הדברים שאפשר ללמוד מלירי אלבג, שעומדת באומץ מול נתיזי הרעל

"אני קוראת את התגובות, קוראת את האיומים שקיבלתי, את הקללות, ואני מפחדת", כתבה לירי אלבג בחשבון האינסטגרם שלה. "אני לא מפחדת מהתגובות עצמן, אני לא מפחדת לפגוש את אחד האנשים שהגיבו לי כאלו דברים. אני מפחדת ממה שנהפכנו להיות. לאחל למישהו להיות בשבי? אני לא אאחל את זה לשונאים שלי. לרדת לי על המשקל? מזכיר לי את אותם מחבלים שצחקו עליי. שדאגו כל יום להזכיר לי שאני שמנה. להבטיח לי מוות ונקמה? תאחלו את זה לחמאס ולאויבים שלנו. לא לי".

את הדברים הקשים האלו נאלצה לירי אלבג, שלא בחרה להיות דמות ציבורית, לקרוא ברשתות החברתיות – רק משום שבחרה להשמיע קול והעזה להביע ביקורת על ראש הממשלה בנוגע למחדל ה-7.10. תגידו, אתם רציניים? נפלתם על הראש? אפילו נתניהו שעליו אתם מנסים להגן, במסווה מעוות דאג מיד כשחזרה לארץ להיפגש עם לירי והמשפחה שלה כדי לחזק את ידה, בחר להתקשר ולחזק אותה אל מול הקיתונות הקשים.

שפת גוף של הנערה בת ה-19, שלא בחרה להיות "סלב" – מספרת סיפור של לוחמת, למרות המציאות אליה נקלעה. אנשים כריזמטיים מתאפיינים בשפת גוף שמשדרת: חום ואמפתיה, נוכחות מרשימה, יכולת הקשבה מעמיקה, ביטחון עצמי שקט אך איתן, חיוביות, וללירי יש את כל אלה במידה יוצאת דופן. כל מי שצופה בה אפילו לרגע קצר יכול להבחין בכך בבירור. אז לכל המתלהמים ומפיצי השנאה – אולי במקום להשתלח ברשת, כדאי שתעצרו לרגע, תתבוננו בה ותלמדו ממנה דבר או שניים על אצילות ואנושית.

חום ואמפתיה – בראיון בחדשות 12 ניתן לראות את אופן הישיבה של לירי שמעיד על אדם חם ורגיש ואמפתי. היא מיישירה מבט בקושמרו ומטה את ראשה, מה שמעיד על הקשבה אמיתית. ראשה יופנה פעם לימין ופעם לשמאל – שמעיד על חשיבה מורכבת ועיבוד עמוק של המידע.

אנשים כריזמטיים הם אנשים אמפתיים ורגישים לאחר. ניתן לבין זאת גם מסיפורן של מספר שבויות ושבויים שחזרו וסיפרו שלירי הצילה להם את החיים. יכולת ההקשבה שלה והאמפתיה האין-סופית ניכרת גם עכשיו, כשהיא עומדת על הבמות כדי לסייע ככל שהיא יכולה לשחרר את האחים שלנו מהשבי. תנועות הגוף שלה עגולות ובטוחות. גם כשהיא יושבת עם הוריה בראיון לקושמרו, היא לרגע לא שוכחת לבחון במבט מה מרגיש אביה.

יכולת הקשבה – אנשים כריזמטיים הם אנשים שיודעים להקשיב, ולא רק לחכות לתורם לדבר. לירי משדרת פתיחות ועניין אמיתי במי שמולה, ומגיבה בהתאם – ככל אדם. מדי פעם היא פוערת עיניים בתגובה לדברים ששומעת, ובעיקר מעבירה מסר אותנטי של הקשבה פעילה ועמוקה.

נוכחות מרשימה – גם כשהיא שותקת, אי אפשר להתעלם מנוכחותה. היא יושבת בתנוחה פתוחה, לא מכווצת או מגוננת, זאת למרות שעברה טראומה כה עמוקה. תנועות הידיים שלה, יוצרות תחושה שהיא זו שנמצאת בשליטה, גם בתוך הכאוס.

העוצמה שלה התגלתה כבר ב-7.10, ברגעים האיומים ביותר. כשלנגד עיניה נרצחו חברותיה, כשהפחד היה עצום והכאוס מוחלט – היא לא התבלבלה. מתוך המצב הנוראי, היא מיישרת מבט למחבלים כשידיה קשורות, מסתכלת להם בלבן של העיניים, ושואלת מי מדבר אנגלית בניסיון להתמודד עם הסיטואציה הבלתי נתפסת. היא הייתה רק בת 19 באותם רגעים.

ארחיק איתכם לרגע נוסף – רגע השחרור. הנוכחות שלה בולטת. החיוך הכנה, הביטחון, טונוס השרירים הפתוח – שמראה כמה ביטחון יש לה, ותנועת הניצחון שנעשית באופן מדויק ב-100%.

חיוביות ושפת גוף מאוזנת

אנשים כריזמטיים משדרים חיוביות. גם כשלירי מדברת על סיוט, על חלום בלהות שחוותה, רוב הזמן היא מחייכת. זה מאפיין מובהק של אנשים בעלי כריזמה – היכולת לשדר אופטימיות ותקווה גם כשמדברים על הדברים הקשים ביותר. בנוסף, היא מדברת בשתי הידיים. זה לא מקרי – שימוש מאוזן בשתי הידיים בזמן דיבור מעיד על איזון רגשי וביטחון, ועל אותנטיות בביטוי העצמי. כך גם לירי עושה באופן ספונטני וטבעי – מדברת בשתי ידיים באופן שווה, מחווה תנועות ידיים מאוזנות שאינן מוגזמות מחד ואינן מוגבלות מאידך.

מומחים לשפת גוף מבדילים בין "חיוך דוצ'ן" – חיוך אמיתי שמערב את שרירי העיניים, לבין חיוך מזויף שמשתמש רק בשרירי הפה. החיוך של לירי הוא אותנטי, גם כשהיא מדברת על נושאים קשים. נראה כי מדובר על עדות נוספת לחוסן הפנימי שלה, ולכריזמה הטבעית שלה.

אינטליגנציה רגשית יוצאת דופן

מה שבולט במיוחד אצלה היא האינטליגנציה הרגשית הגבוהה. גם כשהיא פוגשת את אביה ואמה מיד כשיצאה מהתופת, היא לרגע לא שוכחת לבחון במבט מה מצבו הרגשי של אביה. לאורך רוב הראיון היא יושבת ומחזיקה להוריה את הידיים.

אנחנו, ההורים, רגילים להחזיק לילדים שלנו את הידיים כדי לחזק אותם. אבל שימו לב לרגע המרגש הזה – אלו רגעים ארוכים של בלבול היוצרות, בהם לירי מנחמת את הוריה כשמלטפת אותם. זהו ניואנס פיזיולוגי המסמל הרגעה וניחום. יכולת זו באה לידי ביטוי גם בדרך שבה היא מבינה את המורכבות של המצב בישראל – ומדברת על כך, ואת הדינמיקות החברתיות והפוליטיות, ואת האתגרים שעומדים בפני החברה. היא לא מדברת בסיסמאות, לא נגררת לקיצוניות, אלא משמרת את היכולת לראות את התמונה המלאה, גם בתוך הכאב שלה.

כל אלו הם סימנים של שפת גוף של דמות עוצמתית, שמתוך הכאב האישי שלה, לרגע לא מוותרת, במלחמה על החזרת 59 החטופים הנוספים שנותרו בשבי. היא לא בחרה להיות דמות ציבורית, והיא כזו בגלל כל הסיבות הלא נכונות. לכן, כל מה שנותר לנו כעם זה לתמוך בה ולחזק אותה. משפת הגוף של האישה האמיצה הזו ניכר כי יש לה את כל הפרמטרים להמשיך ולהילחם על כך, ולנו נותר להמשיך ולהיות מאחוריה.

מילים אישיות ללירי

לסיום, אני רוצה לכתוב ללירי. אל תתני לאף אחד לסתום לך את הפה. תזכרי שאנשים קטנים לפעמים חושבים שישיגו הישגים בעשיית הרבה רעש. אלו לא רוב העם, כי רוב העם מסתכל עלייך בהערצה. את אישה אמיצה, יפה מבפנים ומבחוץ. אם תשאלי אותי, יש בך את כל האיכויות להיות אדם משמעותי ומשפיע. את עוד תגיעי רחוק.

להורים של לירי – תודה שגידלתם בת כל כך מיוחדת. יש לכם חלק עצום בעיצוב האישיות המדהימה שלה, ועל כך מגיע לכם כל הכבוד וההערכה. כשבינתיים, אל מול גל הביקורת והשנאה ברשתות, לירי עומדת זקופה ואיתנה – מגדלור של אנושיות, אמת וכבוד הדדי בתוך סערה של קיטוב ושיסוע חברתי. בואו כולנו נלמד מהילדה המיוחדת הזו.