מנהלת הליגה היא גוף חוץ התאחדותי שנועד לרכז את הכדורגל המקצועני בארץ. כלומר, לגייס כספים ולחלק אותו ל-30 מועדוני הכדורגל המקצועני. זה קיים בכל העולם המערבי אבל ספק אם גם שם הגוף הזה משרת רק את המועדונים הגדולים. אם להיתלות באילנות גבוהים, המאבק של אופ"א ביוזמת הסופר ליג של פלורנטינו פרס, היא דוגמא טובה למאבק שנועד לשמור על הפייר פליי.
על מה אנחנו מדברים? דווקא בעיצומה של מלחמה בלתי נגמרת, כשהכדורגל הישראלי לא יכול לארח בישראל, ונגזר עליו לאבד ניקוד אירופי ואולי דירוג, וזרים איכותיים חוששים להגיע לישראל כשיש להם ברירות שקטות ויציבות יותר, דווקא עכשיו החליטה מנהלת הליגה להגדיל את מכסת הזרים לשישה בעת ובעונה אחת.
כלומר, אם כל הקבוצות יממשו את הזכות הזו, יהיה רוב לזרים על המגרש מאשר לישראלים. כשמדברים על קבוצות הצמרת, בהן מאזרחים שחקנים (בעיקר מכבי חיפה), צמצום הפער בין התנהלות מועדוני העילית בכדורגל הישראלי להתנהלות הקבועה של מכבי ת"א כדורסל, ניכר לעין. אירופה זה העיקר, הליגה זה משחקי אימון.
נכון, יש גם סייגים. קבוצה שתחזיק זר בנוער, תוכל להחזיק רק 5 זרים בבוגרים; קבוצה שלא תרשום שישה זרים תזכה למענק. אבל הזליגות האלה, שנועדו לרצות את ארגון השחקנים, הן מעוורות. רק מועדונים מעוטי הכנסה ינצלו את הזכות הזו ובכך יעמיקו את הפער בינן לבין מועדוני הצמרת שיהפכו להיות חסרי תחרות, מלבד פנימית. בתוך ליגת העל תהיה ליגה עילית (גם כך, בשלוש העונות האחרונות סיימו אותן שלוש קבוצות בשלושת המקומות הראשונים) ושאר הקבוצות יתחרו על מקום בפלייאוף העליון שיבטיח הכנסות ממשחקי בית.
יותר מזה? כמעט אין סיכוי. מפעל גביע המדינה יישאר מפעל ניחומים, ממנו מגיעים לגיחה קצרה לאירופה. די לראות את הפער בניקוד האירופי בין הקבוצות הקטנות לגדולות כדי להבין שעם ניקוד נמוך, קשה להגריל יריבות נוחות ולהגיע לשלב בתים שיכול לשפר יכולת כלכלית ולאפשר לנגוס באופן יציב בעוגת הכסף הגדול.
***
אין שום הגיון בשינוי סטטוס הזרים דווקא בעת הזאת, זולת לחץ בלתי פוסק של המועדונים הגדולים להגדיל את המכסה (שלב ביניים בתוכנית שבה יקטינו את ליגת העל, יקימו ליגה שלישית מקצוענית, יאפשרו לארבע הגדולות קבוצות בת שיונחתו ישר לליגה השלישית בניגוד לתקנון, וכמובן יאפשרו למועדונים להיות רווחיים, לסחור בבורסה ולהגדיל הכנסות). אין הגיון כי דווקא בסעיף הזרים אנחנו שוגים.
נבחרת ישראל האולימפית בכדורגל לפני המשחק מול יפן, בשלב הבתים של המשחקים הואלימפיים בפריז 2024 (צילום: AP/Jeremias Gonzalez))
אין כמעט שחקני נבחרות בין הזרים, מדובר בזרים מליגות משנה באירופה (הנרי אדו למשל) או זרים שהם בכירים במדינות כדורגל קיקיוניות (פרנדזי פיירו מהאיטי לדוגמא); כמות זרים גדולה פוגעת בשחקן הישראלי הצעיר שדרכו לבוגרים נחסמת, וזה קורה דווקא בתקופת רנסנס של הנבחרות הצעירות; בריחה של שחקנים ישראלים מהארץ, לא מבטיחה להם לשחק בחו"ל, ומקטינה את ההשפעה החיובית שלהם כלגיונרים על הנבחרת הלאומית, ובעיקר לא מאפשרת עתודה למקרה של בריחת זרים המונית בשעת מלחמה.
בקיצור, החלטה מטופשת בעיתוי אומלל.
ועדיין, עומדת פה השאלה הכלכלית. כמעט כמו בכל דבר מאז תחילת הציונות, שאלת פריונו של הפועל העברי ביחס לעלותו לעומת הפועל הנוכרי עומדת כאן על הפרק. הפועל הזר התגלה במאה השנים האחרונות כיעיל וזול יותר.
שחקן כדורגל זר משלם תקרת מס של 25 אחוז לעומת 50 אחוז של השחקן הישראלי. מדובר כמובן במשתכרים הגבוהים, מה שמגדיל משמעותית את החיסכון בהעסקת שחקן זר. יתרה מכך, שחקן זר מליגה בינונית ומטה, מבקש שכר נמוך משחקן ישראלי בינוני. לפעמים הפער הזה יכול להיות משמעותי מאוד. תיקון בחוק מס הכנסה שיתחשב שחקני כדורגל ויוריד את תקרת המס שלהם, מהיותם בעלי קריירה קצרה, נראה דמיוני במצב הכלכלי של מדינת ישראל. דמיוני עד כדי חוצפני. העלאת תקרת המס לעובד זר, תבריח מכאן את הזרים ותתדרדר את המשק כולו, לא רק את הכדורגל. אז מה עושים?
הכדורגל הישראלי לא יכול להרשות לעצמו – בדשדושו ובחוסר האכפתיות/הידע של קברניטיו – לדרדר את הכדורגלן הישראלי עוד ועוד. יעילותו וכישרונותיו תלויים באופן מוחלט בהשקעה שבו. כל החלטה שתדיר את צעדיו או תצמצם אותם, תסיג את הכדורגל הישראלי עוד יותר מהמקום הניגף בו הוא עומד.
***
ולכן, צריך שההחלטות על הגדלת מכסת הזרים תצדקנה את עצמן. לא עוד זרים בינוניים וחלשים, אלא זרים איכותיים. כלומר: קריטריונים לקבלת רישיון עבודה כשחקן זר. נדמה כי הפתרון הבריטי הוא הפתרון היעיל: רישיון עבודה. ההבדל בין זה לוויזת עבודה, זה הקריטריונים הנוקשים לקבלתו. לא רק ערבות של 10,000 שקלים אלא ממש תנאי סף לקבלה.
למשל, כדורגלן מליגה ראשונה מאחת מ-20 המדינות המדורגות ראשונות בדירוג פיפ"א, יקבל רישיון עבודה; כדורגלן עם 10 הופעות ומעלה בנבחרת לאומית בשלוש השנים האחרונות, מאחת מ-40 המדינות המדורגות ראשונות; 20 הופעות ומעלה מאחת מ-60 המדינות המדורגות; 30 הופעות ומעלה מאחת מ-80 וכן הלאה.
דניאל סונגרן ממכבי חיפה מול פיורנטינה בקונפרנס ליג (צילום: Andrea Martini/NurPhoto)
רישיון עבודה לא נועד רק לסנן כדורגלנים זרים לא טובים, הוא נועד בעיקר להצדיק תפיסת מקום של שחקן כדורגל ישראלי ויכול לאפשר למשרד האוצר לחיות בשלום עם הפחתת תשלומי מס הכנסה לכל כדורגלן זר שקיבל ויזת עבודה ללא שום קריטריונים מגבילים.
הניסיונות של ארגון השחקנים לעצור החלטות כלכליות שמקבלים המועדונים הגדולים, בכדורגל ובכדורסל, לא עוזרות לשחקן הישראלי. מה שצריך לעזור לו זה ייצור פלטפורמה משותפת, שתשביח את הענף. קבלת החלטות על ידי גוף אחד, ולפעמים על ידי מספר מצומצם של חברים בו (אתם קראתם לזה קרטל), רעה מאוד לענף. רק נציגים מכל הגופים יכולים להגיע למתווה משותף שיהווה את הרע במיעוטו. כרגע, ההחלטה הזו לא עוזרת לענף המידרדר, היא רק דוחפת אותו יותר מהר לתהום.
