בחודשים האחרונים קידמה הקואליציה שינוי בדרך בחירת הנציב, כאשר הצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה בכנסת קבעה שהנציב ייבחר ברוב של 70 ח"כים בהצבעה חשאית, אולם לאחרונה הקואליציה שינתה כיוון ורוטמן הניח הצעה אחרת לגמרי על שולחן הוועדה וכינה אותה "הצעת פשרה" – ובמרכזה מינוי ועדה לבחירת הנציב עם 9 חברים. למרות שמדובר בהצעת חוק אחרת לגמרי, הוא המשיך לקדם אותה מאותו שלב בוועדה, זאת בצל ביקורת מצד הייעוץ המשפטי והאופוזיציה על כך שמדובר במחטף, במטרה לקדם את החוק במהירות.
היום הציג רוטמן גרסה מעודכנת של ההצעה, הכוללת מינוי ועדה של 7 חברים: שר המשפטים, שר העבודה, ח"כ שתבחר הכנסת או אחת מוועדותיה, שופט בדימוס שיבחרו שופטי ביהמ"ש העליון, שופט בדימוס שיבחרו הנשיאים של בתי המשפט המחוזיים, דיין בדימוס שייבחר על ידי שני הרבנים הראשיים לישראל והסניגורית הציבורית הארצית. המינוי לוועדה יהיה ל-4.5 שנים וניתן יהיה להאריך את הכהונה. כל חבר ועדה יהיה רשאי להציע עד שני מועמדים לתפקיד הנציב, שייבחר ברוב רגיל, כאשר בהצעת החוק לא נקבעו תנאי כשירות לכהונת נציב (לעומת החוק כיום המחייב שיהיה מי ש"כשיר להתמנות לשופט ביהמ"ש העליון").
מבט על זהות חברי הוועדה מראה שיש בה רוב כמעט אוטומטי לקואליציה הנוכחית – 3 מחברי הוועדה הם חברי קואליציה בהגדרה (שני שרים וח"כ שהכנסת תבחר, מן הסתם ברוב) ודיין שייבחר על ידי שני הרבנים הראשיים, שהם למעשה בשר מבשרה של הקואליציה.
הצעת החוק, שנמצאת כיום בשלב של הכנה בוועדה לקראת קריאה שנייה ושלישית בכנסת, אמורה להיכנס לתוקף בתחולה מיידית. הקואליציה מעוניינת לקדם את החקיקה עוד החודש, כדי שהוועדה שתוקם תבחר את הנציב שייכנס למשרה שלא מאוישת כבר 9 חודשים, מאז שבחודש מאי השופט בדימוס אורי שהם סיים את כהונתו כנציב. עד היום לא נבחר נציב חדש, מאחר שעד כה נדרשה הסכמה בפועל בין שר המשפטים לנשיא ביהמ"ש העליון על מועמד לנציב, שאמור היה להיות מובא לאישור הוועדה לבחירת שופטים – דבר שלא קרה בשל הקרע העמוק בין הצדדים.
על פניו מדובר לכאורה בתפקיד אפור, אולם כמי שאמון על בדיקות תלונות על שופטים והפעלת סנקציות נגדם, "הוא בעל פוטנציאל הרס לא קטן של מערכת המשפט", כפי שאומרים גורמים משפטיים בכירים. מי שהגדיר זאת היטב היום בדיון בוועדת החוקה היה ח"כ גלעד קריב, שטען: "זו השתלטות מלאה של הקואליציה על תפקיד נציב תלונות השופטים. התפקיד הזה הולך להיות כלי פוליטי. אנו סוללים פה מסלול ברור מאוד של סימון שופטים בגלל העמדות השיפוטיות שלהם ושימוש מניפולטיבי במוסד התלונה על שופטים".
ביומיים האחרונים התקיימו דיונים בוועדה, שבהם נשמעו התנגדויות לחקיקה. המשנה ליועמ"שית, עו"ד אביטל סומפולינסקי, טענה שמדובר ב"הצעת חוק לא בשלה, ושינוי כללי המשחק תוך כדי משחק, תופעה הולכת וגוברת בכנסת הזו". היא הזהירה מפני פוליטיזציה בהליך הבחירה ובמינוי הנציב ואמרה כי "הרכב הוועדה לא מאוזן, לא מבטיח את העצמאות של הרשות השופטת ויוצר תלות של הנציב שייבחר".
לעמדת סומפולינסקי הצטרף יועמ"ש הרשות השופטת עו"ד ברק לייזר, שאמר כי "מוצע פה הסדר פוליטי שלא עולה בקנה אחד עם סעיף אי התלות והעצמאות שבחוק יסוד: השפיטה. התיקון הוא חלק ממאמצים אחרים להחלשת הרשות השופטת". עוד נשמעה ביקורת על החקיקה מצד יועמ"ש ועדת החוקה עו"ד גור בליי, שהביע אי נחת מאלמנטים שונים בהצעת החוק ואמר שיש לתקנה. "יש בוועדה ייצוג יתר של גורמים שמייצגים רק חלק קטן מהתלונות והתיקים מצד נישות מסוימות בלבד בתוך כלל מערכת המשפט", אמר בליי.
ביקורת נשמעה על ההצעה למנות לוועדה דיין שייבחר על ידי שני הרבנים הראשיים. "כל אחד מהרבנים הראשיים נבחר על ידי מפלגה אחרת בקואליציה. מה, אתה עובד עלינו?", אמר קריב לרוטמן היום בדיון. "הדיין עשוי להיות בעל הקול המכריע", אמר בליי.
בליי וסומפולינסקי גם ביקרו את הבחירה דווקא בסניגורית הציבורית, שהרי היא מייצגת רק פלח מסוים של עורכי הדין ומגישי התלונות נגד שופטים: רק מצד ההגנה ורק בתיקים פליליים – וזאת כאשר מנדים לחלוטין את לשכת עוה"ד מהוועדה, אף שהם למעשה הגוף הסטטוטורי המייצג את כלל עורכי הדין, שהם ה"לקוחות" המרכזיים של נציבות התלונות על שופטים.
סומפולינסקי גם הצביעה על הקושי בכך שמדובר בתחולה מיידית של החוק ולא בתחולה עתידית, מה שלדבריה הוא "הפרה בוטה של הכלל בנושא". בנוסף, היא ביקרה את חוסר ההתייחסות בהצעה לכשירות הנדרשת כדי להיבחר לתפקיד הנציב.
מנגד, רוטמן טוען שמדובר ב"הסדר מאוזן". הוא אמר כי "הצעת החוק רחוקה מלהיות מושלמת בעיני גורמי האופוזיציה וחלק מגורמי המקצוע, ואף בעיניי. אולי זה סימן לפשרה".
חברי האופוזיציה והגורמים המשפטיים בוועדה ביקרו גם את הליך החקיקה. "זה נעשה במחטף בלילה, כאשר ברגע האחרון נוסח החוק שונה, והוא הפך לעוד יותר פוליטי", אמרה היום ח"כ קארין אלהרר, שלדבריה, "הוועדה כולה היא עוד כוח לרשות המבצעת". אלהרר וקריב אמרו היום לקראת סוף הדיון ש"מאחר שהנוסח האחרון הונח אתמול בלילה, ויש פה אמירה ברורה של הייעוץ המשפטי שלא היה להם זמן להתייחס לסעיפים לעומק, אנו מבקשים שיינתן עוד זמן, כדי שיוגשו חוות דעת. הדיון בהצעה ממש לא מוצה".
הערב הוציאה ועדת החוקה הודעה לפיה היא סיימה להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק, ובה הוזכר כי רוטמן קיבל בדיון היום את ההערה לפיה יהיה ייצוג נשי בוועדה לבחירת נציב – כך מבין שני הנציגים שבוחרים שופטי העליון ונשיאי המחוזי – אחד יהיה אישה. רוטמן הודיע כי "בדיון הבא יתקיימו הנמקת הסתייגויות והצבעות".
חברי הכנסת גלעד קריב, קארין אלהרר ויואב סגלוביץ' שלחו הערב מכתב ליועמ"שית הכנסת עו"ד שגית אפיק, ודרשו ממנה לבחון את המשך תהליך חקיקת תיקון חוק נציב תלונות הציבור על שופטים. הם טוענים בו ל"ניסיון מחטף" של רוטמן בקידום הצעת החוק, "חרף הכשלים שנידונו וללא זמן מספק להליך חקיקה תקין".
השלושה מזכירים את תהליך החקיקה שהחל בחקיקה פרטית של רוטמן ואושרה במליאת הכנסת בחודש יולי בקריאה ראשונה, ומתארים כיצד היא הובאה, "בתזמון קוסמי של ממש", לוועדת החוקה להכנה לקריאה שנייה ושלישית, ממש בשבוע שבו נקבעה השבעתו של נשיא ביהמ"ש העליון השופט יצחק עמית, אך עם "נוסח חדש לגמרי שכל כוונתו להפוך את מינוי הנציב לפוליטי". לדבריהם, מאותו רגע רוטמן היה ממוקד להעביר את הצעת החוק "ללא פניות כנה ואמיתית לדון בשינויים המוצעים מטעם חברי הוועדה ביחס לנוסח האמור".
עוד הם כותבים כי אתמול בשעות הערב נשלח נוסח חדש שנידון היום בבוקר זמן קצר בוועדה, ובלי חוות דעת עדכנית מהייעוץ המשפטי לממשלה, שטען שלא ניתן זמן סביר לגיבוש חוות דעת עדכנית. "על אף כל זאת בחר ח"כ רוטמן שלא להאריך את הדיון ולא להשיב על כלל השאלות", הם כותבים, ומפרטים את החשש מהצעת החוק בכל הנוגע לבחירה בנציב תלונות על שופטים פוליטי.
לדבריהם, נוכח כל זה, "ובפרט העניין האישי של ח"כ רוטמן בקידום הצעת החוק והתעקשותו שהחוק ייכנס לתוקף באופן מיידי, העדר חוות דעת הן מצד הממשלה והן מצד היועמ"שית, העדר זמן מספק לפתרון סוגיות קונקרטיות שעלו ביחס להצעה" – הם דורשים את התערבותה של יועמ"שית הכנסת, "על מנת שימשיך הליך החקיקה של הצעת החוק, באופן תקין, טרם יגובש הנוסח הסופי להצבעה" וכדי שייערך דיון מהותי בנוגע להצעת החוק.
