אצטדיון רמת גן, כמעט תשע בערב, ביום ראשון בשבוע שעבר. חצי גמר פלייאוף העלייה לליגת העל לנוער בין הפועל ירושלים ומכבי הרצליה. משחק קצבי וסוער נכנס לתוספת הזמן של 11 דקות, כאשר התוצאה היא 2:3 לירושלמים, והתקפות מצד לצד. חמש דקות אל תוך התוספת הגיע הרגע של משפחת זועבי.
כארם זועבי בן ה־18 קיבל את הכדור על סף הרחבה. הקפיץ על הברך, השתחרר מהשמירה ומסר כדור מדוד לשחקן פנוי ברחבה. זה עשה הטעיה, זרק את המגן והכניע את השוער בבעיטה חדה. 2-4 ענק להפועל ירושלים שהעפילה לגמר, ותשחק היום מול הפועל ניר רמת השרון.
השער הזה היה מיוחד כי הכובש היה עמרי זועבי בן ה־16, אחיו הצעיר של כארם המבשל. עמרי הוא שחקן נערים א' בהפועל ירושלים, שהוקפץ לקבוצת הנוער למשחקים המכריעים של העונה. שני אחים, משחקים ביחד ומצעידים קבוצה לגמר פלייאוף. "באותו רגע תפסתי את הראש מהתרגשות ואושר", משחזר האב הגאה אדהם, בעצמו כדורגלן עבר ומאמן כדורגל בהווה. "זה פשוט חלום של אבא שמתגשם". כארם ועמרי זועבי הם התקווה לעתיד של האדומים מירושלים, ובעיקר הנציגים הצעירים ביותר של אחת ממשפחות הכדורגל המיוחדות והמפוארות בכדורגל הישראלי, המגיעה מכפר קטן בעמק יזרעאל. "הזועבים".
הברכה של סבתא סנייה
משפחת זועבי היא משפחה גדולה. יש כמעט מיליון "זועבי" ברחבי עולם, ובאזורנו הם מרוכזים בעיקר בסוריה, בירדן ובעיראק. בארץ, כ־25 אלף איש נושאים את שם המשפחה וזועבי נחשבת למשפחה הגדולה ביותר בחברה הערבית בישראל. הכפר טמרה, המוכר גם כטמרה־זועביה, המונה קצת יותר מ־1,600 תושבים, נחשב לאחד המוקדים שלה. וכאמור, למשפחת זועבי מטמרה קשר עמוק מאוד לכדורגל. כבר עשרות שנים שבני המשפחה משחקים.
השם הגדול ביותר שיצא ממנה הוא השאם זועבי. עבורו הכל התחיל בכפר, במגרש עפר גדול, שכבר לא קיים היום. "האחים הגדולים שלי היו השחקנים הראשונים במשפחה. כארם (הבכור) וחאזם לקחו אותי ואת הקטן עיסאם לשחק, והשאר כמו שאומרים – היסטוריה", הוא מספר. השאם אכן התפתח לשחקן היסטורי. הוא התחיל בהפועל דליית אל־כרמל, משם עבר להפועל חיפה, הצטיין והפך לשחקן הערבי הראשון במכבי ת"א, שם נפצע, ואחר כך עבר להפועל ב"ש, שם שבר את שיא השערים לעונה במדי הקבוצה (17), שבו הוא מחזיק עד היום.
"הייתי הראשון שיצא מהכפר ומהמשפחה והגיע לליגה הבכירה. הכל היה חדש אז". בעשרים השנים האחרונות השאם עובד כמאמן, כיום בצעירי כפר כנא מליגה א' צפון. את השאם כולם מכירים, אבל שושלת הכדורגלנים של משפחת זועבי ממש לא נעצרה אצלו. אחיו הגדול של השאם, כארם (שעל שמו קרוי נכדו, כארם הצעיר), הוא אב לשישה ילדים. בת אחת, וחמישה בנים – שכולם בכדורגל.
הבכור, אדהם, אביהם של כארם (הצעיר) ועמרי מהפועל ירושלים, שיחק בצעירותו בנוער של הפועל ב"ש עם יוסי בניון ואליניב ברדה. העונה נבחר למאמן העונה בליגה ב' צפון אחרי שהוביל את הפועל בני מוסמוס לליגה א' צפון.
חמודי גדל במכבי אחי נצרת ושיחק בהפועל בית שאן. האני גדל בהפועל פ"ת ושיחק במכבי כפר כנא, והתאומים ספוואן וסולטן, גם כן שחקנים. סולטן כיכב השנה בהפועל סנדלה־גלבוע בליגה ב', וספוואן, שפרץ בעשור הקודם במדי הפועל ראשל"צ בליגה הלאומית, אף הגיע לבני סכנין בליגת העל. את העונה הנוכחית הוא פתח מצוין בבני זלפה בליגה א' צפון, אבל נפצע וסיים את העונה מוקדם מן הצפוי.
עד העונה, ספוואן היה הזועבי שהגיע הכי קרוב לקריירה של הדוד השאם, אבל לאחרונה, כאמור, נוספו עוד שני יהלומי זועבי לשושלת הכדורגל המשפחתית. כארם, שעשה בכורה בליגת העל בעונה שעברה, והעונה כבר שיחק וכבש במדי הפועל ירושלים, ואחיו עמרי, שהפך השנה לאחד הפרוספקטים המבטיחים במחלקת הנוער של המועדון. אז מה הסוד של הזועבים עם המשחק? כיאה למשפחת כדורגל ענפה, לזועבי ישנה מסורת מיוחדת שבניה משתדלים להקפיד עליה עד היום. מסורת שהתחילה עוד מהימים שכארם הגדול והשאם היו משחקים במגרשי העפר בכפרים ברחבי הגלבוע, ומאז כל כדורגלני המשפחה דואגים לקיים.
בבוקר יום משחק, כל משחק, מגיעים לאם המשפחה, סנייה (בת יותר מ־90, הגיל המדויק שמור במערכת "לאריכות ימים"), אמם של כארם הגדול והשאם, כדי לקבל ברכה לניצחון ולהבקעת שערים. מביתה יוצאים לאצטדיון, בתקווה להביא ניצחון. "אמא שלי יודעת לברך", מעיד בחיוך השאם. "היא מהדור של פעם, ויודעת איך ומה להגיד בדיוק כדי לתת לך ביטחון. אנחנו היינו באים, הילדים שלנו באו, ועכשיו גם הנכדים והנינים באים לקבל ברכות לפני משחקים", ואדהם מוסיף: "היא עוקבת ומבינה כדורגל מצוין, ומברכת בכל תחום, לא רק בכדורגל".
עוזבים מוקדם את הקן
בניגוד לאבא ולדודים, כארם ועמרי לא יכולים לקבל ברכה מסבתא סנייה לפני כל משחק, כי בחמש השנים האחרונות, מאז שהיו בני 12 ו־10 (בהתאמה), הם חיים בפנימייה של הפועל ירושלים בחוות הנוער הציוני בבירה. העונה כארם כבר עזב את הפנימייה ועבר להתגורר עם שחקן הקבוצה סדריק דון בדירה בגבעה הצרפתית. "קשה לגדל ילדים בכפר", אומר אבא אדהם. "התנאים פה קשים מאוד. אין מגרשים, אין תשתיות, וקשה מאוד להתפתח פה. בטח כשחקן כדורגל, אבל גם בכלל".
מהר מאוד ניסה אדהם להוציא את הילדים מהכפר למסגרות כדורגל מתאימות. "מגיל אפס ראיתי שלילדים יש משהו מיוחד. ידעתי מה זה דורש לטפח כישרונות צעירים, מהניסיון שהיה לי עם האחים שלי, שלא הצלחנו לתת להם להתפתח עד הסוף ולהתרכז רק בכדורגל".
כארם ועמרי התחילו באסי גלבוע כאשר אדהם אימן שם, ומשם עברו לקבוצות הילדים של מכבי חיפה. שם כארם הבקיע בצרורות, אבל למרות זאת לא התקבל לאקדמיה של הירוקים. האב קיבל המלצות על גדי כרמלי, שהיה אחראי אז על פרויקט האקדמיה בהפועל ירושלים, ואחרי שיחה עימו, ב־2019, העביר את שני הילדים לעיר הקודש. "הילדים התחברו מהר מאוד ומצאו בהפועל ירושלים בית חם, ממש כמו משפחה".
כיום כארם הוא כבר שם מוכר בכדורגל הישראלי. אחרי 17 הופעות, שחקן הנבחרות הצעירות של ישראל הפך לשחקן מן המניין בקבוצה הבוגרת של הפועל ירושלים ואפילו כבש שלושה שערים בליגת העל. "הישאם גדל בתנאים קשים פה בטמרה ולמרות זאת הפך לשחקן ענק", אדהם מבדיל בין השניים. "אבל התקרה של כארם יותר גבוהה, כי הוא עבר תהליך של פיתוח בגיל צעיר. בהפועל ירושלים קיבלו ילד מוכשר, והפכו אותו למכונת כדורגל".
בדרך למכבי ת"א?
הניצוצות והכישרון של כארם מושכים התעניינות מהקבוצות הגדולות בישראל, במיוחד ממכבי ת"א, שהביעה נכונות לשלם עבור סעיף השחרור שעומד על סך מיליון יורו, והן הענקית הצ'כית ויקטוריה פלזן, שמגלה עניין בשני האחים. "כארם הוא הפוטנציאל הכי גדול בארץ לגילו, ולא מפתיע העניין שהוא מושך", אומר השאם. "מכבי ת"א זה מועדון מפואר, ואני כמובן אשמח אם ישחק שם, אבל בין אם זה ת"א, חיפה, ב"ש או אירופה – איפה שיהיה לכארם טוב, אני בעד. צריך לזכור גם שבירושלים הוא מרגיש מצוין, ויש צד טוב בלהישאר ולצבור עוד דקות וביטחון. בכל מה שיבחר, אנחנו נהיה פה לתמוך בו להמשיך לעבוד קשה ולהיות חזק מנטלית".
בינתיים, האח הצעיר עמרי, שנתון 2007, עשה השנה קפיצה גדולה ונחשב כבר על ידי רבים ככישרון לא פחות גדול מכארם. "לעמרי יש עוצמה, כוח מתפרץ, מהירות, שינויי מיקום וסיומת", קובע השאם. "הוא עוד צעיר, וכרגע כארם מושך את רוב תשומת הלב, אבל אני אומר לך שהוא יגיע רחוק מאוד". הדוד חמודי מוסיף: "מה שמיוחד בעמרי זו השליטה בכדור, הבעיטה החדה בשתי הרגליים ובעיקר הנחישות והגישה הבוגרת למשחק, יחסית לגילו".
שני הבנים הצעירים לבית משפחת זועבי סוחפים עימם את כל המשפחה לחלום על שיאים חדשים ובמות גדולות שעליהן יתנוסס השם זועבי ושם הכפר שממנו הם באים. צעד ראשון משמעותי יהיה לקחת את קבוצת הנוער של הפועל ירושלים לליגת העל. "החלום יהיה לראות את שניהם משחקים ביחד בנבחרת ישראל הבוגרת", אומר בגאווה אבא אדהם. "אז אני אדע שעשינו את זה בגדול".
אז בין אם כארם יישאר בארץ או ייצא לחו"ל, ובין אם עמרי יצטרף אליו או ימשיך להתפתח בירושלים – מה שבטוח, ברכה מסבתא סנייה להצלחה תחכה להם כל פעם כשיחזרו הביתה לשקט של טמרה. "אלוהים ישמור אתכם מכל משמר מעין הרע ויסלול דרככם להצלחה", בירכה אותם סנייה בשבוע שעבר לקראת גמר הפלייאוף, בהזדמנות נדירה שבה כל הבנים, הנכדים וגם הנינים הגיעו לביקור אצלה בבית. "להגשמת חלומות ועליית ליגה במשחק האחרון, כדי שתחזרו שמחים ועליזים כל הדרך הביתה", היא חתמה. "אמן ואמן", ענו לה ביחד כל הכדורגלנים, ארבעה דורות לבית משפחת זועבי.
