זה היה אחד המבצעים הנועזים והמורכבים ביותר שביצע צה״ל במלחמה האחרונה. 120 לוחמי שלדג, 669 ואנשי צוות אוויר הגיעו באישון לילה ללב אתר לייצור טילים מוגן בעשרות מערכות הגנה אווירית בלב סוריה, בהפתעה מוחלטת. בתוך שעתיים וחצי עזבו הלוחמים את המקום לאחר שהצליחו להשמיד את האתר ושבו הביתה בשלום ללא כל פגע.
מידול תלת-מימד של האתר התת-קרקעי לייצור טילים מדויקים שהושמד על-ידי לוחמי שלדג // דובר צה"ל
האתר שהותקף הוא פרי תכנון ומימון איראני, כשהמטרה הייתה לייצר בו בין 150 ל-300 טילים בשנה, ביניהם M-220 – רקטות קרקע קרקע ל-70 קילומטרים, M-600 רקטות קרקע-קרקע אינרציאליות למרחק 230-300 קילומטרים, M-302 טילי קרקע קרקע מדויקים ל-130 קילומטרים.
נציין כי מדובר על מבצע נועז הנחשב למבצע הקומנדו הנרחב ביותר של צה"ל מאז מבצע אנטבה ב-1976. המבצע עצמו נוהל מהקריה בידי מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר. על הכוח פיקדו בשטח מפקד יחידת שלדג, סגן אלוף ב', ומפקד כנף 7, כנף הקומנדו של חיל האוויר, אלוף משנה י', לשעבר מפקד שלדג, שהיה הקצין הבכיר ביותר על אדמת סוריה. היום יודעים לומר גורמי המודיעין שרוב הטילים והרקטות שנורו על ישראל יוצרו על אדמת סוריה בידי האיראנים וההועברו לחיזבאללה. לאחר המבצע אמרו לוחמי שלדג: "כשהסתובבתי באתר הרגשתי כמו בבית, המודיעין היה מדויק לחלוטין".
המפעל התת-קרקעי: תכנון איראני מתוחכם
ההחלטה האיראנית לבניית האתר התקבלה כבר בשנת 2017, לאחר שראו שישראל תוקפת אתרים שונים שניסו להקים מעל הקרקע, במסגרת מכוני ״סרס״. הכוונה הייתה להקים מפעל לייצור טילים בתוך הר, כשמעליו בין 70 ל-120 קילומטרים של אדמה, במטרה לגרום לכך שחיל האוויר לא יוכל לתקוף אותו בצורה אפקטיבית מעל לפני הקרקע. לא זו בלבד, אלא שהאתר הוקם בתוך איזור מוקף במערכת הגנה אווירית, ונחשב למקום המוגן ביותר בסוריה במערכות הגנה אווירית, שני למרחב דמשק בלבד.
המפעל עצמו נבנה בצורה של פרסה, כשמצד אחד שלו היו אמורים להיכנס החומרים ובצידו השני – לצאת בטילים. בשנת 2021 הושלמו עמודות החפירה במקום, ומאז הצליחו האיראנים לצייד אותו במכונות לייצור הטילים.
למרות שגופי המודיעין הישראליים עקבו אחר האתר תקופה ארוכה, הרי שההחלטה לצאת לפעולה כעת התקבלה לאחר שקצינה זוטרה יחסית הצליחה לשכנע את מפקדיה שחייבים לפעול כעת, לפני שהאתר יהפוך למבצעי והשמירה בו תתוגבר. בצה״ל מסבירים כי האתר היה ממש רגע לפני הפיכתו למבצעי, לאחר שכל המכונות כבר הורכבו ואף נעשו סימולציות שבמסגרתן כבר ייצרו טילים.
כיוון שהאתר עדיין לא הוגדר כמפעל מבצעי לכל דבר ועניין, שמרו עליו סיום הפעולה רק כ-40 חיילים, ולו הפעולה הישראלית הייתה מתעכבת, הרי שהייתה נדרשת כבר אופרציה אחרת לחלוטין שכן הסורים היו מתגברים את האבטחה במקום בצורה משמעותית.
שעת ה״שין״ נקבעה ללילה שבו תנאי מזג האוויר היו מיטביים, ללא שום הפרעה, בשל המורכבות והחשש הגדול להטיס ארבעה מסוקי יסעור עמוסים בלוחמים לתוך שטח האויב. בסך הכל הגיעו ליעד כ-120 לוחמים מיחידות שלדג ו-660 כמו גם אנשי צוות אוויר שהטיסו את המסוקים. מלבד ארבעת מסוקי היסעור, טסו ליעד גם שני מסוקי קרב לתקיפה וחיפוי, וכן מיקמו מעליו חמישה מוקדי כלי טיס בלתי מאוישים.
בשל העובדה שהאזור היה רווי מערכות הגנה אווירית, כחודשיים וחצי טרם הפעולה, במסגרת תקיפה אחרת, תקף צה״ל מכ״ם שיכול היה לאיים על הכוחות. בליל הפעולה ב-8 בספטמבר תקף צה״ל סמוך לאתר במסיאף בתקיפה אווירית רחבה יחסית, כשאחת התקיפות הייתה לא רחוקה מאוד מהמכון עצמו.
מרגע חציית הגבול ועד הנחיתה חלפו 18 דקות בלבד
מרגע חציית הגבול לסוריה ועד נחיתת הכוחות היעד חלפו 18 דקות בלבד. המסוקים טסו נמוך מאוד, ממש לחכו את הים כדי שלא להתגלות על ידי מערכות ההגנה האווירית הסוריות, מתווה טיסה מורכב ומסוכן.
שבע דקות לפני הנחיתה ביעד, הופצצו מהאוויר עמדות השמירה מסביב לאתר, כדי לנקות את השטח ללוחמים. על פי ההערכות, מרבית השומרים במקום חוסלו בתקיפות הללו, ורק ארבעה נותרו בחיים, אך גם אלו חוסלו מהאוויר במהלך הפעולה. נוהל הקרב למבצע המיוחד התבצע תוך כדי המלחמה הרב זירתית, במהלכה ביצעה יחידת שלדג כ-800 מבצעים. ההכנות ארכו כשלושה חודשים, שבמהלכם המשיכה שלדג לבצע מבצעים רבים במספר זירות לחימה.
אחד מצווארי הבקבוק הקריטיים היה זמן שהות הכוחות על הקרקע. ביחידת שלדג, שתכננה את המבצע, ניסו לצמצם ככל הניתן את זמן השהייה על הקרקע, מתוך הבנה שלו ישהו יותר מידי זמן על הקרקע, יצליחו הסורים לשלוח לאיזור כוחות רבים.
בסופו של דבר, שהו הכוחות על הקרקע פחות משלוש שעות, כאשר לו היו נשארים במקום עוד כשעה, הסורים היו מצליחים להזרים לכיוונם כבר מאות לוחמים. יצוין כי עשרות לוחמים סורים כבר התקרבו למקום, אך אלו הותקפו מהאוויר או נסו על עקבותיהם כששמעו את הפיצוצים.
הנחיתה ביעד התבצעה בשני מנחתים מורכבים. אחד מהם, במרחק כ-700 מטר מהיעד יכול היה להכיל מסוק אחד בלבד, ובו נחתו הלוחמים הראשונים שבודדו את השטח. המשימה הבאה הייתה להיכנס פנימה, לתוך האתר, שדלתותיו היו נעולות. לא ניתן לפרט כיצד הצליחה היחידה לפרוץ פנימה, אך כ-50 דקות לאחר הנחיתה היו הכוחות כבר בפנים.
המודיעין היה כל כך מדויק, עד שבשלדג ידעו שיש באתר גם מלגזות, והלוחמים עברו הכשרה על הפעלתן כדי לפתוח את שני הפתחים הנוספים באתר.
בשני המסוקים שנחתו במנחת השני היו הלוחמים עם לבנות החבלה הכבדות. כל לוחם ולוחם ידע בדיוק מה הוא צריך לעשות, והיכן להטמין את המטענים על המכונות והמערבלים כדי לוודא שהן הושמדו.
הם פעלו במהירות האפשרית, כדי לצאת מהמקום כמה שיותר מהר, לפני הגעת הכוחות הסוריים. בתוך האתר עצמו פעלו כ-50 לוחמים, לוחמים נוספים חיפו עליהם, ובינתיים לוחמי 669 איבטחו את המסוקים שהמתינו על הקרקע כבויים במקום סמוך.
300 קילוגרמים של הרס מתוכנן
בתום הטמנת כ-300 קילוגרמים מטעני הנפץ, התקבצו הלוחמים באחד המנחתים, וידאו שכולם נמצאים והכל תקין, ובעודם על הקרקע, לחצו על הכפתור שפוצץ את המתקן התת קרקעי.
הטיסה חזרה הביתה הייתה לא פחות מורכבת, שכן אם ההגעה ליעד הייתה מפתיעה וחשאית, הרי שהטיסה חזרה הייתה כבר לאחר שהכוחות הסורים הבינו שמתבצעת במקום פעולה.
מדובר צה"ל נמסר: "במשך שנים, אגף המודיעין ביצע איסוף ומעקב מודיעיני מתמשך שהבהיר את ערכיות היעד. בחודשים שקדמו למבצע, הותנעה תוכנית להשמדתו באמצעות כוחות חיל האוויר. הלוחמים נחתו בשטח באמצעות מסוקים, בליווי מעטפת אש ואיסוף של כלי טיס, מטוסי קרב וספינות של חיל הים. יעד הפשיטה היה אתר תת-קרקעי בעומק שטח סוריה שנבנה במימון ובתמיכה איראנית. האתר היווה פרויקט דגל במאמץ לחמש את שלוחיה בגבול הצפוני של מדינת ישראל".
עוד נמסר כי "המתחם כלל בתוכו פסי ייצור מתקדמים אשר נועדו לייצר טילים מדויקים ורקטות לטווח ארוך ובכך להגדיל משמעותית את היקף אספקת הטילים לחיזבאללה ולשלוחים נוספים של איראן במרחב. הכוחות הגיעו במבצע למכונות קריטיות לתהליך הייצור של טילים מדויקים וביניהן מערבל פלנטרי, אמצעי לחימה רבים ומסמכים מודיעיניים אשר הועברו לחקירה. הלוחמים השמידו את המתחם, וחזרו לשטח הארץ בבטחה. צה"ל ימשיך לפעול במגוון שיטות ודרכים, בתחבולה ובמקצועיות, על מנת להסיר איומים המכוונים לעבר אזרחי מדינת ישראל".
