ועדת החוץ והביטחון של הכנסת קיימה אתמול (חמישי) דיון נוסף על חוק הגיוס, והפעם בסעיף העוסק בהפחתת תמיכה בישיבות שאינן עומדות ביעדי הגיוס שנקבעו. במסגרת הדיון נבחנו הקריטריונים למבחני התמיכה של מערכת החינוך, הסנקציות הכלכליות והפליליות האפשריות, ונשמעו עמדות ארגוני החברה האזרחית.
כפיר בטט, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, ציין כי מטרת הסנקציות היא לעודד גיוס: "הן חייבות להיות אפקטיביות ולהשפיע ישירות על הפרט. אם הן תלויות ביעד גיוס כללי, הן מאבדות מעוצמתן". הוא הסביר כי סנקציות כלכליות צריכות להיות משמעותיות על מנת לשנות את ההתנהגות, וציין כי "אם הסנקציה היא מינורית או זמנית, לא ניתן לצפות שתהיה לה השפעה ממשית".
בטט הדגיש כי ההטבות הכלכליות שמקבלים תלמידי הישיבות אינן ניתנות לאף ציבור אחר, וכי יש לבחון את ההשפעה שלהן על המשך הימנעות מגיוס. "אנחנו רואים חשיבות בהחלה מהירה של הסנקציות, כך שהשפעתן תהיה ברורה ומיידית", אמר. הוא גם ציין כי "סנקציות פליליות הן בעלות אפקט משמעותי יותר מכל אמצעי כלכלי", אך יש מחלוקת לגבי החלתן. "ביקשו מאיתנו לחשוב על עונשים שהם לא כלא, אבל מבחינתנו, סנקציות רכות לא תמיד יעילות", הוסיף.
דיון ועדת חוץ וביטחון בנושא הסנקציות על חרדים שלא מתגייסים, במסגרת המו"מ על חוק הגיוס (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
"ההטבות שמוענקות כיום לתלמידי הישיבות הן ייחודיות ואין להן מקבילה בציבורים אחרים", הוסיפה נטע בר זיו, רכזת תעסוקה במשרד האוצר. "זהו כלי כלכלי מרכזי שמשפיע על החלטות הפרט". היא הדגישה כי יש לבחון את ההטבות הללו כחלק מכלל הצעדים לעידוד גיוס.
ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) שאל אם יש דרכים נוספות לעודד גיוס. בטט השיב כי "שינוי גיל הפטור אינו כלי שמעודד גיוס, ולכן יש לבחון סנקציות שייכנסו לתוקף בגיל 18". לשאלה אילו סנקציות אפשר להחיל גיל 18, בטט השיב כי אפשר לבחון את נושא קצבת תלמיד הישיבה או שלילת זכאות למחיר למשתכן כסנקציה עתידית, אך ציין כי צריך ללמוד את הנושא לפני שמעלים הצעות.
ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) התייחס גם הוא לנושא, אך מכיוון אחר, וטען כי "במשך 20 שנה הגוף הזה לא התעניין במערכת ולא בתוצאות הבדיקות. אם רוצים להבין את המצב, צריך לבדוק איך הצבא פעל עד היום, ולא רק להחמיר על מוסדות הלימוד". הוא הדגיש כי "אם המערכת עובדת כפי שהיא אמורה לעבוד, אז יש לפעול בהתאם, ולא ליצור מצב של ענישה קולקטיבית".
מירי פרנקל–שור, היועמ"שית של הוועדה, ציינה כי "גם כשהייתי בוועדת שקד משרד המשפטים התנגד לסנקציות אישיות". ח"כ גלעד קריב (הדמוקרטים) התנגד והדגיש כי "הסנקציות המוסדיות נולדו כדי לצמצם את הצורך בהטלת סנקציות אישיות".
דיון ועדת חוץ וביטחון בנושא הסנקציות על חרדים שלא מתגייסים, במסגרת המו"מ על חוק הגיוס (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
"כ-78 אלף תלמידים אינם מקבלים תמיכה כעת"
עמוס ציאדה, מנהל אגף מוסדות תורניים במשרד החינוך, הציג נתונים על מוסדות הלימוד הנתמכים: "אנחנו תומכים בכ-2,000 מוסדות, כאשר בינואר 2024 למדו בהם 134 אלף תלמידים. בעקבות החלטת בג"ץ, כ-78 אלף תלמידים אינם מקבלים תמיכה כעת".
ציאדה הסביר כי מבחני התמיכה נקבעים לפי תנאי סף ומערכת ניקוד המתחשבת בזמן הלימוד במוסד, כאשר התמיכה מחושבת לפי מספר הנקודות שצבר כל מוסד. התמיכה היא פר תלמיד, והיא משולמת באופן חודשי, לאחר עיבוד ובקרה של הנתונים המועברים על ידי המוסדות. "כל מוסד מחויב לדווח לנו באופן חודשי דרך מערכת מחוברת שמאפשרת לנו לעקוב אחר הנתונים ולוודא את אמינותם", ציין.
בנוסף, לדבריו, המשרד מפעיל מנגנון פיקוח רחב: "לפני כל תשלום אנחנו מבצעים הצלבות מידע עם מגוון גורמים – משרד הפנים, הביטוח הלאומי, רשות האוכלוסין ואפילו מערכת ביקורת הגבולות. אנו רוצים לוודא שכל תלמיד באמת זכאי לתמיכה על פי הקריטריונים שנקבעו". כמו כן, לדבריו, המשרד מבצע ביקורות שטח שבהן מבקרים מגיעים פיזית למוסדות כדי לוודא שהתלמידים הלומדים בהם אכן נוכחים ושייכים למוסד המדווח. "בשנת 2024 ביצענו 2,316 ביקורות שטח, ומתוכן 38 מוסדות נמצאו עם ליקויים חמורים שהובילו להפחתת או שלילת תמיכה", הוסיף.
במהלך הדיון הוצגו שאלות לגבי הקריטריונים לקבלת התמיכה. ח"כ משה קינלי טור-פז (יש עתיד) שאל: "האם יש מוסדות לא תורניים שמבקשים להיכנס למערכת התמיכות?". ציאדה השיב כי "למשל, היברו יוניון קולג' ניסו להצטרף, ובשנה הראשונה הצלחנו לכלול אותם, אך לאחר שנתיים החליטו שזה לא מתאים להם".
חברת הכנסת קארין אלהרר (צילום: נועם מושקוביתץ/דוברות הכנסת)
ציאדה הוסיף כי הקריטריונים לקבלת תמיכה כוללים מספרים מסוימים של בנים ומספרים אחרים של בנות, כי נלמדים לימודים תורניים, וכי יש בקרה שוטפת בנושא. "מבחני התמיכה כפופים לשר האוצר, ונבדקים מול מגוון גופים. אנחנו מבצעים הצלבות מידע עם משרד הפנים, הביטוח הלאומי, והרשויות הרלוונטיות כדי לוודא שהנתונים נכונים לפני כל תשלום", ציין. "בנוסף, יש ביקורות שטח שבהן מבקרים מגיעים פיזית למוסדות ומזהים את התלמידים אחד-אחד, מאחר שהתמיכה היא פר תלמיד".
אשר התייחס לאופן העברת התקציבים למוסדות הלימוד: "רוב הכסף שמועבר לישיבות מיועד לתפעול ותחזוקה של המוסדות עצמם, בעוד שבכוללים עיקר התקציב משמש למלגות עבור הלומדים. חשוב להבין את ההבדלים הללו כדי למנוע תפיסה שגויה של מבנה התקצוב".
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) ביקשה לדעת כמה מהתלמידים במוסדות הנתמכים הם חרדים. ציאדה השיב: "כ-52 אלף תלמידים מוגדרים כחרדים, מעל 90% מבחורי הישיבות הם מהמגזר החרדי". ח"כ שרון ניר (ישראל ביתנו) שאלה אם יש בקרה על תכני הלימוד, וציאדה השיב כי יש ביקורות שטח במוסדות, אך אין בדיקה של התכנים לשם תמיכה.
יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד), שאל אם יש צורך בהידוק הפיקוח. ציאדה ציין כי "כדי לשפר את הפיקוח, נדרש להכניס את התחום ישירות לאגף שלנו כדי שנוכל להקדיש לו יותר משאבים".
"עלבון זה כוח מניע שלילי חזק מאוד, זה מה שמרגישים חלק מהעם"
"הבוקר פורסם שאגודת ישראל מפעילה מוקד לעזרה בהתחמקות מסנקציות. אנחנו צריכים להפסיק להשתמש בביטוי "סנקציות" ולהשתמש במילה "השלכות", כי אין זכות מוקנית לאף אחד לקבל הטבות במעונות ", אמר אורי קידר, מנכ"ל ארגון "ישראל חופשית". "צריך לשאול מתי מתחילות הסנקציות, כי בתיאוריה הן לא מתחילות לעולם. מה שלא יקרה ביום הראשון, לא יקרה. המקום פה הוא המקום היחיד שמנהל את הדיונים הרציניים הללו, ואם לא תצא אמירה ברורה מהוועדה הזו בנוגע לסנקציות מיידיות, זה לא יעזור".
"אני בן 56 ואחרי 250 ימי מילואים, ורואה שאין דחיפות לנושא", אמר ארז בן עזרא, משרת מילואים. "אני רוצה לספר לכם על מאות לוחמים ותומכי לחימה שכבר המון שנים לא היו בצה"ל, ומתגייסים לצה"ל. מי שמעל גיל 50 עובר בדיקה קרדיולוגית ומקבל אישור. בחודש הבא הם הולכים לאימון בצאלים, אנשים בני 50-60. המשאב הכי יקר והנכס הכי חזק שלנו הוא האנשים שלנו".
"האם היה יכול להיות דיון כזה בזמן מלחמה על שימוש בטנקים? היו 500 טנקים חדשים מהניילונים והיו אומרים "אי אפשר להשתמש בכולם", הארץ הייתה גועשת", אמר בן עזרא. "כל אחד פה חווה עלבון ויודע איך זה מרגיש ומה זה מעורר, ועלבון זה כוח מניע שלילי וחזק מאוד. זה מה שמרגישים חלק מהעם הזה שמוכנים למות עבור כל העם, בזמן שיש חלק שמופלה לטובה".
איילת פלר מימון, נציגת "אימהות בחזית", העלתה את סוגיית אפליית מחירי המעונות: "איך ייתכן שמי ששירת משלם 136 שקלים על מעון, ומי שלא שירת משלם רק 43 שקלים?". נעה מבורך מ"שותפות לשירות" קראה לקואליציה ולאופוזיציה להוציא צווי גיוס מידיים: "אני מבקשת גם מהקואליציה שבחרנו בה וגם מהאופוזיציה לגלות אחריות ולהוציא את הצווים האלה, ולא לשלוח אותנו לבג"ץ. אתם נבחרתם בשביל זה".
