אחד הסקטורים שחשופים במיוחד למלחמות סחר הוא התובלה הימית. עליית מכסים והטלת מגבלות על הסחר הגלובלי עלולות להפחית את היקפי הסחר, מה שצפוי לפגוע בחברות התובלה, וזה עוד בטרם מדברים על האטה גלובלית שעלולה להתפתח כתוצאה מכך. על רקע זה, נפלה מניית חברת התובלה הימית צים במעל 20% מתחילת השנה (וירידה של קרוב ל-50% מנובמבר האחרון).
● בלעדי | משבר בנמל אילת: בהסתדרות דורשים לשלול את הזיכיון, האחים נקש משיבים אש
● ארה"ב הטילה מכס של 25% על יבוא חלפי רכב. איך תושפע ישראל?
כעת ניצבים החברה הישראלית והענף כולו בפני פגיעה אפשרית נוספת: ממשל טראמפ מתכנן גביית אגרות מאוניות שיוצרו בסין ועוגנות בנמלי ארה"ב. האגרה תוטל החל מעוד 180 יום, כשהסכום שתשלם כל אוניה ייקבע על בסיס משקל הסחורות בה, ויעלה בהדרגה. משרד נציב הסחר בארה"ב (USTR) שערך חקירה בנושא הדומיננטיות של סין בתחום, הציע לקבוע אגרות שיגיעו עד 1.5 מיליון דולר לאוניה מייצור סיני.
צים התייחסה לאחרונה לסיכון הכרוך במס החדש, בדוח המורחב שלה (20F) שפורסם לאחרונה. לפי החברה, "חלק משמעותי מהאוניות שאנו מפעילים יוצרו בסין, ואם ההחלטה תאומץ אנו עלולים להידרש לעלויות תפעול משמעותיות נוספות, שייתכן כי לא נוכל לקבל בחזרה מהלקוחות שלנו. כך שהדבר עלול לפגוע בעסקינו, בתוצאות הפעילות ובתנאים הפיננסיים שלנו".
עופר יצא בזמן: מניית צים צונחת
מניית צים נסחרת בבורסת ניו יורק שבה הונפקה לראשונה ב־2021. לאורך השנים התאפיינה המניה במסחר תנודתי: ההנפקה בוצעה לפי שווי של 1.7 מיליארד דולר; על רקע משבר שרשרת האספקה ועליית מחירי התובלה הימית, שוויה של צים קפץ ב־2022 לשיא של מעל 10 מיליארד דולר, אך בהמשך ירידת מחירי התובלה הפילה את המניה, למחיר ששיקף שווי של פחות ממיליארד דולר ב־2023.
איומי החות'ים שגרמו לירידת היצע ועליית מחירים בתובלה הימית הקפיצו שוב את מניית צים ב־2024, אך ממחיר השיא האחרון בנובמבר היא איבדה כמחצית מערכה, לשווי חברה נוכחי של 1.66 מיליארד דולר.
בחודש שעבר פורסם באתר ההשקעות Street Insider, שהמנכ"ל אלי גליקמן בוחן מהלך של רכישת השליטה בצים בסיוע גופים נוספים. החברה מסרה אז שאינה מגיבה לשמועות בשוק. גליקמן עצמו לא הכחיש את הפרסום אך אמר כי "אין משהו ממשי שהולך לקרות היום, מחר או מחרתיים". הדיווח הקפיץ אז את המניה אך מאז היא נחלשה – מה שאולי עשוי להגדיל סיכוי לעסקה כזאת, אם היא אכן מתגבשת.
מי שיצא מהשקעתו בצים טרם הירידות האחרונות במניה הוא המיליארדר עידן עופר, לשעבר בעל השליטה בחברה. חברת קנון של עופר מכרה את יתרת החזקותיה בצים בסוף 2024, והשלימה תקופה מוצלחת בה מימשה מניות צים וקיבלה ממנה דיבידנדים בהיקף מצטבר של 2.1 מיליארד דולר.
החששות המוקדמים, אגב, היו שאוניות יידרשו לשלם על כל עגינה בכל נמל בארה"ב, וכעת מדובר על אגרה אחת לכל הפלגה, גם אם האוניה תמשיך לעוד נמל בארה"ב. בנוסף, חברות יהיו זכאיות להפחתת התשלום אם יזמינו אוניות מארה"ב. ב־CNN צוטט דובר משרד החוץ הסיני שהגיב לצעד ואמר שהוא יגדיל את הלחצים האינפלציוניים בארה"ב ויפגע באינטרסים של לקוחות ועסקים שם.
צים הרוויחה ממשברים קודמים
סקטור התובלה הימית, וצים בתוכו, שרד ואף שגשג על רקע כמה משברים בפרופיל גבוה שהתרחשו בשנים האחרונות. זה התחיל במשבר שרשרת האספקה בתקופת מגפת הקורונה שנוצר משיבושים בפעילויות הנמלים, ואוניות נאלצו להמתין זמן רב לפריקה, וזאת בזמן שצרכנים ש"נתקעו" בבית הזמינו יותר מוצרים אונליין. התוצאה הייתה עלייה במחירי התובלה הימית, וחברות הסקטור נהנו משיפור משמעותי בתוצאות. כך צים הפכה לחברה הישראלית הרווחית ביותר, בעוד הצרכנים חוו עליית מחירים שהגבירה את הלחצים האינפלציוניים באותה תקופה.
משבר נוסף התחיל בסוף 2023: התקפות החות'ים על אוניות שעברו בים סוף. בתחילה זה נתפס כאיום ספציפי על ישראל ועל צים, אך כשהאיומים גברו, חברות תובלה נוספות הסיטו את הקווים שלהן מהאזור. המשמעות הייתה עקיפת אפריקה והארכה משמעותית של הקווים, מה שהוביל שוב לעליית מחירי התובלה הימית, לאחר שכבר ירדו מהשיאים במשבר הקודם.
כתוצאה מכך רשמה צים ב־2024 הכנסות של 8.4 מיליארד דולר, גידול של 63.3% לעומת 2023, ועברה להציג רווח נקי של 2.15 מיליארד דולר (לעומת הפסד שנה קודם). ה־EBITDA (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) צמח ב־252% ל־3.7 מיליארד דולר, והחברה חזרה לחלק דיבידנד.
המשבר השלישי מתהווה כעת, והוא נוגע למכסים שעליהם הכריז הנשיא האמריקאי טראמפ ולמלחמת הסחר המתפתחת, כשהאגרות על אוניות שיוצרו בסין הן צעד נלווה. מנכ"ל צים, אלי גליקמן, אמר בחודש שעבר כי מכסים ומלחמות סחר הם השפעות חיצוניות קשות מאוד שעלולות לזעזע את תעשיית הספנות, ואינם בשליטתה. מעבר לכך, הוא הזכיר שהעלאת מכסים עלולה להעלות את האינפלציה, לגרום להורדת ביקושים ולפגוע בסחר העולמי.
בדוח המורחב של צים היא מפרטת כי השינויים המוצעים, הכוללים העלאות מכסים על סחורות המיובאות לארה"ב, עלולים לגרום לירידה בהיקף הסחורות שיש להוביל ואולי גם לשינויים בתנאי הסחר עם ספקים או לקוחות של החברה. עוד נכתב שם שהמהלכים עלולים להוביל לירידה בצמיחה הגלובלית ובביקוש לתובלה.
המכסים יובילו להתייקרויות
לדברי חן הרצוג, הכלכלן הראשי של חברת הייעוץ BDO, "מלחמת הסחר יוצרת חוסר ודאות בענף, וגם מייצרת חשש שהיקף התנועה הימית יהיה נמוך יותר. משמעות המכסים היא שהיצוא יקר יותר, הביקושים יורדים והחששות הם מפגיעה בהיקף הסחר ואולי אף עודף היצע בספנות. רואים את זה כבר היום במחירי התובלה הימית – המדד חזר שנה אחורה". לפי מדד Drewry’s World Container Index, מחירי ההובלה ירדו כמעט ב־50% על רקע המכסים המתוכננים – מכ־4,000 דולר למכולה ערב בחירת טראמפ לכ־2,200 דולר כיום.
לדברי הרצוג, לחוסר הוודאות עצמו כבר יש מחיר: "גורמים בענף חוששים כי תהליך תובלה לוקח מספר שבועות, והם לא יודעים איזה מכס יוטל כשהסחורה תגיע למדינת היעד". על האגרה שתוטל על אוניות שיוצרו בסין הוא אומר כי "הטלת מס על הסחורה כתלות במקום ייצור האוניה, יוצרת עוד חוסר ודאות ותוספת עלויות בענף". הרצוג מוסיף שהשאלה המרכזית היא בכמה יקטן היקף הסחר העולמי, כשהחשש הוא גם מהאטה בצמיחה, האטה כלכלית גלובלית וירידה בפעילות העסקית, שמשמעותם פחות סחר בינלאומי.
בהיבט האינפלציה, הרצוג מציין שהמכסים עצמם מחוללי אינפלציה ומנגד, לכאורה, ירידת היקף הסחר יכולה להוביל לירידת מחירי התובלה הימית ולמתן את עליית המחירים, אך לא באותם סדרי גודל. "בסוף כל יצרן, גם אם הוא מייצר בארה"ב, קונה רכיבים וחומרי גלם מחו"ל, כך שהזעזוע הוא לכל מערך התובלה".
בשלב ראשון מעריך הרצוג ש"הצרכן האמריקאי ישלם את המחיר, אבל צריך לזכור שמשמעות הגלובליזציה של הכלכלה היא שאם המחירים בארה"ב יותר יקרים, כנראה יהיה שיווי משקל שיוביל להתייקרות גלובלית וגם אצלנו, כי אנחנו לא אי בודד".
באשר לתעשיית התובלה הימית, אומר הרצוג כי "הענף נמצא בחוסר ודאות, אבל כדאי לזכור שלפעמים הטקטיקה של טראמפ היא להתחיל במצב הקיצוני ביותר ואז להגיע לפשרה. אנחנו נמצאים בנקודה שממנה יכולים להיות שני תרחישים: המשך הידרדרות, אבל גם אפשרות להסדר והתמתנות".
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
