ידוע למי ניתנה הנבואה, ובכל זאת – אינספור סוקרים, מומחים, פרשנים וחובבים של הפוליטיקה האמריקאית מנסים לחזות את לזהות המנצח או המנצחת בבחירות בארה"ב. הניצחון ידרוש לזכות בקולם של 270 אלקטורים, מבין 538 האלקטורים המייצגים את המדינות השונות.
חלוקת האלקטורים לפי מדינות בארה"ב (גרפיקה: Chessrat, ויקיפדיה)
בלב הדרמה, 7 מדינות מתנדנדות: פנסילבניה (19 אלקטורים), מישיגן (15 אלקטורים), וויסקונסין (10 אלקטורים), ג'ורג'יה (16 אלקטורים), צפון קרוליינה (16 אלקטורים), אריזונה (11 אלקטורים) ונוואדה (6 אלקטורים). בטור הזה יוצגו מספר תרחישים אפשריים, ומה יכול להעלות את הסיכוי לכך שיתממשו.
התרחיש הראשון הוא "פיצול חגורות". האריס נחשבת לחזקה מעט יותר בצפון, במדינות "חגורת החלודה" פנסילבניה, מישיגן ו-וויסקונסין. ניצחון בהן יעניק לה את 270 האלקטורים הנדרשים כדי להבטיח את הנשיאות, גם אם טראמפ מנצח בכל ארבע מדינות "חגורת השמש" המתנדנדות (ג'ורג'יה, צפון קרוליינה, אריזונה ונוואדה). תיאורטית, גם בתרחיש של "היפוך חגורות", שבו טראמפ מנצח בשלוש מדינות חגורת החלודה אבל מפסיד בחגורת השמש, האריס עדיין מנצחת – אבל לאור החוזקה היחסית של טראמפ בדרום, זה נשמע לא סביר.
התרחיש השני הוא נפילה של מישיגן לידי הרפובליקאים. מבין המדינות המתנדנדות, מישיגן נחשבת לזו שבה האריס הכי חזקה. זאת בשל בגלל מעמד הפועלים, וגם הודות למירוץ למושב בסנאט, שבו מובילה חברת הקונגרס אליסה סלוטקין הדמוקרטית בממוצע הסקרים בפער גדול יחסית של 4%. מצד שני, זו גם מדינה שמציבה אתגר מיוחד בדמות האוכלוסייה הערבית והמוסלמית, המתוסכלת מתמיכת ממשל ביידן בישראל.
ניצחון רפובליקאי במישיגן, תוך שרביעיית "חגורת השמש" נשארת בידי טראמפ, ייתן לטראמפ 283 אלקטורים וקדנציה שנייה בבית הלבן. תיאורטית, האריס יכולה "לוותר" על מישיגן אם תנצח בצפון קרוליינה או בג'ורג'יה (ואז תעמוד על 271 אלקטורים), או באריזונה ובנוואדה גם יחד (ואז תעמוד על 272). זה לא יהיה פשוט, אבל בהחלט אפשרי.
ניצחון רפובליקני בפנסילבניה יהיה מכה קשה עוד יותר להאריס, כיוון שמדובר במדינה גדולה יותר ממישיגן. בפנסילבניה יש גם אוכלוסייה פרברית גדולה יותר, והפסד בה עשוי להעיד גם על חולשה בקול הפרברי באריזונה ובג'ורג'יה. אם האריס תפסיד בפנסילבניה, היא תידרש "לפצות" בניצחון בלפחות שתיים מבין ג'ורג'יה, צפון קרוליינה ואריזונה – והיא תתקשה מאוד לעשות זאת. לכן פנסילבניה היא מדינת המפתח של דונאלד טראמפ לניצחון. למעשה, אם הוא מנצח בשלוש מדינות החוף המזרחי – פנסילבניה, ג'ורג'יה וצפון קרוליינה – טראמפ מגיע ל-270 בדיוק, והערב נגמר בניצחונו.
ויסקונסין היא אולי המדינה הטריקית ביותר. היא כפרית, לבנה ועם אוכלוסייה חקלאית משמעותית הרבה יותר לעומת שתי המתנדנדות הנוספות בחגורת החלודה, פנסילבניה ומישיגן. טראמפ מצטיין עם מצביעים מחוץ לערים הגדולות, אך האריס מפגינה התחזקות מסוימת בקרב לבנים, בפרט משכילים.
הראפרית גלורילה מופיעה בעצרת של האריס בוויסקונסין (צילום: AP Photo/Paul Beaty)
השטח הדמוקרטי בוויסקונסין עושה עבודת חריש עמוקה, ונסמך על הקמפיין של הסנאטורית תמי בולדווין שימריץ בוחרים לקלפיות (לפי האתר '538', היא מובילה ב-2.3%). אם טראמפ מנצח בוויסקונסין אבל מפסיד באחת ממדינות החוף, הוא זקוק לעוד שלוש מדינות לפחות כדי להבטיח את ה-270 הנכספים.
עד עכשיו הוצגו בעיקר בתרחישים הסבירים יחסית, אבל אני יש גם אפשרויות נוספות. שתי מדינות, אחת "תכלת" (נוטה לדמוקרטים) ואחת "ורודה" (נוטה לרפובליקאים), שאם יעברו צד בניגוד לכל הציפיות, הבחירות יוכרעו בנוק-אאוט (ושוב הסוקרים יעמדו בפני כישלון מוחץ של המודלים).
הראשונה היא ניו מקסיקו (5 אלקטורים), שמצביעה לדמוקרטים בעקביות כבר 20 שנה. אמנם לפי '538' האריס מובילה במדינה ב-6.8% בממוצע (בערך פי 8 מההפרש הממוצע שלה בוויסקונסין או מישיגן), אבל לפי הנתונים הדמוגרפיים שלה היא צריכה להדאיג את הדמוקרטים. מדובר באחת המדינות העניות באמריקה (66 אלף דולר לנפש, במונחי כוח קנייה), ועניים נפגעים יותר מהעלייה ביוקר המחיה.
עצרת של טראמפ בניו מקסיקו (צילום: AP Photo/Roberto E. Rosales)
ניו מקסיקו היא גם מדינת גבול, בדומה לאריזונה, היא מתמודדת עם משבר הגירה עקב הכאוס בגבול, משבר שמקרין על שוק העבודה ומערכת הרווחה. והחשוב מכל – מדובר במדינה שבה המיעוטים הם רוב. אמנם היסטורית מיעוטים נטו לטובת הדמוקרטים, אבל בשנים האחרונות טראמפ הפגין שיפור משמעותי בקרבם, בעיקר בקרב היספנים (המהווים רוב מוחלט של אוכלוסיית ניו מקסיקו – 50.1%). לא סתם טראמפ בחר לערוך עצרת בחירות באלבקרקי, ניו מקסיקו, בשבוע שלפני יום הבוחר.
ניצחון של טראמפ בניו מקסיקו, לאור כל הסיבות האל, משמעו בסבירות גבוהה מאוד שהוא ינצח גם באריזונה ובנוואדה (הדומות דמוגרפיות וסמוכות גיאוגרפית). כך שבתרלחש כזה, גם אם האריס תנצח בחגורת החלודה (ואם היא הפסידה בניו מקסיקו הסיכויים שניצחה בהן נמוכים למדי) היא עדיין תזדקק לג'ורג'יה או צפון קרוליינה. וכיוון שגם הן מדינות דרום מגוונות אתנית, הסיכויים שלה לנצח קלושים.
בצד השני של המפה – טקסס (40 אלקטורים), הגביע הקדוש של הדמוקרטים והאבן החשובה ביותר בחומה האדומה של טראמפ. אובמה הפסיד ב"מדינת הכוכב הבודד" ב-15% למיט רומני ב-2012, קלינטון צמצמה את הפער ל-9% ב-2016, וביידן הפסיד לטראמפ "רק" ב-5.4%. ההתמרכזות היחסית של טקסס היא תוצאה של שני סוגי הגירה: הגירה חיצונית, בעיקר של מהגרים ממקסיקו הסמוכה, והגירה פנימית, בעיקר של צעירים משכילים (הנוטים להיות ליברליים) שנמשכים למזג האוויר הנוח, למיסוי הידידותי ולהזדמנויות התעסוקתיות שבתעשיית ההייטק הצומחת. טקסס היא אחת המדינות הצעירות באמריקה, והנטייה הכללית של צעירים – ובעיקר צעירות – לזוז שמאלה, עשויה להטות את הכף.
האריס מגיעה לעצרת ביוסטון, טקסס (צילום: AP Photo/Annie Mulligan)
שתי נקודות נוספות המשחקות לטובת האריס במדינה השנייה בגודלה בארה"ב הן המירוץ לסנאט, שם הסנאטור טד קרוז (שאינו פופולרי במיוחד ושהציבור הליברלי במדינה מתעב) מתמודד לבחירה מחדש מול חבר הקונגרס קולין אלרד, וסוגיית ההפלות – שתיהן באופן שיכול להביא סחף של מצביעים ליברליים לקלפיות.
ניצחון של האריס בטקסס אמנם נראה קלוש כרגע – לפי 538 טראמפ מוביל ב-7.4%, למעלה מפי 3 מההפרש בו הוא מוביל באריזונה – אבל אם היא תכה את הסוקרים ואת טראמפ שוק על ירך, אפשר לומר כמעט בוודאות שזה מבטיח לה ניצחון. הפסד של טראמפ בטקסס משמעו שהנשיא לשעבר יצטרך לנצח בכל שבע המדינות המתנדנדות האחרות, משימה כמעט בלתי אפשרית במידה וביצועיו היו כה ירודים עד שהפסיד בטקסס.
צריך להדגיש: האפשרות שניו מקסיקו תעבור לטראמפ או טקסס להאריס היא קלושה מאוד. אבל היא קיימת. גם ב-2016 רוב הפרשנים לא חשבו ברצינות שויסקונסין יכולה לעבור לרפובליקנים.
שניים מהתרחישים הסבירים יותר הם תרחישי "full house", שבהם או האריס או טראמפ מנצחים בכל שבע המדינות המתנדנדות. כיוון שהסקרים צמודים ביותר, והפער הממוצע הגדול ביותר שנרשם עומד על כ-2.5% בלבד, כל הנתונים הם בטווח טעות הדגימה. כך, אם ממוצעי הסקרים טעו לטובת האריס ב-2% בלבד, טראמפ מנצח בכל שבע המדינות ומגיע ל-312 אלקטורים.
התרחיש ההפוך הוא כזה שבו ממוצעי הסקרים טעו לרעת האריס – אולי כי העריכו את טראמפ הערכת יתר, אולי בגלל "מצביעות האריס ביישניות" – בשלושה אחוזים בלבד. בתרחיש כזה, האריס מנצחת בכל שבע המדינות ומגיעה ל-319 אלקטורים, ושוברת את השיא של ביידן מלפני ארבע שנים (306-232).
בשני התרחישים, נראה יהיה כאילו טראמפ או האריס ניצחו בענק – אך בפועל ההפרשים יהיו זעירים ויעמדו על אחוזים בודדים, אם לא שברי אחוזים. הצד המפסיד יתקשה לקבל את התוצאות ואולי אף יערער עליהן או על תקינותן, ואילו הצד המנצח יציג את המפות שבהן ארה"ב שטופה בכחול או באדום, תלוי בזהות המנצח, כעדות לכך ש-"העם אמר את דברו".
