בריטניה הפכה בשנה האחרונה לאחת המדינות האירופיות שבהן המאבק נגד ישראל והמלחמה בעזה הפך לאלים ביותר ביבשת, כאשר על הכוונת נמצאות חברות ביטחוניות ישראליות, חברות בנות שלהן, תאגידים ובנקים בעלי קשר כלשהו לישראל, וכל מי שקשור להיבטים צבאיים. תחקיר שהתפרסם בתחילת השבוע ב"סנדיי טיימס" חשף את היקף התופעה – יותר מ־170 תקריות בשנה החולפת – ופרטים חדשים על הארגון העומד מאחוריה, המכנה את עצמו Palestine Action. "הקבוצה גרמה לנזק של מיליוני ליש"ט", העריך העיתון, "ואין לה שום כוונה להפסיק".
● כותרות העיתונים בעולם | בבריטניה ממליצים: הצבא צריך ללמוד מצה"ל
● אירופה נערכת לסדר עולמי חדש, והחברות הביטחוניות הישראליות צפויות להרוויח
אחת התקריות שזכו לסיקור נרחב הייתה ההשתלטות האלימה על משרדי Teledyne Labtech בדצמבר האחרון. מדובר בחברה בת של אלביט מערכות , אחת מבין 16 הפועלות בממלכה המאוחדת, לפי העיתון. הקבוצה הפרו־פלסטינית, הפעילה מאוד ברשתות החברתיות, ארגנה מצור חלקי על דרכי הגישה למפעל, בעזרת חסימת הכבישים המובילים אליו. פעילים נוספים פרצו באמצעות פטישים ולומים למשרדי החברה. שם, הם צילמו והפיצו ברשתות כיצד הם הורסים מחשבים ועמדות עבודה. העיתון הדגיש כי מדובר בחברה המספקת ציוד לצבא הבריטי. חלק מעובדי החברה שהיו במקום ברחו משם. הפעילים פיזרו רימוני עשן.
ארבעת העצורים בפעולה הראו את הקשר של הארגון לארגוני שמאל רדיקלי בבריטניה, וגם את הקשר לארגון איכות הסביבה Extinction Rebellion שניסה לשבש בעבר את החיים הציבוריים בערים באירופה באמצעות השחתת מבני ציבור, חסימת כבישים, נעילה בשרשראות ועוד, בשם הגנה על האקלים.
הנפגעים העיקריים: הציבור והצבא הבריטים
לפי תחקיר העיתון, שעקב אחרי פרסומי הקבוצה מאז שנוסדה, בשנה האחרונה לבדה היא אחראית כאמור לכ־170 תקריות שעלו מיליוני ליש"ט למשלם המסים הבריטי "ופגעו במפעלים המספקים ציוד ביטחוני לצי המלכותי ולצבא בריטניה". בסך הכל, לקחה הקבוצה אחריות על 356 מקרים מאז שנוסדה ביולי 2020. בשנת הקמתה, אגב, היו 17 התקפות "בלבד".
חלק מהמקרים הגיעו לידיעת התקשורת, האחרון שבהם התרחש ביום ב' השבוע, כאשר הושחתה הכניסה למטה חברת הביטוח אליאנץ בלונדון, ונתלה שלט גדול שקורא לה "להיפטר מאלביט". ביוני מטה בנק ברקליס הותקף אף הוא, לאחר שהואשם על ידי הקבוצה באחזקת מניות בחברות ביטחוניות ישראליות. לצדם הותקפו גם החברות הביטחוניות עצמן, כמו אלביט ורפאל, חברות הקשורות בפרויקט מטוס ה־F-35 כמו לוקהיד מרטין, משרדי רואי חשבון, אוניברסיטאות ומבני ציבור, הכל בשל "חשד" לקשרים עם ישראל ובמיוחד עם חברות ביטחוניות ישראליות. באחד המקרים, בנובמבר האחרון, השחיתו פעילי הקבוצה את פסלו של חיים ויצמן, הנשיא הראשון של מדינת ישראל, באוניברסיטת מנצ'סטר.
המטרה המוצהרת של הקבוצה היא "לסלק מבריטניה את כל מפעלי הנשק הישראליים", כפי שמסר דובר רשמי לעיתון, והקבוצה הבטיחה שההתקפות יגברו. גורמים שביקרו את פעילות הקבוצה הבהירו בראיון לעיתון כי מי שנפגעים הם משלמי המסים הבריטים וגם המגזר הביטחוני של בריטניה, שבו פעילות חלק מ־148 החברות שהיו יעד לפעולות בשנים האחרונות.
כאמור, הפגנות נגד אספקת נשק לישראל התקיימו גם במדינות אירופיות אחרות, מספרד ועד לדנמרק, אולם הפעילות האלימה של הארגון מבדילה אותו מאחרים ומביאה לקריאות לפעול נגדו ביד קשה יותר.
פריצה למשרדים, השחתת ציוד:
יעדי ההתקפות של Palestine Action בשנים האחרונות
148
פעולות נגד חברות ביטחוניות הקשורות לישראל, כמו אלביט, רפאל, BAE ועוד
87
פעולות נגד בנקים וחברות ביטוח המחזיקים במניות או קשורים לחברות ביטחוניות ישראליות
50
התקפות על חברות נדל"ן המשכירות משרדים לחברות הקשורות לישראל
9
התקפות מתועדות על מבני ציבור, כולל משרד ההגנה הבריטי
7
התקפות על אוניברסיטאות ומוסדות חינוך, כולל השחתת פסלו של הנשיא לשעבר חיים ויצמן
מקור: עיתון הסנדיי טיימס
פלסטינית ופעיל סביבה: מי עומד מאחורי הארגון
הקבוצה נוסדה לפני כחמש שנים על ידי ריצ'רד ברנרד וחודה אמורי. אמורי סיפרה בראיון עבר כי אביה פלסטיני, וכי סבה נהרג על ידי הבריטים ב־1936 במרד הערבי הגדול נגד שלטון המנדט. ברנרד, לעומת זאת, היה אחד מהפעילים המרכזיים בארגון הסביבה הרדיקלי Extinction Rebellion. בעוד בתחילה הקבוצה שמה ליעד את מטה החברה הבת הבריטית של אלביט, ברבות השנים ולאחר התקפות 7 באוקטובר היא התפרשה לחברות רבות נוספות. 148 חברות, בהן BAE Systems הבריטית, לאונרדו האיטלקית ועוד, עמדו במוקד פעולות של הקבוצה.
סקרים מראים שדעת הקהל בבריטניה מאז 7 באוקטובר פנתה נגד ישראל. זו גם נקודת הזמן שבה הקבוצה גייסה פעילים רבים, וקיימה "ימי הכשרות" בלונדון, ברמינגהאם, ליברפול וגלזגו, בהם היא מדריכה כיצד לבצע "פעולות התנגדות". בין היתר, היא ביצעה 13 פעולות נגד חברת נדל"ן שהשכירה נכסים לחברה בת של אלביט בברמינגהאם.
ההודעה של ממשלת בריטניה בקיץ האחרון, לפיה תקפיא באופן מיידי כ־30 רישיונות יצוא לרכיבים ביטחוניים לישראל בגלל הסיכון ל"מעבר על החוק הבינלאומי", לא שינתה את מסלול הפעולה של הקבוצה. בעוד בפן המשפטי ארגונים פרו־פלסטיניים שונים עותרים לבית המשפט בדרישה להרחיב את האמברגו החלקי, ומתמקדים בפרויקט ה־F-35, הקבוצה הודיעה על החרפת הפעילות לקראת השנה הקרובה.
"קראו לנו רוצחי ילדים, ירקו עלינו בעבודה"
בכיר בממשלה לשעבר שהתראיין לעיתון אמר כי "מספר ההתקפות הרב מראה את ההיקף התעשייתי של ניסיונות הקבוצה לחבל בתעשיית הביטחון הבריטית, להטיל טרור על עובדים ולהותיר את המדינה שלנו חלשה יותר".
המשטרה הבריטית השתמשה בחוקים נגד טרור כדי לעצור את פעילי הקבוצה. ב־2022 הסתכמו התביעות בשמונה פסקי דין נגד חברי הקבוצה, וב־2023 המספר עלה ל־48. בסך הכל מאז היווסדה נרשמו 118 הרשעות נגד חברי הקבוצה, 38 זיכויים ו־24 מקרים עדיין מתנהלים. נגד ארבעה מהפולשים לחברה הבת של אלביט בדצמבר הוגשו כתבי אישום וכל הארבעה הביעו חרטה על הפעילות שלהם.
עובדים של אחת מהחברות הביטחוניות אמרו לעיתון כי המחאה משבשת את חייהם. "קראו לנו רוצחי ילדים, וירקו עלינו עם ההגעה לעבודה… הם מנסים לצלם אותנו והלמו בחוזקה על המכוניות שלנו". באחת ההתקפות הנועזות ביותר שביצעה הקבוצה היא השתמשה ברכב הסעות לאסירים לשעבר כדי לפרוץ בנסיעה את שערי החברה הבת של אלביט בבריסטול, ופעילים השחיתו בעזרת פטישים את חזית המבנה שבו פועלת החברה. שני שוטרים ומאבטח נפצעו בתקרית. הם פרצו גם לחברה המייצרת את כסאות המפלט של מטוסי ה־F-35 והשחיתו את משרדיה.
בחודש הבא צפוי להתחיל הליך משפטי נגד אחד ממייסדי הקבוצה, ברנרד. הוא מואשם בתמיכה בחמאס, אחרי שעודד תמיכה ציבורית בארגון במהלך נאומים פומביים שלו. בנוסף, הוא יואשם בעידוד פעילות פלילית אחרי שקרא לתקוף מפעלים הקשורים לחברות ביטחוניות ישראליות.
אלביט מסרה בתגובה לעיתון כי החברה אחראית להעסקת מאות עובדים בריטיים, וכי היא "מגנה בחריפות את הקמפיין הזה של אלימות והפחדה ע"י קבוצה פלילית".
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
