"חצי שנה דפקנו על כל דלת ואף אחד לא רצה לשמוע מאיתנו", אומר ל'דבר' מומי בר כליפא, יו"ר ועד מנות, יישוב קהילתי בן 550 תושבים שהוכנס רשמית לתוכנית 'צפונה' היום (ראשון), אף שהוא מרוחק פחות מ-5 ק"מ מהגבול עם לבנון. "גם עכשיו, כשנכנסנו למתווה, אין בזה יותר מדי. אנחנו קורסים כלכלית וחברתית והמדינה מסרבת לסייע לנו".
הכנסת היישוב לרשימת היישובים המפונים הכפופים להחלטה 975 אמורה לאפשר לו לקבל סיוע מהמדינה כחלק מתוכנית 'צפונה' לסיוע ולשיקום הצפון של משרד ראש הממשלה. עם זאת, מכיוון שצה"ל החליט לא לפנות את היישובים הרחוקים יותר מ-3.5 ק"מ מהגבול, המדינה לא מפנה את תושביהם ולא מסייעת להם.
ב-18 באוקטובר אישרה הממשלה את החלטה 975 לפינוי יישובי הצפון וסיוע להם. אלא שהמדינה טענה שהיישוב הקהילתי מנות במועצה אזורית מעלה יוסף מרוחק 5.2 ק"מ מהגבול, ולכן לא הכירה בו כיישוב מפונה. ראשי היישוב יצאו למאבק, ובמדידה נוספת נמצא שהמרחק בינו ובין הגבול עומד על 4.8 ק"מ בלבד.
בר כליפא מספר שיותר מ-40% מהתושבים פינו את עצמם על חשבונם. אף שרוב מקומות העבודה באזור סגורים, מערכות חינוך לא מתפקדות והאזור מוקף כולו בפעילות צה"לית שבגללה הוא נתון לאש יומיומית, צה"ל מגדיר את המקום, כמו עוד כ-20 יישובים בטווח הפינוי שצה"ל החליט לא לפנות, אזור שניתן לקיים בו שגרה. "ההחלטה הזו אומרת שרק אם תתחיל מלחמה כוללת בכל הצפון, יוכלו לפנות אותו בלי התכנסות נוספת של הממשלה", מסביר בר כליפא. "זה הכול. בפועל אנחנו לא מקבלים כלום".
אורית יניב, תושבת מנות וממקימות פורום מגן עוטף לבנון המשמש לובי של התושבים מול המדינה, מקווה שההחלטה לכלול את היישוב בתוכנית 'צפונה' תעזור לתושביו בבג"ץ. מנות הוא אחד מ-15 יישובים שעתרו לבג"ץ לפני חצי שנה בדרישה להכיר בצרכים המידיים של יישובי קו העימות, הסובלים מנטישה וממשברים כלכליים, ושרבים מתושביהם הגיעו למצב שהם צריכים לשכור בכספם דירות מחוץ ליישוב כדי להרחיק את ילדיהם מקו האש. נכון להיום, המדינה לא מוכנה לפצות את התושבים על הפגיעה בשגרת חייהם, לא מוכנה לפנותם וטוענת שתוכנית הצפון העתידית תתמוך בהם. "אנחנו לא כלולים בשום מתווה סיוע", אומרת יניב. "אין חל"תים, אין סיוע במשכנתאות, אין סיוע בשכר דירה – אני פיניתי את עצמי על חשבוני".
הכללת היישובים בהחלטה מזכה את תושביו בהטבות הכלולות בתוכנית המענים המיידיים לצפון (תוכנית 1786), אך רובן ככולן מתייחסות ליישובים שפונו על כלל תושביהם, כמו הקמת בתי ספר זמניים, מוסדות חוסן ומענקים למפונים. הסעיף היחיד שעוסק ביישובי קו העימות הלא מפונים הוא העברתם של כ-30 מיליון שקלים לכל יישוב ומועצה שיש בה מפונים. עם זאת, הכסף לא מיועד במיוחד עבור הלא מפונים, אלא אמור לשמש את המועצות לצורכיהן המיידיים.
תוכנית 'צפונה' עבור מפוני הצפון אושרה אתמול בממשלה וצפויה להיות מאושרת בכנסת עד סוף יוני. היקף התוכנית הוא כ-3.3 מיליארד שקלים, אך בהחלטה הנוכחית, שעברה לפני שבועיים, יוקצו פחות ממיליארד שקלים לצורכי היישובים. יו"ר ועדת הנגב והגליל, ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי), דרש שהחלטת הממשלה תשתנה כך שחלק מהכסף יוקצה בחוק לתושבים הלא מפונים.
