאס להתפרק מנשקו ברצועת עזה. ספק אם התזמון היה יכול להיות טוב יותר בעבור מקרון, שבוע אחרי המשט לעזה של גרטה תונברג, ימים לפני שהאיחוד יפסוק אם ישראל עדיין שותפה דמוקרטית או מוקצה, כאשר הנושא נמצא בראש סדר היום הבינלאומי של תושבי מדינות רבות ביבשת.

 מייק האקבי, שגריר ארה"ב בישראל / צילום: Reuters, Mattie Neretin

עד כה, מקרון והצרפתים נהנו משתיקה אמריקאית בנושא הוועידה, שהתפרשה כאור ירוק להתקדם איתה ללא הפרעה. אמנם שגריר ארה"ב בישראל לעג ליוזמה בשבוע שעבר, ואמר כי על מקרון להקים מדינה פלסטינית בריביירה הצרפתית, אבל וושינגטון שתקה. הדבר השתנה רק כעת, חמישה ימים לפני כינוס הוועידה.

מברק דיפלומטי ששוגר למדינות חברות, לפי דיווח ברויטרס, איים עליהן מפורשות "לא להשתתף בוועידה" ולא לנקוט "צעדים אנטי-ישראליים", ומבהיר כי יהיו השלכות דיפלומטיות למי שיעשו כן. מצד אחד, שפה ברורה אחרי חודשים של התחמקות, מצד שני, מדובר בהודעה שפורסמה רק ימים ספורים לפני הוועידה, ובכירי הממשל האמריקאי עדיין ממלאים פיהם מים.