בימים האחרונים פרסם צה"ל פרטים אודות כמות הנשק והציוד הצבאי אותם החרים מהאזור הסמוך לגבול עם ישראל בדרום סוריה.
על פי נתוני צה"ל, במהלך השבועות האחרונים, מאז השתלט על האזור הסמוך לגבול בדרום סוריה, הוחרמו יותר מ-3000 פריטי נשק וציוד צבאי הכוללים: כ-1500 משגרים נגד טנקים, טילים נגד טנקים ורקטות RPG, שני טנקים, כ-70 אמצעי לחימה נפיצים, כ570- פריטי ציוד אלקטרוני, תקשורת, מחשבים ומסמכים, כ-165 פגזים ורקטות, כ-20 טילים נגד מטוסים וכ-60 אמצעי תצפית ומשקפות.
הנתונים לעיל אינם כוללים את כמות הנשק הקל והתחמושת הקלה הנלווית שנתפסו. למי היה שייך הנשק? מדובר בנשק וציוד אשר חלקו היה שייך לצבא סוריה לשעבר. חלק מהנשק מקורו גם מבתיהם של תושבים מקומיים שהצטיידו בו במהלך מלחמת האזרחים הארוכה וחלקו היה שייך אף למליציות מקומיות שונות, שהורכבו מתושבים מקומיים. חלקן אף פעלו בתמיכת הציר השיעי.
התמונות של הנשק והציוד הצבאי שפורסמו, מזכירות מאוד את התמונות של הנשק והציוד הצבאי של חזבאללה, שנתפס בתשתיות הטרור שלו בדרום לבנון, תשתיות שהיוו נקודת זינוק לביצוע הפלישה לגליל.
לאחר מתקפת הפתע בשבעה באוקטובר, התעורר צורך דחוף לבחון את מוכנות הגבולות הנוספים של ישראל, מתוך הבנה כי אירועי השבעה באוקטובר מהווים מודל לשאר אויבי ישראל, ובעצמם מבוססים על תכנית פלישה של חזבאללה לכיבוש הגליל.
קשב אופרטיבי הופנה במיוחד לגבול עם סוריה, שם התרבו סימנים לאיום פוטנציאלי מצד מיליציות שיעיות בגיבוי איראני באמצעות כוח קודס, המוכנות לבצע פלישה לרמת הגולן הישראלית.
זאת בגיבוי של יחידות חזבאללה ייעודיות מפקדת הדרום ותיק הגולן, אשר הוקמו כדי "להכין את הקרקע" לפעילות נגד ישראל מגזרה זו ולבצע פעילות טרור כנגד ישראל.
אותן מליציות שיעיות, אשר מספר פעיליהן בסוריה הוערך בעשרות אלפים, התרכזו בעיקר במזרח סוריה. הן הובאו לסוריה על ידי האיראנים כדי לסייע לצבא הסורי במלחמת האזרחים כנגד כוחות המורדים מהאופוזיציה.
הם הוצבו והתבססו בעוגנים הגיאוגרפיים המרכזיים של המסדרון היבשתי האיראני ברחבי סוריה. בדרום סוריה, עיקר נוכחותם הייתה במחוז דרעא אך גם הייתה קיימת נוכחות שלהן במחוז קניטרה, בדגש על מרחב חאן ארנבה. אנו הערכנו את מספרם בדרום סוריה במספר אלפים בודדים.
להבנתנו, הנשק שנתפס על ידי צה"ל בסוריה, לא יועד במקור לשימוש המליציות השיעיות לצורך פלישה לישראל. המליציות השיעיות היו מצוידות בנשק אורגני שלהן. אבל, בסבירות גבוהה, במידה והיה מתממש תרחיש פלישה של אותן מליציות מסוריה לישראל, היה נעשה שימוש בחלק מה נשק הזה והוא היה מנוצל להתקפה באופן מזדמן.
כדי להתמודד עם האיום ובעיקר לנטרל התקפת פתע מהירה של הציר השיעי על גבי כלי רכב שונים, החל צה"ל, עוד במהלך שנת 2024 בבניית מכשול הנדסי בצד הישראלי של הגבול עם סוריה. המכשול כלל חפירה עמוקה שמטרתה למנוע מעבר כלי רכב לשטח ישראל.
המטרה היא לעכב את התוקפים הפוטנציאליים ולאפשר זמן התארגנות ותגובה. המכשול נבנה במלואו בשטח הישראלי, תוך שמירה על ההסכמים הבינלאומיים. כיום, עם קריסת משטרו של אסד והשתלטות פלגי המורדים בראשותו של אבו מחמד אל-ג'ולאני, האיום הפוטנציאלי מצד המליציות הפועלות תחת הציר השיעי אינו רלוונטי עוד. פעילי המליציות השיעיות נטשו את סוריה.
האם עדיין קיימת רלוונטיות לתסריט מטריד ביותר של מתקפת פתע גדולה על יישובים ישראליים ובסיסי צה"ל ברמת הגולן הישראלית, בדומה למה שקרה בעוטף עזה, בדומה למה שחזבאללה תכנן לבצע מגבול לבנון ובדומה למה שהיה פוטנציאלי להתבצע מצד אלפי פעילי המליציות השיעיות בסוריה שהוזכרו לעיל?
האם ישראל יכולה לשלול תסריט ובו כוח סורי מאורגן יפתח בהתקפת פתע, ינוע עם כלי רכב מהירים כמו טנדרים, טרקטורונים וכדומה, לעבר הגבול הישראלי, זאת על מנת לפרוץ אותו, להיכנס לשטח ישראל, לבצע פיגועים קטלניים נגד אזרחים וחטיפתם, להחזיק בשטח ולהילחם כנגד כוחות צה"ל? הנחת היסוד היא שאויבים יצליחו לחדור את הגבול אם אכן ינסו, אך המטרה היא לעכב את התקדמותם עד שכוחות יגיעו לנטרל את האיום היבשתי.
את כוחה של מתקפת פתע מהירה, עם כמות רבה של פעילים, אשר מבצעים התקפה במספר מקומות במקביל, ראינו היטב גם בסוריה עצמה – התקפת הפתע, שהחלה את תהליך קריסת משטר אסד, שבוצעה על ידי כוחות המורדים ב-27 בנובמבר 2024, והצליחה לכבוש במהירות את העיר חלב וסביבתה.
פוטנציאל האיום כיום הוא מאותם כוחות המורדים לשעבר, המהווים למעשה חלק מהשלטון החדש בסוריה. הנשק שנתפס והוחרם על ידי צה"ל, יכול היה לשמש בעתיד התקפה נגד ישראל.
אנו מעריכים כי כיום, האיום של התקפת פתע קרקעית גדולה מהזירה הסורית נגד שטח ישראל, אינו מיידי כפי שהיה לפני ה-27 בנובמבר. לאור נוכחות הציר השיעי בסוריה ואיום פוטנציאלי מצד המליציות השיעיות ולאור חוסר הוודאות ואיום פוטנציאלי מצד פלגי מורדים בעלי אורנטציית ג'האד עולמי.
מנהיגי הממשל החדש בסוריה הם בעלי רקע ג'האדיסטי מובהק. ההתבטאויות ובניית הנרטיב כנגד הנוכחות הישראלית באזור הסמוך לגבול כבר החלו. במהלך מסיבת עיתונאים ב-16 בינואר, לרגל הגעתו לדמשק של שר החוץ הקטרי, התבטא אבו מחמד אל-ג'ולאני כי אחרי שחרור סוריה מנוכחות איראן וחזבאללה, אין שום סיבה לנוכחות ישראלית על אדמת סוריה.
אל-ג'ולאני ציין כי הממשל הסורי החדש הבהיר לקהילה הבין לאומית כי הוא מחויב להסכמי ההפרדה משנת .1974 נכון להיום, נראה שהעולם המערבי נוטה לשכוח מהו הרקע האידיאולוגי של מי ששולט בסוריה.
מספיק להתבונן במתקפת הביקורים של בכירים מערביים והעלייה לרגל לדמשק לצורך פגישה עם אבו מחמד אל-ג'ולאני. אידיאולוגיה שיעית קיצונית הוחלפה באידיאולוגיה סונית קיצונית.
איננו חושבים כי הממשל החדש בסוריה מעוניין להתעמת באופן רחב עם ישראל בעתיד הקרוב. ברם, האידיאולוגיה הקיצונית היא פה כדי להישאר. היא למעשה מהווה את הבסיס לפוטנציאל האיום העתידי המתמשך על ישראל.
איום שיכול להתחזק לאורך הזמן, ככל שהממשל החדש בסוריה יתבסס ולמרבה האירוניה התבססות זו הייתה ככל הנראה גם בסיוע מערבי. מאידך, אנו סבורים כי איום טרור נקודתי ומצומצם קיים בכל רגע נתון על ידי יוזמה מקומית עצמאית ו/או הכוונה פנים סורית ו/או חיצונית.
באמצעות שילוב של מאמצים צבאיים, דיפלומטיים והסברתיים, ישראל יכולה לצמצם את הסכנות ולאבטח את רמת הגולן הישראלית. האתגר הוא משמעותי, אך נראה כי ישראל התעוררה בזמן לאיום פוטנציאלי של פלישה קרקעית מסוריה – גם אם היא שוב לבדה במאמצי ההגנה שלה.
הקהילה הבינלאומית צריכה להכיר באיום הפוטנציאלי הנשקף על ישראל, ולהכיר בפעילות הישראלית לפעול למניעתו – או לפחות לא להפריע לישראל להתכונן אליו.
אחד האתגרים המרכזיים הוא זיהוי מוקדם של כוונות והיערכות מבעוד מועד. ברמה הטקטית יש לעקוב מקרוב אחר הפעילות בצד הסורי של הגבול, כולל תנועות חשודות, התבססות של כוחות לא-סדירים ובניית תשתיות חשודות.
שיתוף פעולה עם מדינות אחרות ועם גורמי מודיעין בינלאומיים עשוי לסייע בזיהוי מוקדם של איומים במצב הנוכחי של חוסר וודאות לאן מוביל הממשל החדש את סוריה.
כל עוד קיים המצב הנוכחי של חוסר וודאות, ישראל צריכה לדאוג לאינטרסים הביטחוניים שלה. היתרון הטופוגרפי ברמת הגולן, בניית התעלה והנוכחות הפיזית של צה"ל על אדמת סוריה, ברצועה הגיאוגרפית הסמוכה לגבול, עשויים לסייע למנוע התקפת פתע קרקעית גדולה.
