הליך אי אמון הממשלה ביועצת המשפטית לממשלה יוצא לדרך, כאשר ברקע – המחאה גוברת ועולה. בשל ניגוד עניינים, ראש הממשלה בנימין נתניהו מנוע מלעסוק בסוגיית הדחת היועמ"שית ושר המשפטים, יריב לוין, יהיה זה שינהל היום את הדיון בממשלה.
בדיון שיחל בשעה 11 וצפוי להימשך מספר שעות, הממשלה תעלה את טענותיה כלפי היועצת המשפטית, על בסיס החומר הרב המתפרס על פני כ-800 עמודים שהופץ כבר לפני שבועיים, לשרים וכן – ליועמ"שית, כדי שכל הצדדים יגיעו לדיון מוכנים לטעון וגם להשיב. לאחר הדיון והטענות, הממשלה צפויה לקיים הצבעה ובכך יושלם השלב הראשון במהלך שצפוי להיות ארוך ומורכב, ללא תוצאה ברורה מראש.
במקביל להכנות לדיון, היועמ"שית הוציאה הודעה חריפה בה היא תוקפת את המהלך: "לא אמון מבקשת הממשלה לקדם, אלא נאמנות לדרג הפוליטי. לא משילות אלא כוח שלטוני ללא גבולות. הממשלה מבקשת להיות מעל החוק ולפעול ללא בקרה גם בתקופות רגישות".
עוד הוסיפה לכתוב כי "אין לישיבת הממשלה על הדחתי תוקף משפטי. המטרה שלכם היא שהייעוץ המשפטי לממשלה ייתן יד לפעולות לא חוקיות. טענת היעדר שיתוף הפעולה (בינה לממשלה) מנותקת מהמציאות. לא אמון אתם מבקשים לקדם, אלא נאמנות לדרג הפוליטי".
כאמור, שר המשפטים יריב לוין יביא לישיבת הממשלה היום הצעת מחליטים להבעת אי אמון ביועצת המשפטית לממשלה. נוסח ההחלטה הינו "להביע אי אמון ביועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, נוכח התנהלותה הבלתי הולמת ונוכח קיומם של חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה לבין היועצת המשפטית לממשלה, היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל".
היועמ"שית עצמה לא תתייצב בדיון, אך מי שיגיע הוא ככל הנראה עו"ד גיל לימון, ובמידה שלימון לא יגיע, שרון אפק יתייצב. ישנה התלבטות האם נכון שהיועצת תגיע לישיבה שנועדה להתנגח בה, ובכך תאפשר ליברי הממשלה להיכנס בה באופן ישיר. בישיבת הממשלה ביום חמישי, ראש השב"כ רונן בר עמד בפני דילמה דומה והחליט שלא להתייצב. נציגי היועמ"שית צפויים להגיב לכל הטענות נגדה.
תגובת היועמ"שית צפויה לכלול תשובה לכל אחת מהטענות שעולות נגדה. "קלסר הראיות" שהפיץ השר לוין כולל כשמונה מאות עמודים המלאים בטענות נגד היועמ"שית. העמדה שתוצג, הינה כי מדובר בטיפה בים וכי באופן כמעט מוחלט, בדברים הגדולים, היועמ"שית פעלה יד ביד עם הממשלה בכדי לקדם את מדיניותה.
כך למשל, ייטען כי בנוגע למלחמה בעזה, היועמ"שית איפשרה לממשלה לפעול באופן מלא – ולא הגבילה אותה מבחינת הדין הבינלאומי. בחוק הגיוס, אשר מאיים היום על שלמות הקואליציה, היועמ"שית השיגה לממשלה משופטי בג"ץ ארכה של שנה לאחר שהוא פקע, ובכך דחתה דה פקטו את המשבר הפוליטי הקיים בימים אלה.
הקו הברור יהיה כי היועמ"שית לא אישרה רק מהלכים שאינם חוקיים ועברו קו אדום. לעמדת הממשלה אמנם המהלכים הללו של היועמ"שית הינם פוליטיים, אך לעמדת היועמ"שית אלה מהלכים בהם לא היה מנוס מלשרטט את קו הגבול לממשלה. בסופו של דבר, מי שיכריע בעניין יהיו שופטי בג"ץ כשהסוגיה תבוא לפתחם.
יש לציין כי היועמ"שית לא מודחת מתפקידה מיד לאחר ישיבת הממשלה. ההצבעה הינה אקט סמלי, לאחריו יבקש שר המשפטים את חוות דעתה של הוועדה המייעצת שבחרה את בהרב מיארה, ורק לאחר מכן הממשלה תצביע על פיטורין. התהליך הזה יכול לארוך חודשים ארוכים, ויחד עם עתירות לבג"ץ – ייתכן שהוא לא יסתיים עד יציאה לבחירות.
הצעת המחליטים אותה מביא לוין לממשלה ארוכה, ומשתרעת על פני למעלה מ-80 עמודים, אומרת כי "היועצת המשפטית הנוכחית לממשלה עו"ד גלי בהרב-מיארה, יצרה בישראל 'דמוקרטיית גיזְלּות'. בעוד שרוממות ערכי הדמוקרטיה בגרונה, לאמיתו של דבר ריסקה עד עפר את אותם עקרונות בשמם התיימרה לפעול. את השרץ שחפצה ביִקָרֹו – טיהרה, ואת הכָשֵר שלא לרּוחה – טימאה. וכל זאת בכסות צינית ודֹוגמטית של "שלטון החוק", ממש ככנסייה בימי הביניים שפעלה כביכול 'בשם האל'", כך נכתב בהצעת המחליטים.
לפי ההצעה, "תחת הנהגתה הפך מוסד היועץ המשפטי לממשלה לרשות פוליטית עריצה, לפרקים אלימה ודורסנית ממש. היועצת פועלת כזרועם הארוכה של מתנגדי הממשלה, ולא בוחלת באמצעים כדי לסכל את רצון הבוחר. היא השתמשה בשסע הפוליטי בישראל כקרדום לחפור בו שתי מערכות דין – אחת לתומכי הממשלה והשנייה למתנגדיה. בתולדות מדינת ישראל, דבר לא תרם יותר לליבוי מדנים בין המחנות מאשר מדיניות אפליה נלוזה זו, מטעם מי שאמורה לשמש מופת של צדק ושוויון".
"כובע היועצת איננו כובע קסמים. מי אשר חובשתו, לא הופכת באחת לנטולת פניות וחסרת משוא פנים. דרוש בתפקיד זה יותר מאשר קורטוב של שאר רוח ויושרה אישית. על היועצת לנתק עצמה מעמדותיה האישיות, ולא להשתמש לרעה בסמכויותיה ככלי לקידום תפיסותיה הפוליטיות. כובע היועצת איננו כתר הממלכה", נכתב.
עוד נאמר בהצעה: "הלורד אקטון אמר כי כוח נוטה להשחית, וכוח מוחלט משחית בצורה מוחלטת. היועצת ניכסה לעצמה כוח כמעט בלתי מוגבל, חסר רסן, ועשתה בו שימוש פוליטי גס ומכוער בתחפושת מיתממת של מקצועיות ואובייקטיביות. בכך השחיתה את מידותיו של מוסד היועמ"ש לבלי היכר, וכהונתה תיזכר ככתם בדברי הימים על מוסד זה. תהליך שיקומו ובנייתו מחדש לא יוכל להחל אלא לאחר סיום כהונתה של היועצת הנוכחית".
בראשי פרקים, הטענות נגד היועמ"שית הם סיכול מדיניות וחקיקה ממשלתית, סיכול חקיקה פרטית של הקואליציה, סיכול מינויים בשירות המדינה, סירות לייצג נאמנה את הממשלה בבתי המשפט תוך סירוב לאפשר ייצוג פרטי – וייצוג כושל של עמדת הממשלה, שימוש לרעה בסמכות תביעה על-ידי מדיניות אכיפה בררנית ופוליטית – כאשר כדוגמה מביאים את התנהלותה של היועמ"שית למול סרבנות ומרי אזרחי מהצד השמאלי של המפה הפוליטית, ועוד ועוד.
"מיומה הראשון של הממשלה הנוכחית, בצער רב יש לומר, היועצת מכהנת כידה הארוכה של האופוזיציה, באופן שחורג מאופן העבודה של היועצים המשפטיים שהיו לפניה, באופן שהפוך לעבודה מול הממשלה ה-36, ובאופן שמכשיל את העבודה של הממשלה הנוכחית. היועצת אוכפת את הדין באופן בררני, פועלת בענייניים שבהם היא נמצאת בניגוד עניינים ואף בדרך שפוגעת בביטחון המדינה", נטען כלפי היועמ"שית.
"אנו סבורים כי חילוקי הדעות המתעוררים לעיתים בין הממשלה לבין היועצת המשפטית לממשלה מבטאים בעיקר אי – נכונות של הממשלה לפעול כפי שהדין מחייב אותה", כתבו היועמ"שים בדימוס. "לדעתנו, אין בחילוקי דעות אלה כדי להצדיק או לבסס מבחינה משפטית את ההדחה של היועצת המשפטית לממשלה מתפקידה. הדחתה תוביל לפגיעה קשה במוסד היועץ המשפטי לממשלה, בעצמאותו המקצועית וביכולתו למלא את תפקידו".
