בניסיון להסביר לציבור את ההחלטה למנותו לראש שב"כ, פרסמה לשכת ראש הממשלה הודעה חריגה לעיתונאים ביום חמישי האחרון, תחת הכותרת המסקרנת "מה זיהה האלוף זיני חצי שנה לפני הטבח?". ההודעה מראה קטעים מדו"ח שכתב האלוף דוד זיני בו זיהה כשלים משמעותיים במערך ההגנה בעוטף עזה חצי שנה לפני 7 באוקטובר, ואף התריע מפני פלישה קרקעית. מהקטעים הערוכים ניכר שזיני אכן זיהה חלק מהכשלים שנוצלו במתקפת חמאס, ואף התריע מפני פער תודעתי ביחס לאיום האפשרי.
אלא שכלל לא ברור מה עלה בגורלו של ניתוח חשוב זה, שבבירור לא יושם. מעבר לשאלה המערכתית, מה עשה עם המידע זיני עצמו, שחודש לאחר מכן מונה לאלוף והפך לחבר קבוע בפורום מטכ"ל, עולות שאלות האם מי שקבע שאחד הגבולות החמים ביותר של ישראל חשוף לחלוטין למתקפת פתע פעל כפי שמצופה? האם הוא לקח את הסיכון שכתב בעצמו ברצינות?
מה זיהה האלוף זיני חצי שנה לפני הטבח?
קראו.בחודש מארס 2023, כחצי שנה לפני טבח השבעה באוקטובר, התבקש האלוף דוד זיני על-ידי מפקד אוגדת עזה לבחון את אופן התנהלות והיערכות האוגדה.
הדגש היה על פשיטה בהפתעה והאלוף זיני הנחה לסמן תורפות ונושאים לשיפור באופן הפעולה.
בדו"ח הסודי של…— Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו (@netanyahu) May 23, 2025
המסמך המדובר נכתב לבקשת מפקד אוגדת עזה דאז, תא"ל אבי רוזנפלד. בתגובה לשאלות שמבקשות לברר לאן הגיע אותו מסמך, והאם זיני העביר אותו לדרגים הרלוונטיים בחצי שנה מאז שנתמנה לאלוף ועד 7 באוקטובר, בדובר צה"ל נוטים לגלגל את האחריות לרוזנפלד עצמו, שכאמור הזמין את הדו"ח מזיני כשנכנס לתפקידו, ופרש מצה"ל כמה חודשים לאחר פרוץ המלחמה.
"ניתן לבצע פשיטה בהפתעה בכל גזרה"
הדו"ח הוגדר כמסווג ועצם קיומו ועיקרי מסקנותיו פורסמו לראשונה רק בינואר 2024. הודעת לשכת ראש הממשלה היא הפעם הראשונה בה פורסמו ציטוטים ישירים מהדו"ח, באישור נתניהו בעצמו: "כמעט בכל גזרה ניתן לבצע פשיטה על כוחותינו בהפתעה, באופן שבו הכלל 'נופתע אך לא נוכרע' לא מתקיים. ישנם דרכי-פעולה אפשריות רבות לביצוע פשיטה בהפתעה על כוחותינו (בשגרה). לעניות דעתי הדפ"א (דרך הפעולה האפשרית) העל-קרקעית היא הסבירה והקלה ביותר״.
על מוכנות הכוחות נכתב: "כולם מדברים את הכותרת 'פשיטה בהפתעה' או 'אירוע מורכב בהפתעה', אך כשפורטים את האיום לפרוטות – ההבנה והיישום 'חלולים' או לא-קיימים. לכלל הכוחות לא מדומיין בראש התרחיש או התרחישים, ולפיכך המעשה חסר מאוד. בהיעדר תרחישים מפורטים, הכוחות לא יודעים מה לחפש ואל מול מה להיערך. הפער המרכזי הוא התודעה של הכוחות והמערכת״.
ציטוטים אלה מעידים כי זיני אכן זיהה הרבה מהכשלים אותם ניצל חמאס במתקפת ה-7 באוקטובר, גם אם לפי דובר צה"ל, מטרת הדו"ח לא הייתה לבחון תרחיש של מתקפה רחבה על ישראל. לצד זאת, יש לציין שמדובר בחלק מהדו"ח, שנערך על ידי אנשי לשכת ראש הממשלה למטרותיו. בכל מקרה, מהדברים עולה כי תת-אלוף זיני היה מודע לחומרת הסיכון שבו מצויים החיילים והאזרחים בעוטף עזה. לפי הודעת משרד ראש הממשלה, הדו"ח הועבר למפקד האוגדה, אך מפקד האוגדה לא עשה בו דבר. לצד זאת, הדו"ח מעלה שאלות על תפיסת האחריות של זיני עצמו.
פלסטינים מרצועת עזה חוגגים ומניפים דגלי פלסטין על טנק ישראלי הרוס סמוך לגדר הגבול, מזרחית לחאן יונס, ב-7 באוקטובר (צילום: AP Photo/Yousef Masoud)
ביוני 2023 קודם זיני לדרגת אלוף, וביולי מונה למפקד פיקוד ההכשרות והאימונים ולמפקד הגיס המטכ"לי — תפקיד שהופך אותו לחבר בפורום מטכ"ל. כלומר, מה-7 ביולי ועד 7 באוקטובר 2023 ישב בפורום המטכ"ל אדם שהתריע על כך שגזרת העוטף חשופה – אך ניכר שלא הציף את הנושא בפורום.
דו"חות מהסוג הזה נכתבים אחת לזמן מה, כאופן לבחינה מחודשת של האיומים. זיני לא החזיק בתפקיד רשמי בין סיום תפקידו כמפקד המרכז לאימוני היבשה בצאלים באוקטובר 2022 לבין מינויו למפקד הגיס המטכ"לי ביולי 2023, אך בתקופה כזו שבין תפקידים בכירים, תא"לים ואלופים רבים עוסקים במחקר ובכתיבה צבאית.
אבל, משהתמנה לתפקיד רשמי ובעל השפעה במטכ"ל, מתבקש לשאול האם זיני פעל בכל כוחו על מנת להציף את הנושא ולתקנו? האם צלצל בכל הפעמונים, פנה לרמטכ"ל וביקש לקיים דיון בנושא? אפשרות אחת שהוא פעל אך נבלם, מה שמחזיר האחריות למערכת הצה"לית. אפשרות אחרת וחיובית פחות – שהוא בעצמו לא לקח את הדו"ח במלוא הרצינות הנדרשת, וברגע שמסר אותו הסיר מעצמו אחריות. אפשרות שלישית היא שלמרות שחשב שהגבול פרוץ, הוא גם האמין שחמאס מורתע ולכן אין סיבה לחשש אמיתי למתקפה על ישראל.
בהקשר זה חשוב לזכור: שורש הקונספציה לא היה היעדר ידע או יכולת ניתוח, אלא חוסר יכולת לדמיין ולהתייחס בצורה רצינית לתרחיש של מתקפה על ישראל מצד חמאס. מאלה ספק אם הציטוטים שהביא נתניהו מנקים את זיני, ואולי להפך. בכל מקרה, לפני מינויו לראש השב"כ, ראוי שהציבור יֵדע מה עשה האלוף זיני עם ממצאיו, למי העביר אותם, וכיצד הגיבו לכך הגורמים הרלוונטיים.
