הולנד שוב בעין הסערה: מנהיג מפלגת הימין הקיצוני, חירט וילדרס, הודיע הבוקר (שלישי) כי מפלגתו, "המפלגה למען החירות" (PVV), פורשת מהקואליציה. ההודעה הזו, שנמסרה בסוף מגעים מתוחים בין ראשי המפלגות, טלטלה את המערכת הפוליטית במדינה וגררה תגובות נזעמות מצד שותפיו לממשלה. המהלך של וילדרס צפוי להביא לפירוקה של הקואליציה הצעירה וככל הנראה יתקיימו בחירות בזק, זאת פחות משנה לאחר הבחירות הקודמות.
וילדרס, אחד הפוליטיקאים השנויים במחלוקת באירופה, עשה היסטוריה בנובמבר 2023 כשמפלגתו הפכה למפלגה הגדולה בפרלמנט ההולנדי. PVV, שנחשבת לימין קיצוני, ניהלה קמפיין שמרני נגד מהגרים, עם מסרים חדים נגד האיסלאם, האיחוד האירופי והגלובליזציה. כמו כן, וילדרס ידוע גם כאוהד גדול של ישראל. למרות ניצחונו בבחירות, וילדרס עצמו לא מונה לראש הממשלה, בעיקר בגלל רתיעה עמוקה בקרב שותפיו הפוליטיים ממדיניותו הקיצונית. במקום זאת, מונה לתפקיד דיק סכוף, איש מודיעין לשעבר, שנתפס כפשרה.
הקואליציה שהוקמה ביולי 2024 כללה ארבע מפלגות: PVV של וילדרס, המפלגה הליברלית (VVD), "החוזה החברתי החדש" (NSC) ותנועת BBB החקלאית. יחד הן ניסו לקיים ממשלה יציבה, אך כבר מראשית הדרך היה ברור שהפערים האידיאולוגיים בין השותפות ובעיקר מול הדרישות של וילדרס, עשויים להוביל לפיצוץ.
הסיבה הרשמית לפרישת PVV היא מחלוקת חריפה בנוגע למדיניות ההגירה. וילדרס הציג לשותפיו "תוכנית 10 הנקודות", שהיוותה אבן יסוד בקמפיין שלו. בין הסעיפים: סגירת גבולות מוחלטת למהגרים, שימוש בצבא לפיקוח על הגבולות, גירוש פליטים, במיוחד ממדינות מוסלמיות כמו סוריה, ואיסור גורף על איחוד משפחות.
לפי מקורות פוליטיים בהאג, שותפיו של וילדרס סירבו לתמוך במסמך, בטענה כי הוא מנוגד לחוק ההולנדי ולערכי זכויות האדם שעליהם נשענת החברה הדמוקרטית. המשא ומתן נמשך מספר שבועות, אך הגיע למבוי סתום, ובסופו של דבר וילדרס הודיע על סיום דרכה של PVV בממשלה.
התגובה לא איחרה לבוא. ראש הממשלה הביע אכזבה עמוקה: "מדובר בהחלטה פזיזה שמסכנת את יציבות המדינה ברגעים רגישים, הן כלכלית והן מדינית". המפלגה הליברלית (VVD) האשימה את וילדרס ב"פוליטיקה של פחד ותעמולה", וטענה כי "מדובר בצעד מחושב לקראת בחירות נוספות, ולא באחריות שלטונית אמיתית".
גם מהאופוזיציה נשמעו קולות שמחה לאיד, לצד קריאה לבחירות מיידיות. "הציבור ההולנדי צריך להכריע מחדש, האם הוא תומך בקו הקיצוני של וילדרס או בדרך מתונה ומכילה יותר", אמרה סנג'י צ'ופרה, נציגת מפלגת הירוקים.
הממשלה עלולה להתפרק באופן רשמי בימים הקרובים, עם הגשת מכתבי ההתפטרות או בהצבעת אי אמון. התוצאה המסתמנת היא בחירות חדשות, ככל הנראה כבר בקיץ הקרוב. זו תהיה מערכת הבחירות השנייה בתוך שנה, והשישית מאז 2010.
מנהיגים מוסלמים בהולנד הביעו תחושת הקלה נוכח עזיבתו של וילדרס את הממשלה, אך הדגישו כי מדובר בהפוגה זמנית בלבד. לדבריהם, כל עוד הרטוריקה האנטי איסלאמית נמשכת, הקהילות המוסלמיות ימשיכו לחיות תחת איום.
כזכור, מספר המוסלמים בהולנד עשוי לגדול ממיליון איש כיום לפוטנציאל של 4 מיליון עד שנת 2050, לפי יאן לאטן, מומחה הולנדי לדמוגרפיה. בהנחה שההגירה תמשיך בקצב הנוכחי, להולנד תהיה אוכלוסייה כוללת של כ-20 מיליון תושבים תוך 25 שנים, כאשר 3 עד 4 מיליון מהם יהיו מוסלמים. משמעות הדבר היא שכ-20% מאזרחי המדינה יהיו מוסלמים, בהשוואה ל-6% כיום.
לא מעט אנשים בהולנד מביעים חשש שצעירים מוסלמים הופכים יותר קיצוניים, דבר המשתקף בבחירת הלבוש שלהם, בבתי הספר בהם הם לומדים ובאפליקציות ההיכרויות בהן הם משתמשים. רבים מזהירים שאורח החיים של המוסלמים עלול להוביל להתפתחות של חברות מקבילות בהולנד.
בפברואר 2025, שלושה דוברים אסלאמיים זרים שהיו אמורים לנאום באירוע באוטרכט נאסרה כניסתם להולנד. ההחלטה התקבלה על ידי השרה מרג'ולין פאבר (הגירה ומקלט) לאחר התייעצות עם השר ואן וויל (משפטים וביטחון). הסירוב נומק בהצהרות פוגעניות שהדוברים השמיעו בעבר כלפי נשים והומוסקסואלים.
נטען גם כי הם זלזלו ביחסי מין עם קטינים ואחד הדוברים אף הכחיש את מתקפת הטרור של חמאס באוקטובר 2023. לדברי השרה פאבר: "זה בלתי מקובל שדוברים אסלאמיים רוצים לנצל לרעה את החופש שלנו על ידי נאומי שנאה. הולנד חייבת להיות איתנה בדיכוי שנאה, תוקפנות ואלימות".
