עובדים מרחבי הארץ נפגשו בתחילת השבוע שעבר בים המלח לסמינר בן שלושה ימים בנושא חדשנות וחיים משותפים במקומות העבודה של האגף לקידום שוויון בהסתדרות.
"הסמינר מתקיים בתקופה קשה ומאתגרת עבור כולנו, ערבים ויהודים כאחד", אמר יו"ר האגף עזיז בסיוני בתחילת הסמינר. "אנו מתפללים ומקווים לימים שקטים יותר, ימים של אחווה ושותפות. אני מודה שהדרך מלאה בקשיים ובאתגרים, אבל אסור לנו לאבד את התקווה והאופטימיות. הסמינר הזה הוא דוגמה טובה לחיים המשותפים ולגורל המשותף, סמינר שכולל ערבים ויהודים שמקיימים ביניהם יחסי חברות ועבודה ומאבק למען כל פועלי המדינה, ערבים ויהודים כאחד".
עזיז בסיוני, יו"ר האגף לקידום שויוון בהסתדרות. "ביטחון תעסוקתי יושג דרך ניהול שיח חיובי ומשותף בין עמיתים במקומות העבודה" (צילום: דוברות ההסתדרות)
בסיוני סיפר כי הרעיון לסמינר נולד משיחות עם עובדים, "פועלים שנפגע להם הביטחון התעסוקתי, פועלים שאיבדו את פרנסתם כאשר נאלצו לצאת לחל"ת ללא צפי לחזרה, עובדים מפונים, עובדים שסבלו מרדיפה או מאווירה מתוחה, קשה ולא נוחה".
הנוכחים באולם הצופה לים המלח היו תמונת הציבור העובד בישראל, יהודים וערבים, יוצאי אתיופיה ויוצאי בריה"מ לשעבר, חרדים וחילונים, עובדי המגזר הציבורי ועובדי המגזר הפרטי. הם הביאו לתוך האולם את המציאות הישראלית. בין ההרצאות על דרכים לקדם שיח מכיל במקום העבודה, הביעו העובדים את קשייהם ואת הצלחותיהם. לעיתים חילוקי הדעות הפכו לשיחה כאובה וקולנית.
דחיל חאמד, יו"ר האגף לשעבר, הזכיר את חוק הלאום ואת הקריאות הגזעניות במשחק האחרון בין בית"ר ירושלים למכבי בני ריינה. ציפי, עובדת במועצה דתית, התוותה את קו הגבול שלה לחיים המשותפים: "אני בעד שוויון, אך איני רוצה שילדינו יינשאו זה לזו". בסיוני הרגיע את הרוחות: "יש חילוקי דעות, אבל צריך למצוא דרך לחיות יחד. יש מחלוקות גם כאן בינינו, אבל זו הזדמנות למצוא את הנוסחה לחיות יחד, לתת הזדמנות לכל אחד להביע את דעתו ולהשמיע את קולו".
איתמר אביטן, יו"ר אגף חדשנות ואסטרטגיה, דיבר על חשיבות החיזוק של מדינת הרווחה כמענה להשפעותיה של הכלכלה הניאו-ליברלית שמקדם משרד האוצר, על שוק העבודה ועל איכות חייו של ציבור העובדים.
איתמר אביטן, יו"ר אגף חדשנות ואסטרטגיה (צילום: דוברות ההסתדרות)
ענבל חרמוני, יו"ר איגוד העובדות הסוציאליות, דיברה על חשיבות העבודה הסוציאלית בהתמודדות עם השלכות 7 באוקטובר והמלחמה: "הבסיס לטיפול הוא הקשר האנושי". היא סיפרה כי לאחר 7 באוקטובר עובדות סוציאליות רבות התנדבו לעבוד עם המפונים ועם משפחות החטופים והנרצחים. "לא ניתן להתבסס על התנדבות. צריך תוכנית ארוכת טווח. הנחנו תוכנית כזו על שולחן משרדי הרווחה והאוצר, אך היא נדחתה".
אחמד בדראן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה צייר את תמונת החיים המשותפים במקומות העבודה. כ-53% מהעובדים הערבים ו-42% מהעובדות הערביות עובדים במקומות עבודה מעורבים. בדראן הוסיף כי בשל השוני בגודל האוכלוסיות ופרישתן הגאוגרפית שיעור העובדים היהודים שעובדים במקומות עבודה מעורבים נמוך משיעור הערבים. יוני בן בשט מפורום ארלוזורוב הציג דוגמאות מרחבי העולם להתמודדות במקומות עבודה מעורבים וקידום שותפות בין קבוצות במחלוקת.
שאדי חדאד, מנכ"ל קו-אימפקט, הציג את שיעוריהם הנמוכים של האזרחים הערבים במקצועות שונים: 6.5% מהמועסקים במגזר העסקי, 2.4% מהמועסקים בהיי-טק ו-1% בקרב המנהלים. "הגיוון הוא אתגר והזדמנות", אמר, "יצירת חברה שוויונית היא דרך גיוון והכלה".
עינת לוי, מנכ"לית מכון אקורד, הסבירה כי פעמים רבות האפליה היא תוצר של תהליכים לא מודעים. היא הצביעה על כך כי העובדים מודעים לסטריאוטיפים המופעלים עליהם ופועלים בהתאם להם. לוי הדגישה את מקומה של ההנהלה ביצירת אווירה מכילה במקום העבודה.
חדאד ולוי הניחו בפני הנוכחים את האתגר והשאלה לגבי תפקידם של ועדי העובדים בקידום החיים המשותפים במקום העבודה.
"התקווה תצמח בידיהם של העובדות והעובדים"
מייסם ג'לג'ולי, מנכ"לית צופן-תשביק, הדגישה את חשיבותם של הכישורים האנושיים בעולם העבודה החדש: "אני רוצה לקרוא לכישורים הרכים כישורים אנושיים". היא הסבירה כי תקשורת, עבודת צוות, הקשבה, מודעות עצמית, ניהול רגשות, חשיבה ביקורתית ויצירתית כל אלה חשובים ליצירת החיים המשותפים. "ההכלה וההבנה שאנו שונים היא מקפצה עבור כולנו".
מייסם ג'לג'ולי, מנכ"לית צופן-תשביק. "ההכלה וההבנה שאנו שונים היא מקפצה עבור כולנו" (צילום: דוברות ההסתדרות)
לצד הדיון עלתה גם ביקורת מצד העובדים. עובד מחברת לוריאל אמר: "אלה נושאים קריטיים שצריך להעצים. צריך להתעמק יותר בתוכן. לא קיבלתי כלים להמשך". אחות מבית החולים מאיר הוסיפה: "תמיד קיימת אפליה, אבל צריך כלים להיאבק בה, כלים ליצור חיים משותפים".
בסיוני: "אנו באגף שמים את נושא הביטחון התעסוקתי בראש מעיינינו, ושואפים להשגת ביטחון תעסוקתי שווה לכולם. ביטחון תעסוקתי יושג דרך צמצום פערים ובאמצעות פיתוח מיומנויות, התאמה והכשרה של העובדים לשוק עבודה חדשני ומשתנה. ביטחון תעסוקתי יושג דרך ניהול שיח חיובי ומשותף בין עמיתים במקומות העבודה, דרך הכרת השונה וקבלתו באהבה ובכבוד, ולהתרכז במשותף בינינו.
"כולנו שואפים לחיות בביטחון ובשלום במדינה ובאזור. זו זכותנו וזכות העובדים. אני בטוח ביכולתם של העובדים להשיג את הטוב ביותר. אני מאמין שהתקווה תצמח מפסי הייצור במפעלים, מאתרי הבנייה, ממחלקות בתי החולים, ומהעובדים ברשויות המקומיות ובכל תחומי התעשייה והייצור. התקווה תצמח בידיהם של העובדות והעובדים, הכוח המשפיע והמשמעותי ביותר".
