צילום:
ספורט 5
ליאל עבדה וסרחיו בוסקטס (Getty) | צילום:
ספורט 5
חלון ההעברות בליגת העל עוד בחיתוליו, אבל אחד הסיפורים המעניינים ביותר כבר עכשיו הוא המעבר ההמוני ל-MLS, ליגת הכדורגל האמריקאית. עידן טוקלומטי שחתם במכבי פתח תקווה הוא השם האחרון ברשימה, שכוללת גם את שואו ממכבי חיפה (שעבר בהשאלה) ובוריס אינו.
עוד לפניהם היו וויליאם אגאדה, יוג`ין אנסה, ליאל עבדה שעבר מסלטיק ותאי בריבו שעבר מוולפסברגר – כולם פליטי ליגת העל, כולם משחקים בהצלחה שונה בליגת הכדורגל האמריקאית. הליגה שבעבר נתפסה כגימיק וכניסיון של האמריקאים לרכוב על ההצלחה של המשחק הגדול בעולם, עם ההתעקשות המוזרה על המילה Soccer שאף מופיעה בשם של הליגה עצמה, הפכה לתחנה שהכדורגלנים הישראלים מחבבים יותר ויותר. גם ישראלים (וספציפית מההתקפה של מכבי פתח תקווה), גם זרים שמגיעים מליגת העל.
מה השתנה? מה הופך את ה-MLS לליגה ששואבת אליה ישראלים ושחקנים בהצלחה כל כך גדולה? ההסבר הראשון, כנראה, הוא אפקט העדר. וויליאם אגאדה בן ה-24 הגיע לספורטינג קנזס סיטי כאלמוני, הבקיע תשעה שערים העונה (כולל ארבעה ב-3 משחקיו האחרונים) והכפיל את שוויו פי שבע. תאי בריבו הבקיע שלושער והפך לשחקן הרכב ב-MLS, כשהוא עם שישה שערים ב-7 המשחקים בהם פתח בליגה.
ברגע שהשניים הצליחו בצורה כזאת, בטח בהתחשב ברקע ובסכום בו הגיעו, הביקוש לשחקנים אחרים יעלה. אולי בדומה לליגה האוסטרית בשנים עברו סגנון המשחק הפתוח ב-MLS עושה טוב לשחקנים ישראלים, בפרט שחקני התקפה. הרמה שלהם ושל ליגת העל גם עלתה, עם הישגי הנבחרות הצעירות מהן הגיעו טוקלומטי ועבדה. יחד עם ההצלחה של הישראליות באירופה שמשכה עוד אנשים לליגת העל, ואליפות אפריקה במקרה של שואו, ניתן למצוא הסבר. בפועל זה מורכב יותר.
שחקנים בפרופיל גבוה (Megan Briggs/Getty Images) | צילום:
ספורט 5
הליגה השתנתה
מעבר לכך, התקרה עצמה השתנתה. הגדילה הטבעית של הליגה העלתה את הסכום אותו קבוצות יכולות לשלם, את חוזה המינימום ואת הסכום שקבוצה יכולה להוציא על שחקנים זרים. זה חלק משינוי כלכלי, שמאפשר לקבוצות להחתים שחקנים בסכום גבוה יותר..
השינוי המשמעותי באמת היה בתוך ה-MLS, ומשליך על ליגת העל. שחקנים שקיבלו גרין קארד, עד 2024, תפסו משבצת של שחקן זר לפי האתר "Men In Red". כעת ברגע שהתקבל גרין קארד שחקן כבר לא נחשב זר, בדומה למצב הקיים בישראל, מה שפינה מקום להרבה יותר זרים. קבוצות קנדיות קיבלו מקום לשלושה שחקנים זרים נוספים, מה שהעלה את התנועה בתוך הליגה, ויש כמות השאלות בלתי מוגבלת. כל זה הופך את כמות המעברים לדינמית וגדולה יותר.
מעבר לכך, ה-MLS התחילה לקבל הכרה בינלאומית. לא רק בזכות ההגעה של שחקנים כמו ליאו מסי ולואיס סוארס, הרבה אחרי השיא, אלא פשוט כי שחקנים יוצאים ממנה לאירופה. מאז שהתחילה 2022/23, הליגה הוציאה שחקנים לארסנל, לנס, צ`לסי, פרנקפורט, סלטיק, פרנקפורט, לאציו וריבר פלייט. שחקנים עברו בתוך הליגה עצמה במיליונים ובקיץ הזה, שרק התחיל, שחקנים נמכרו לריאל ויאדוליד, ברצלונה ב`, צ`לסי ועוד. קבוצות הליגה האנגלית התאהבו ב-MLS ושולחות סקאוטים.
לכן שחקנים משתמשים ב-MLS כתחנת מעבר לליגות הגדולות באירופה. אוסמן בוקארי, שכיכב במדי הכוכב האדום מול מכבי חיפה, בחר לעבור לאוסטין האמריקאית. טיאגו אלמיידה הארגנטינאי שיחק בקבוצה כשזכה במונדיאל, ויש שמות נוספים. שעשו אותו דבר. קשה להגיד שה-MLS מקפצה טובה יותר לליגות האירופאיות מאוסטריה, הולנד או פורטוגל, אבל היא לא רחוקה במיוחד. תוסיפו לזה את כמות הקהל שגדלה בכל המשחקים בארה"ב (ולא רק באלה של אינטר מיאמי) וזאת סיטואציה טובה לכל המעורבים בדבר. יחד עם העלייה בכסף שמגיע לשחקנים, האפשרות להתקדם וההזדמנות לשחק מול מסי, זה מושך שחקנים.
זאת ועוד, מדובר בכניסה לרשתות המועדונים העולמיות. פילדלפיה יוניון מחזיקה בשחקן שחתום במנצ`סטר סיטי (קאבן סאליבן), בזמן שסיטי פוטבול גרופ מחזיקה בניו יורק סיטי. ניו יורק רד בולס שייכת לזלצבורג, ורק דריסת הרגל בליגה ומשחק מול הנציגים של הקבוצות עשוי למשוך עניין מצידן. ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, כבר אמרנו?
המכנה המשותף הראשון לזרים ולישראלים שבוחרים להגיע ל-MLS הוא האנגלית. אינו, שואו, אגאדה ואנסה מגיעים מאפריקה, כך שהם שולטים באנגלית בצורה טובה יותר מכל שפה אירופאית אחרת, מה שמקל על הפער השפתי. יתרה מזאת, ייתכן שיותר קל להם להסתדר בארצות הברית מאותה סיבה בדיוק.
במקרה הישראלי, מה שבלט בפרט במקרה של ליאל עבדה שעבר מסלטיק, יש את כל הזווית של האנטישמיות. בזמן שמדינות אירופאיות שונות מתמודדות עם אנטישמיות גואה ואירועים אלימים, ארצות הברית נחשבת (ולא בטוח שבצדק) למדינה מוגנת יותר. זה משפיע לטובה, כאמור בפרט במקרה של עבדה שהגיע מסקוטלנד. הליגה הסקוטית והליגה הטורקית למשל לא נחשבות לכאלה שמושכות ישראלים אחרי מה שקרה עם יחזקאל ועם עבדה עצמו, מה שמצמצם את האפשרויות ומעלה את היוקרה של ה-MLS.
מעבר לכך, הם משתלבים בצורה טובה בליגה. עבדה, אגאדה וטוקלומטי שחקנים מהירים שיכולים להניע כדור ומשתלבים בכדורגל המודרני וזה שהשתרש ב-MLS. "מאמנים חדשניים שינו את הליגה ומתייחסים לקבוצות כקבוצות אירופאיות לכל דבר", נכתב ב-MLS Multiplex. "לחץ על הכדור, מעברים מהירים ועדיפות למהירות על הפיזיות הופכים את הליגה למושכת יותר לישראלים".
השילוב של המהירות הזאת, יחד עם הפיזיות של שואו ושל בוריס אינו והיכולת שלהם להניע כדור – בפרט של אינו בנתניה ששיחקה כדורגל התקפי ברוב התקופה של השחקן בארץ – הופכת אותם לשחקנים מושלמים ל-MLS. יחד עם ההזדמנות של הליגה, זה נראה כמו מהלך מושלם.
