החזון של משרד האנרגיה לאיפוס פליטות: שמש, מימן -…

משרד האנרגיה מציע לבחון ייצור חשמל מאנרגיה גרעינית בישראל במסגרת מתווה חדש לאיפוס פליטות גזי החממה במגזר האנרגיה עד 2050. המתווה שמתפרסם היום (חמישי) להערות הציבור מתמקד בקידום אנרגיות מתחדשות ואגירה, לצד גיוון מקורות האנרגיה המתחדשים והנקיים של ישראל, וזאת במטרה להבטיח את רציפות אספקת האנרגיה למשק לעשורים הבאים.

עוד ב-N12 כלכלה:

• עלטה בגוש ד? הממשלה דחתה קידום תחנות כוח במרכז
• "לי יש פריימריז": למה שר האנרגיה בולם תחנות כוח חדשות
• לא בתל אביב: איפה ההייטק מרוויחים הכי הרבה?

המתווה נועד לצרף את ישראל למגמה העולמית לאיפוס פליטות ולהציג אסטרטגיית אקלים ארוכת טווח מבוססת מחקר ופיתוח וטכנולוגיות חדשניות. הוא מוצג שלוש שנים לאחר שראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט הודיע בוועידת האקלים הבין-לאומית בגלזגו כי ישראל מחויבת לאיפוס הפליטות עד 2050, ומהווה את התוכנית הממשית הראשונה להגשמת יעד זה.

לפי משרד האנרגיה, המתווה נשען על מודל ביקוש חשמל המבוסס על מגמות העבר, המדיניות הקיימת ומאפייניה הייחודיים של ישראל. המודל מתייחס לכלל הסקטורים במשק האנרגיה, ובכלל זה משקי הבית, ענפי התחבורה, התעשייה והמסחר. לפי המודל, עד ל-2050 הביקוש לחשמל בישראל צפוי לגדול פי שלושה מהביקוש הנוכחי, ויואץ כבר בשנים הקרובות כתוצאה ממעבר התעשייה והתחבורה לשימוש בחשמל על פני דלקי מאובנים כנפט, גז טבעי ופחם.

המודל מציג שלושה תרחישים אפשריים לאיפוס הפליטות, שכל אחד מהם מורכב ממספר טכנולוגיות אך נשען על טכנולוגיה מובילה:

• התרחיש הצהוב: מבוסס על אנרגיות מתחדשות ובעיקר אנרגיה סולארית, ואגירה.
• התרחיש הכחול: מבוסס על מימן כחול המופק מגז טבעי ותפיסת פחמן.
• התרחיש האדום: מבוסס על אנרגיה גרעינית.

בלב התוכנית: האנרגיה הסולארית

כל התרחישים נשענים על אנרגיה סולארית כמקור העיקרי לייצור החשמל, אך שיעור השימוש בו משתנה ונע בין 56%-57% בתרחישים הכחול והאדום ועד 77% בתרחיש הצהוב. מסיבה זו במשרד האנרגיה סבורים כי יש להמשיך ולהקים מערכות לייצור אנרגיות מתחדשות ואגירה באופן נרחב. בין היתר בונים במשרד על התקנות החדשות שאושרו לאחרונה במועצה הארצית לתכנון ובנייה, ומחייבות כל בניין חדש שאינו למגורים בהתקנת מערכות סולאריות לייצור אנרגיה מתחדשת.

במשרד האנרגיה מציינים כי התרחישים השונים מדגישים שאין טכנולוגיה אחת מובילה וכי ישראל צריכה להישען על מגוון טכנולוגיות כדי לחזק את הביטחון האנרגטי שלה. לפי גישת המשרד, החודשים מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר הדגישו את הצורך של ישראל בהבטחת עצמאות אנרגטית והמיקוד באנרגיה סולארית יאפשר לישראל להגביר עצמאות זו.

בנוסף, כל התרחישים כוללים המשך שימוש בגז טבעי, בין שלהפקת אנרגיה ובין שלהפקת מימן כחול עד ל-2050 – מה שלדברי משרד האנרגיה מחייב לוודא כי לישראל עתודות גז טבעי מספקות. מדובר באמירה מעניינת לאור האישור העקרוני שניתן לאחרונה לשותפות במאגר הגז לוויתן להכפיל את היצוא בכפוף להתניות.

כמו כן כל התרחישים כוללים גם יבוא חשמל מחו"ל בשיעור של כ-5% "מתוך הצורך לגוון את מקורות האנרגיה", לשון הודעת משרד האנרגיה. לצורך כך תידרש המדינה להשקיע בתשתיות וכבלים תת-ימיים שיאפשרו זאת.

הקאמבק של תחנות הכוח הגרעיניות

התרחיש האדום, אם ימומש, יכניס לראשונה לישראל ייצור חשמל מאנרגיה גרעינית. לפי הערכות, מהלך זה עשוי להיתקל באתגרים רגולטוריים ואף מדיניים, שכן ישראל אינה חתומה על האמנה לאי-הפצת נשק גרעיני. במידה ומכשול זה ייפתר, התרחיש מניח כי עד שנת היעד 2050 יפעלו בישראל שתי תחנות כוח גרעיניות גדולות או מספר תחנות קטנות. לאור מסכת הלחצים הפוליטיים שהפעילו ראשי יישובים שמנהל התכנון מקדם בתחומם הקמה של תחנת כוח בגז, אפשר רק לשער את היקף הלחצים סביב קידום תחנות כוח גרעיניות.

במשרד האנרגיה מודעים לאתגר התפיסתי בנושא, והמתווה מציין בהתאם כי מימוש התרחיש תלוי במספר רב של תהליכים ובהם "דיון ציבורי עמוק שיבחן את כל ההיבטים של שימוש בטכנולוגיה זו בישראל ויתמוך בהקמתה". עוד מצוין כי "ככל שיפותחו טכנולוגיות היתוך גרעיני, שהן בטוחות ונקיות יותר, ניתן יהיה לעשות שימוש דומה גם בהן".

לפי נתוני הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית, בימים אלו נמצאים בשלבי הקמה כ-60 כורים גרעיניים להפקת חשמל במדינות שונות. המדינות המובילות בבניית כורים חדשים הן סין והודו ולאחריהן מדינות שמקימות לראשונה תחנות כוח גרעיניות ובהן טורקיה, מצרים וקטאר, וכן מדינות המפעילות כורים כארה"ב, קוריאה הדרומית ויפן.

במסגרת ועידת האקלים COP28 שנערכה אשתקד בדובאי הוכרז לראשונה כי אנרגיה גרעינית מהווה פתרון להתמודדות עם משבר האקלים – עמדה המשתקפת גם בתרחיש איפוס הפליטות של סוכנות האנרגיה הבין-לאומית (IEA), לפיו השימוש באנרגיה זו יותר מיוכפל בין השנים 2022 ל-2050.

הזדמנות לפיתוח קטר כלכלי חדש

המתווה מתבסס על מפת הדרכים שפרסם משרד האנרגיה ב-2021 להפחתה של 85% מפליטות גזי החממה ממגזר החשמל עד שנת 2050, וזאת בהשוואה לרמת הפליטות ב-2015. המתווה אינו כולל עלויות תקציביות ובמסמך עצמו מצוין כי "עקב אי הוודאות הטכנולוגית והשינויים המהירים בתחום האנרגיה, קשה להעריך כיום את העלויות הכלכליות של כל אחד מהתרחישים עד לשנת 2050". במשרד מציינים כי מאחר ומדובר בשלב זה במתווה להערות הציבור, רק בהמשך ולאחר אישורו בממשלה יתורגמו הרעיונות לעלויות תקציביות.

בנוסף, במשרד האנרגיה מנסים להדגיש את החשיבות של פיתוח טכנולוגיות אנרגיה חדשות להצלחת התוכנית ומבקשים לגייס תמיכה למתווה באמצעות פנייה לרוח היזמית הישראלית: בהתאם למסרים קודמים בנושא, לפי הודעת המשרד המתווה "ממחיש את היכולת של ישראל לייצר השפעה גלובלית משמעותית באמצעות תימרוץ יזמי ההיי-טק הישראליים לתחומים אלו, תוך הפיכתם לקטר כלכלי למשק".

הביקורת: מחסור בהתייחסות תקציבית

המתווה שהציג משרד האנרגיה התקבל בכלליות בחיוב בידי הארגונים הירוקים. "יש לברך על כך שלראשונה מציג משרד האנרגיה תכנית מקיפה שבוחנת תרחישים שונים הנוגעים למשבר האקלים", מסר מנכ"ל אדם טבע ודין עו"ד עמית ברכה, "יש לברך גם על צעדי המדיניות המפורטים, לרבות קביעת יעדים לאנרגיות מתחדשות ולהתייעלות אנרגטית".

עם זאת, באדם טבע ודין ביקרו את היעדרה של התייחסות תקציבית קונקרטית לצעדים המיידיים שיש לנקוט בתרחישים השונים. עוד טענו כי המתווה מתבסס על טכנולוגיות שאינן זמינות ליישום מיידי ועל היעדר שלביות, וכי נראה כי מדובר יותר בחזון מאשר בתוכנית אופרטיבית. בסביבת משרד האנרגיה אומרים בהקשר זה כי הטכנולוגיות המשולבות במתווה הן טכנולוגיות קיימות אך מכירים בצורך בשיפורים "סבירים" בהן.

איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, מסר כי "יש לברך על הצגתה לראשונה בישראל של תוכנית המכירה באנרגיה הסולארית כדלק העיקרי. לצד התוכנית על הממשלה לגבש תוכנית עבודה עם יעדים כמותיים לשילוב אנרגיה סולארית בכל שנה ולהסיר את החסמים, אחרת לא ניתן יהיה לעמוד בתרחישים הכלולים בתוכנית".

מצאתם טעות לשון?