האם ביטול המכס על ארה"ב יציל את ישראל מגזירות טראמפ?

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ צפוי להכריז הערב (ד') על תוכנית המכסים החדשה שלו, במה שכינה "יום השחרור של אמריקה". על רקע החשש העולמי מהטלת מכסים על יצוא לארה"ב, ישראל מיהרה לבטל את המכסים על יבוא מארה"ב, בתקווה להיכנס למועדון אקסקלוסיבי של מדינות שיזכו להחרגות מסוימות, אם בכלל יהיו כאלה. האם המהלך יצליח, ומה משמעותו לצרכן הישראלי? ריכזנו את כל מה שצריך לדעת.

● הכלכלנים בלחץ, השווקים רועדים, אבל לטראמפ לא אכפת. כל מה שכדאי לדעת על התוכנית שתוכרז הערב
● מאמץ של הרגע האחרון בישראל להימנע מהמכסים של טראמפ. ומי המדינות שייפגעו במיוחד?
● "יום השחרור" של טראמפ מתקרב: מתיחות בשווקים לקראת יישום תוכנית המכסים

מה בדיוק החליטה ישראל לעשות?

ישראל הכריזה באופן חד-צדדי על ביטול גורף של המכסים על סחורות המיובאות מארה"ב. המהלך נעשה ברגע האחרון, אתמול (ג') בשעה מאוחרת, ערב הכרזתו הצפויה של טראמפ על תוכנית המכסים. ההחלטה התקבלה בהנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו, במטרה להפגין רצון טוב כלפי ממשל טראמפ ולקוות להחרגה מהמכסים האמריקאים העתידיים.

האם ביטול המכסים בישראל ישפיע באופן משמעותי על המחירים לצרכן הישראלי?

נתניהו ציין כי הצעד יסייע ב"הורדת יוקר המחיה" ו"פתיחת השוק לתחרות". למרות ההצהרות הפומפוזיות, ההשפעה על המחירים לצרכן תהיה זניחה.

למעשה, כ-99% מהסחורות המיובאות מארה"ב כבר היו פטורות ממכס ממילא, בזכות הסכם אזור הסחר החופשי (אס"ח) בין המדינות משנת 1985. המוצרים המעטים שכן מושפעים מהמהלך ותיתכן בהם הוזלה הם בעיקר בתחום החקלאות והמזון, כמו תפוחים ואגסים אמריקאים, אך גם אלה מהווים נתח קטן מהשוק.

ביטול המכסים הוא צעד הצהרתי בעיקרו. עם זאת, יכול להיות שזו תהיה הזדמנות ליבואנים להרחיב יבוא חקלאי מארה"ב במידה מסוימת.

האם מחירי המכוניות האמריקאיות, כמו טסלה, יירדו בעקבות המהלך?

זוהי שאלה שעלתה לא פעם בימים האחרונים, סביב קידום המהלך לביטול המכסים. התשובה היא שמכוניות מארה"ב ממילא היו פטורות ממכס בישראל. יתרה מכך, מכוניות טסלה המשווקות בישראל כיום אינן מיוצרות במפעלי החברה בארה"ב אלא במפעלים בגרמניה ובסין, כך שהחלטת הממשלה כלל אינה רלוונטית אליהן.

אם כבר, החשש הוא מפני התייקרות של חלק מכלי רכב המיוצרים בארה"ב. אלה כוללים לא פעם רכיבים ומערכות המיובאים לארה"ב ממדינות אחרות. האפשרות של הכפפת חלקים אלה תחת משטר המכסים עלול להביא לקפיצה בעלות ייצור המכוניות. זאת, לאחר שממשל טראמפ כבר הודיע שיוטל מכס על מכוניות וחלקי חילוף ממדינות אחרות, לרבות השכנות קנדה ומקסיקו.

מה המשמעות הכלכלית של ויתור ישראל על הכנסות מהמכסים?

מדובר בסכום זניח יחסית של כ-42 מיליון שקל בשנה, שהוא טיפה בים בתקציב המדינה. זהו ויתור כלכלי מינורי יחסית למטרה האסטרטגית של צמצום הפגיעה האפשרית מהמכסים האמריקאים.

ביטול המכסים הוא מהלך דיפלומטי יותר מאשר כלכלי ונועד להעביר מסר ברור לממשל טראמפ: ישראל מנהלת מדיניות של אפס מכסים כלפי ארה"ב. אם ארה"ב תטיל מכסים על מדינות שונות בהתאם ליחסי הסחר ההדדיים, הדבר עשוי לשים את ישראל בנקודת פתיחה טובה יותר ואולי לזכות אותה בהחרגה או לפחות בהקלות מסוימות.

מה הייתה ההשתלשלות שהובילה להחלטה על ביטול המכסים?

התהליך החל לפני מספר שבועות, אך נתקל בעיכובים בירוקרטיים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פנה רשמית לשר הכלכלה ניר ברקת ולשר החקלאות אבי דיכטר ב-20 במרץ, אך אתמול בבוקר עוד הלין סמוטריץ' על כך שהשרים אינם מקדמים את ביטול המכס בקצב הנדרש לקראת ההכרזה של טראמפ.

בסופו של דבר, סמוטריץ' חתם לבדו על הצו אתמול בערב, ויצאה בחופזה הודעה משותפת לנתניהו, סמוטריץ' וברקת, למרות שצוין בה כי ברקת עדיין לא חתם. המהלך דורש עדיין את אישור ועדת הכספים של הכנסת כדי להיכנס לתוקף.

כמה משמעותית תהיה הפגיעה בישראל אם תיכלל בתוכנית המכסים של טראמפ?

כאן כבר מדובר בהשלכה הרבה יותר משמעותית לכלכלה הישראלית מאשר הביטול המקומי של המכסים על סחורות אמריקאיות. הפגיעה יכולה להיות משמעותית למדי. ב-2024, יצוא הסחורות הפיזיות מישראל לארה"ב עמד על 17.3 מיליארד דולר. זאת, לצד יצוא השירותים, בעיקר בהייטק, שהוערך ב-16.7 מיליארד דולר. מכס בשיעור של 20%, למשל, על הסחורות בלבד (שירותים בדרך-כלל אינם חייבים במכס) יכול להסתכם במיליארדי דולרים בשנה.

איזה מהלך נוסף עשתה ישראל כדי לקרוץ לממשל טראמפ?

מלבד ביטול המכסים, ישראל הרחיבה גם את רפורמת "מה שטוב לאירופה – טוב לישראל", כך שתכיר גם במוצרים העומדים בתקינה האמריקאית כמאושרים אוטומטית ליבוא לארץ.

גם מהלך זה היה בעיקר דקלרטיבי, שכן ממילא רוב המוצרים האמריקאים ליצוא מותאמים גם לתקינה האירופית, ולכן היו יכולים להיות מיובאים לישראל גם תחת הרפורמה המקורית.

מה צפוי להיות היקף המכסים שטראמפ יטיל, ומה עשויה להיות השפעתם הגלובלית?

על-פי דיווחים, האפשרות המרכזית שעל הפרק היא הטלת מכס כללי של 20% על כל הסחורות המגיעות לארה"ב – ללא החרגות. זהו מהלך דרמטי שיכול להרעיד את השווקים הגלובליים ולהכעיס בירות רבות ברחבי העולם.

המכסים החדשים יצטרפו לשורת צעדים שכבר הוכרזו, כולל מכסים גורפים על סין, מכסים גבוהים על סחורות מקנדה וממקסיקו, מכסים על פלדה ואלומיניום, מכסים על מכוניות זרות וחלקי חילוף, וצפויים גם מכסים בענפים נוספים כמו תעשיית התרופות.

האם יש סיכוי שישראל אכן תוחרג מתוכנית המכסים של טראמפ?

קשה לדעת בוודאות. מצד אחד, טראמפ הדגיש כי "אין החרגות" למכסים, ואמר ש"נתחיל עם כל המדינות". מצד שני, היו לו גם כמה אמירות מסויגות ומרוככות יותר. ובכלל, טראמפ מפורסם בטקטיקת משא-ומתן שמציבה נקודת פתיחה אגרסיבית המרתיעה את הצד השני, ומתפשרת לפי צורך לאורך הדרך.

ישראל נהנית מיחסים מיוחדים עם ארה"ב, וייתכן כי המהלכים האחרונים שננקטו יסייעו להציב אותה באור חיובי. הכול תלוי במידה שבה שיקולים פוליטיים ואסטרטגיים ישפיעו על ההחלטות הכלכליות של ממשל טראמפ.

מעניין לעקוב אחרי השינויים בציפיות של ישראל לתוצאות מהמהלך, כפי שהן מתבטאות בהודעות הרשמיות של בכירי הממשלה. במכתב מלפני שבועיים שפרסם סמוטריץ', הוא דיבר על ניסיון להגיע ל"הסכמה בין-מדינתית על מדיניות אפס מכסים על הפעילות הכלכלית בין ישראל וארה"ב".

הכרזת הממשלה מאמש על ביטול המכסים נוסחה כבר בנימה שאפתנית פחות. לא הוזכר בה במפורש הניסיון להחריג את ישראל מרוע הגזירה. נתניהו, סמוטריץ' וברקת הסתפקו בציטוטים עמומים אודות הסיבה האמיתית לביטול המכסים: "לחזק עוד יותר את הברית והקשרים בין ישראל לארה"ב".