ה"וושינגטון פוסט" דיווח הבוקר (שבת) כי שישה חודשים לפני מתקפת חמאס הרצחנית והאכזרית בבוקר 7 באוקטובר נפגש מנהיג חמאס יחיא סינוואר עם אנשי עסקים פלסטינים שביקרו ברצועת עזה וחשף שארגונו מתכנן משהו גדול.
"הולכת להיות הפתעה", אמר, לדברי אחד המשתתפים בפגישה, שלא דווח עליה עד כה. הוא לא סיפק פרטים, אך רמז כי בעזה עצמה מתנהלות כבר זמן רב הכנות בתוך רשת המבצרים התת-קרקעיים של חמאס.
משפחתו של ענר שפירא: "לא היה לו זמן להיפרד, היה עסוק בהדיפת רימונים"
קרובת משפחתה של אביגיל עידן משתפת: "היא סמל של תקווה"
אופי ההכנות של סינוואר – כיצד בדיוק התחמש הארגון לקראת המתקפה ובו בזמן הנדס הגנה מתוחכמת ורב-שכבתית מפני התגובה הצבאית הישראלית הבלתי נמנעת – התבררה בהדרגה בשבועות ובחודשים של הלחימה הקשה שבאו לאחר מכן.
הראיות שהצטברו בשנה האחרונה הבהירו מחדש את התכנון המבצעי של חמאס לפני 7 באוקטובר, וחשפו כיצד ומהיכן השיג את האמצעים הן לתקיפה עצמה והן לשלב ההתנגדות שתוכנן להימשך עד 12 חודשים. הוא מראה כיצד, למרות שנים של בידוד בתוך רצועת אדמה צפופה, חמאס רכש ארסנל מדהים של רקטות, חומרי נפץ ונשק קל, תוך בניית רשתות פיננסיות והגנתיות שאפשרו לסינוואר ותומכיו להחזיק מעמד במשך חודשים תחת מתקפה נחושה של אחד הצבאות החזקים והטובים בעולם.
סינוואר, שלמד טקטיקות ישראליות במשך שנים בכלא הישראלי ומאוחר יותר נודע לשמצה בכך שעקר באכזריות חשודים בשיתוף פעולה ישראלי, לא רק ששרד, אלא כבר מכין את הקרקע להופעתו מחדש של הארגון, כך לפי גורמים רשמיים בחמאס שהתראיינו ל"וושינגטון פוסט".
ה"וושינגטון פוסט" ראיין יותר מ-24 מומחים צבאיים ומודיעיניים ישראלים, אמריקאים וערביים, שרבים מהם דיברו בעילום שם כדי לדון בהערכות מודיעין רגישות. ה"פוסט" ראיין גם בכירים בחמאס וברשות הפלסטינית בהווה ובעבר, שחלקם, כמו איש העסקים שנפגש עם סינוואר באביב 2023, דיברו בעילום שם מחשש לנקמה.
הדיווחים מתארים כיצד חמאס, תחת הנהגתו של סינוואר, התמקד ללא הרף בהשגת עצמאות, כולל יכולת לייצר נשק וחומרי נפץ משלו, ולבצע מבצעים מורכבים הכוללים אלפי משתתפים, תוך שמירה על סודיות מוחלטת.
ארגון הטרור הסתמך על זרים כדי לקבל כסף וייעוץ. הוא גייס עשרות מיליוני דולרים, חלקם מאיראן, אך חלק גדול מהם נגנב מכספי סיוע, תרומות צדקה, הכנסות ממסים ואחרי 7 באוקטובר – פיקדונות של בעלי מניות שנגנבו מבנקים עזתיים.
לדברי גורמים בצה"ל, מפקדי חמאס נסעו לטהרן לצורך אימונים, וערכו נסיעות מרובות ללבנון, שם הקימה איראן חדר מבצעים לתיאום התכנון הצבאי ושיתוף הידע הטכני.
אבל חמאס שסינוואר בנה לא היה רק ארגון פרוקסי, אמרו גורמים רשמיים ומומחים. מתוך מודעות ליכולתה של ישראל לנתק את עזה מהעולם, חמאס השקיע שנים בשכלול מכונת מלחמה שתוכל לייצר תחמושת משלה, לבצע פעולות ללא אישור חיצוני או אפילו ידיעה, ואז לאפשר ללוחמיו להיעלם בתוך מבוך תת-קרקעי משוכלל – סוכה מתחת לרחובות מובלעת החוף המוערכת במאות קילומטרים של קשרים זה בזה. מעברים מחוזקים, חדרים ובונקרים.
המנהרות של חמאס הן ההישג ההנדסי הגדול ביותר שלו, ועבור סינוואר, המפתח להישרדותו.
"הצלחנו לייצר מפעלים מתחת לאדמה", אמר ראזי חמד, חבר הלשכה המדינית של חמאס מעזה, בראיון ל"פוסט", "כי ידענו שיום אחד כל הערוצים ייסגרו".
חמאס כיום הוא, ללא ספק, כוח מצומצם מאוד. הארגון איבד את המנהיג האזרחי הבכיר שלו יחד עם עשרות מפקדי צבא וכ-15,000 לוחמים, לפי גורמי מודיעין אזוריים. מאגרי המזומנים והנשק הולכים ומידלדלים; חלקים מהרצועה הפכו להריסות; לפחות 40 אלף פלסטינים נהרגו, כך לפי משרד הבריאות בעזה, שאינו מבחין בין אזרחים ללוחמים אך אומר שרוב ההרוגים הם נשים וילדים. רבים מ-5,700 פירי המנהרות של הארגון, על פי הערכות, נהרסו בהפצצות ישראליות.
ובכל זאת, חמאס ממשיך להילחם. יכולותיו והטקטיקות של הארגון, שנחשפו בשנה האחרונה, אתגרו שוב ושוב את החשיבה המקובלת לגבי חמאס שהייתה קיימת לפני 7 באוקטובר 2023. הם גם מעלים חששות חדשים לגבי יכולתו של הארגון להתבסס מחדש בעזה או במקומות אחרים.
מומחים רבים סבורים כי חמאס תלוי מאוד באיראן והבריח משלוחים גדולים של רקטות וטילים מתוצרת איראן תוך ייצור טילים חדשים במפעלים תת-קרקעיים גדולים. ואולם, שנה לאחר מכן, חוקרי צה"ל בעזה גילו באופן מפתיע מעט כלי נשק מתוצרת איראן, ולא מפעלים גדולים להרכבה המונית של רקטות וטילים. במקום זאת, הם מצאו בעיקר בתי מלאכה קטנים שבהם מסגרים עם מחרטות פשוטות הפכו צינורות וכימיקלים חקלאיים למטעני נפץ.
לאחר פלישת צה"ל לעיר רפיח שבדרום הרצועה בחודש מאי, דיווח מפקד ישראלי כי לא מצא מנהרות הברחה פעילות חדשות המובילות למצרים, כפי שהאמינו מומחים רבים. בעשור הקודם, כשתושבי הרצועה עברו דרך מאות מנהרות לאורך הגבול, נהגו כוחות ישראליים לאטום לעתים את הפירים בבטון, רק כדי לגלות מאוחר יותר שחמאס קדח מעברים חדשים דרך המחסומים. הקבוצה אפילו שינתה את עיצובי הרקטות כך שהרכיבים היו קטנים מספיק כדי להתאים דרך פיתולים וסיבובים במעברים שהוגדרו מחדש.
עם זאת, לאחר הפלישה לרפיח הגיעו המומחים למסקנה כי רוב אספקת הנשק והרכיבים המיובאים של חמאס נכנסו דרך היבשה, במשאיות ובמכוניות שעברו במעברי הגבול שבשליטת מצרים וישראל. השאר הגיעו לפני שנים, לפני שמצרים הרסה אלפי מעברים תת-קרקעיים ויצרה מערכת מחסומים ברוחב קילומטר לאורך גבולה עם עזה.
אבל ההפתעה הגדולה ביותר, אומרים פקידים אמריקאים וישראלים, הייתה המנהרות בתוך עזה. מתכנני המלחמה הישראלים הבינו היטב את האתגר הניצב בפני חיילי צה"ל בניסיון להביס אויב שיוכל להעביר לוחמים ואספקה בחופשיות דרך מעברים תת-קרקעיים. אבל גודלו ומורכבותו של ה"מטרו" של עזה, כפי שכונה לימים, עלו בהרבה על ההערכות הישראליות. גורמים רשמיים בצה"ל תיארו בראיונות את מורת רוחם לאחר שמצאו את דרכם דרך בונקרים במרחק של 30 מטרים מתחת לרחובות עזה, רק כדי למצוא פירים המובילים למנהרות עמוקות יותר שנמצאות 120 רגל מתחת לאדמה.
"העיניים שלהם היו בולטות", אמר בכיר אמריקאי לשעבר בלוחמה בטרור שביקר במנהרות שבנה חמאס כאורח צה"ל. "לא היה להם מושג על המבוך. אתה יכול לדמיין 150 ק"מ של מנהרות? המציאות הייתה גדולה פי כמה".
בשיחות פרטיות ובנאומים פומביים לפני 7 באוקטובר, סינוואר לא יכול היה להתאפק מלהתרברב במה שהשיגה קבוצתו. מחוץ לעזה, דבריו נדחו בעיקר כהתרברבות ריקה.
"נבוא אליכם, בעזרת השם, בשיטפון גועש", הזהיר סינוואר את ישראל בעצרת למען תומכיו בעזה ב-14 בדצמבר 2022. "נבוא אליכם עם אינסוף רקטות, נבוא אליכם בשיטפון בלתי פוסק של חיילים, נבוא אליכם עם מיליונים מבני עמנו, כמו הגאות והשפל החוזרים".
סינוואר, שחלם זמן רב להנחית מכה פראית שתשבש את הסטטוס קוו עם ישראל, "דאג שהכסף והחומר יהיו שם במשך שנים רבות", אמר אבו חמזה, 33, מפקד חמאס בעיירה ג'נין שבגדה המערבית.
"חמאס בנה ממש טוב בשביל הדבר הזה", אמר. בתוך המנהרות, חמאס "החביא נשק ויצר נשק משלו", תוך שהוא עמל להבטיח שיוכל לעמוד בפני כל מתקפת נגד ישראלית.
"בעזה עבדנו יום ולילה, 24 שעות", אמר חמד, חבר הלשכה המדינית של הארגון. "התכוננו הרבה, לא לשנה ולא לשנתיים".
אבל גם כלי נשק תוצרת בית דורשים חלקים שצריך להכניס מבחוץ. חמד אמר כי העברת רכיבים מהמצור הישראלי היא אתגר מתמיד. כמעט כל היבט של ייצור נשק, ממכונות ועד כימיקלים חקלאיים לחומרי נפץ, סומן לשימוש אזרחי או הוסתר בתוך משלוחי מזון או סחורות יומיומיות אחרות.
"אנחנו נמצאים במצב שלוחץ עלינו לעשות הכל, ולאסוף הכל", אמר. "אנחנו עומדים מול מדינה מסוכנת מאוד, עם הרבה טכנולוגיה ונשק. לא קל להילחם בישראל. הכרנו את המשוואה הזאת טוב מאוד".
ארסנל תוצרת בית
כוחות צה"ל פלשו קרקעית לרצועת עזה שלושה שבועות לאחר 7 באוקטובר. בתוך ימים, חיילים ישראלים נכנסו למנהרות של חמאס, לעתים קרובות עם רחפני מעקב תת-קרקעיים או כלבי הרחה מובילים.
התמונות שפרסם צה"ל בשבועות שלאחר מכן סיפקו הצצה ראשונה למה שחמאס חולל מתחת לאדמה. בין הממצאים הראשוניים היו מחסני נשק מלאים בכלי נשק – אלפים מהם, מכל הסוגים והתיאורים: רימוני F-7 מתנייעים מתוצרת צפון קוריאה, רובים בולגריים, מרגמות 60 מ"מ איראניות ומוקשים TC/6 מתוצרת איטלקית, שהעתק מהם מיוצר במצרים.
עם זאת, גורמים בצה"ל הגיעו בסופו של דבר למסקנה כי עד 80% מכלי הנשק של חמאס מיוצרים בעזה, על ידי הארגון עצמו. בין אמצעי הלחימה תוצרת בית: מטעני נ"ט (מטעני חבלה מאולתרים), מוקשים נגד אדם מסוג קליימור ורימונים תרמובאריים מונעי רקטות. חמאס – אולי בהשראת לוחמי המדינה האסלאמית שהשתמשו בטקטיקות דומות בקרב על מוסול בעיראק ב-2017 – למד לשנות מל"טים מסחריים קטנים כדי להטיל חומרי נפץ, אמרו גורמים בצה"ל.
המומחיות של חמאס היא רקטות לטווח קצר ובינוני, כמו M-75, העתק של פג'ר 5 מתוצרת איראן, המסוגלות לפגוע במטרות רחוקות עד תל אביב. נפוץ יותר הוא הקסאם, הקרוי על שמו של לאומן ערבי סורי אגדי משנות העשרים ומציג עיצוב שפותח על ידי חמאס לפני יותר מ-20 שנה.
פעילי חמאס אספו אלפי קסאמים מצינורות מים מפלדה, עיצבו את המתכת לגופי רקטות באמצעות מכבשי מתכת ומחרטות, וארזו את ראשי הנפץ במאות קילוגרמים של חומר נפץ העשוי מדשן סוכר ואשלגן חנקתי.
למרות שהטווח מוגבל, קסאם בודד עולה רק כמה מאות דולרים לייצר. מערכת כיפת ברזל של צה"ל יירטה אלפי רקטות כאלה בימים שלאחר 7 באוקטובר, אך בעלות של כ-50,000 דולר לשיגור.
בינואר כבר נתקל צה"ל במרכזי הייצור של חמאס. חיילים ישראלים מצאו מרכזי ייצור ייעודיים לייצור נשק קל, תחמושת וחומרי נפץ, ובתי מלאכה אחרים לייצור המסגרות הגליליות לרקטות. חלק ממתקני הייצור הורכבו מחדרים תת-קרקעיים מחוברים שיצרו פסי ייצור גולמיים. אלה לא היו מפעלים, במובן המסורתי, אבל הם שירתו את המטרה.
"אלה למעשה מעבדות עם מחרטות", אמר מתיו לוויט, בכיר לשעבר במשרד האוצר ללוחמה בטרור שחקר את חמאס ואת המנהרות שלו במשך יותר מעשור.
מרכזי הייצור הגדולים ביותר שהתגלו עד כה כללו קומפלקס של בתי מלאכה תת-קרקעיים ומחסנים בגובה הרחוב, שכוחות צה"ל פשטו עליהם בינואר מתחת לרובע צפוף בח׳אן יונס שבמרכז עזה. הוא היה מחובר באמצעות מנהרות, והסתכם בפס ייצור של נשק שהשתרע על פני כמעט חצי קילומטר, לדברי מומחה נשק של צה"ל שניתח את האתר.
"היו יכולות רבות ושונות באותו מקום", אמר הגורם בצה"ל. "זה היה מבצע כל כך גדול, לקח לנו בערך שבוע לעכל אותו".
בחשאי, ומחוץ לטווח הראייה של מצלמות מעקב לווייניות, הארגון יצר "קומפלקס תעשייתי צבאי של חמאס" שיכול לייצר מגוון כלי נשק זולים בכמויות עצומות, אמר לויט, המשמש כיום כמנהל תוכנית ריינהרד ללוחמה בטרור במכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב. "על חלק מכלי הנשק אפילו היה מיתוג של חמאס", אמר.
ערים מתחת לערים
צה"ל ידע מזמן על איום המנהרות. לאחר שחמאס השתמש במנהרות חוצות גבול כדי לחטוף את החייל הישראלי גלעד שליט בשנת 2006, כוחות ישראליים פרסו חיישנים מיוחדים לאורך הגבול שאפשרו להם לשמוע, לראות ולמפות מאמצים לחפור מעברים חדשים לתוך שטח ישראל. עם זאת, גודלן ומורכבותן של המנהרות של הארגון בתוך עזה עצמה הפתיעו את כולם, כולל שירותי המודיעין של ישראל ועמיתיהם האמריקאים.
"אף אחד לא הבין עד כמה נרחבות המנהרות, או שיש כל כך הרבה סוגים שונים של מנהרות", אמרה דנה סטרול, סגנית עוזר שר ההגנה למזרח התיכון בשלוש השנים הראשונות של ממשל ביידן.
בדומה להערכה הרווחת בקרב גורמי צבא בארה"ב ובישראל, אמר סטרול כי הכישלון להבין את הממדים הרבים של הנכס האסטרטגי החשוב ביותר של חמאס הוא "חלק מהכישלון המודיעיני" של 7 באוקטובר, וכזה שעדיין לא הובחן במלואו. לדבריה, לחימה באויב שיכול לנוע אופקית ואנכית, דרך שדה קרב הממוקם בשטח עירוני צפוף, הציבה אתגר צבאי עצום.
"אני לא יודעת אם צבא מודרני התמודד עם מורכבות שדה הקרב שצה"ל התמודד איתו בעזה", אמרה.
המנהרות שימשו להסתרת ייצור נשק, לדברי מומחים ישראלים, אמריקאים וערבים, אך הן שימשו גם כרשת תקשורת, מחסן אספקה, מערכת כבישים מהירים, צינור לוגיסטי, מקלט ובית חולים שדה, אמרו גורמים רשמיים. פירי מנהרות מוסתרים שימשו כשטח היערכות למארבים. המגורים התת-קרקעיים הפכו למפקדות ומתקני כליאה לבני ערובה ישראלים.
מערכת המנהרות, שעלותה לכל הפחות מאות מיליוני דולרים – כסף שחמאס הסיט מפרויקטים לפיתוח הומניטרי וכלכלי שנועדו לשפר את חייהם של תושבי הרצועה מן השורה – השתרעה עד 7 באוקטובר על פני יותר מ-300 מיילים, יותר מהרכבת התחתית של ניו יורק, או בערך המרחק מתל אביב לדרום טורקיה. בצה"ל מכירים בכך שאין דרך מעשית להרוס את המערכת כולה.
צה"ל הפך בסופו של דבר למיומן בלחימה מתחת לאדמה. אבל האלוף דן גולדפוס, שהוגדר בתקשורת המקומית כ"משמיד המנהרות" של צה"ל, אמר כי כוחותיו ניצבו בתחילה בפני עקומת למידה תלולה.
"כל ההגדרות שלנו לפירי מנהרות, מנהרות טקטיות, מנהרות אסטרטגיות – שום דבר מזה לא תקף שם", אמר גולדפוס באוגוסט לעיתון "ישראל היום". "הכל רשת אחת גדולה; אפשר להיכנס אליו במעבר ארז ולצאת ברפיח. הכל שם קשור להכל".
גולדפוס תיאר רגע של פליאה בפברואר כאשר צה"ל הגיע לחפ"ק התת-קרקעי של סינוואר שהתפנה בחופזה, מערכת של בונקרים מצוידים היטב הקבורים עמוק מתחת לרחובות ח'אן יונס.
"הגענו למתחמים של בכירים וחקרנו את התשתית הזו… מרכז הכוח הזה, החשיבות שלו", אמר גולדפוס לעיתון. "לאט לאט זה התגלה לנו לנגד עינינו. וכשהבנתי את זה – מה אני יכול להגיד, מורידים את הכובע".
ביום המתקפה ב-7 באוקטובר, הזרוע הצבאית המאומנת היטב של חמאס מנתה כ-35,000 איש, כולל חיל חלוץ של 6,000 חיילי הלם שפרצו לישראל מוקדם בבוקר לצורך ההתקפה שהארגון כינה "מבצע אל-אקצא". חמאד, חבר הלשכה המדינית, אמר כי הרעיון הוא לזעזע את ישראל עד היסוד ולאלץ את מנהיגיה לסיים את המצור על עזה, לעצור את התפשטות המתנחלים בגדה המערבית ולצמצם את הפשיטות על מסגד אל-אקצא, הניצב במרומי הר הבית בירושלים, הידוע באסלאם כמקדש האצילי ונערץ על מוסלמים ויהודים כאחד. לדבריו, לא היה ידוע לו מראש על התכנון ל-7 באוקטובר.
אבל סינוואר, אמר חמד, גם מבין שישראל תגיב בעוצמה הרסנית. חלק ניכר מהתכנון וההכנות בשנים שקדמו לפיגוע הוקדש להבטחה שחמאס לא רק ישרוד את המכה, אלא גם יתאושש במהירות כדי שיוכל להכות שוב.
המנהרות, המצוידות באספקה ובנשק שיספיקו לחודשים רבים, ימלאו תפקיד מפתח. אבל כך גם עתודות המזומנים של חמאס. על פי הערכות, חמאס אחז במאות מיליוני דולרים במזומן ובמטבעות קריפטוגרפיים לפני ה-7 באוקטובר, חלק גדול מהם מכספי מיסים שנגבו מתושבי הרצועה וכן מסיוע כספי שהעניקה קטאר – באישור שבשתיקה של מנהיגים ישראלים – בשנים האחרונות כדי למנוע את קריסת כלכלת המובלעת.
חמאס השתמש במזומנים בשנה האחרונה כדי לשלם ללוחמים בזרוע הצבאית של הארגון, שלדברי חמד עדיין "מטופלים", אף שכשני מיליון אזרחים בעזה נאלצו להידרדר לעוני.
הכסף גם אפשר לחמאס לשמור על מגזר ציבורי מתפקד כדי לענות על הצרכים הבסיסיים של תושבי עזה, אמרו הבכירים. מקבלי השכר של הקבוצה כוללים 50,000 עובדים, בהם מורים, רופאים, צוותי תברואה ועוד. כל הכסף שנותר משמש חבל הצלה חיוני לתושבי הרצועה המתקשים להאכיל את משפחותיהם בתקופה שבה עסקים וחנויות רבים נסגרו או נהרסו. חמאס מודיע באופן קבוע על נקודות איסוף ומועדים למקבלי סיוע, ומדי חודש מתפרסמים מיקומים חדשים.
"אני לא יודע מאיפה הכסף", אמר עובד במשרד המשפטים בעזה. "מה שחשוב לי עכשיו זה למצוא משהו שישביע את הרעב של שני ילדיי".
עם זאת, שנה לתוך הסכסוך, נראה שהברז סוף סוף מתייבש. החל מהאביב החלו רבים מהעובדים העזתים למשוך רק מחצית ממשכורתם הרגילה, כשבכלל קיבלו שכר.
עם המתקפה הבלתי פוסקת של ישראל והמחסור במשאיות הומניטריות נושאות מזון ומצרכים אחרים המגיעות לעזה, חמאס עשוי להגיע לנקודת מפנה, לפחות בכל הנוגע לאספקת הכסף ומשאבים חיוניים אחרים, אומרים מומחים.
תיעוד מתוך מנהרה בה הסתתר מנהיג חמאס יחיא סינוואר (צילום :דובר צה"ל)
בעוד חמאס נערך למצור ממושך, שנה של פעולות צה"ל בעזה – בשילוב עם פיקוח הדוק יותר של ישראלים במעברי הגבול – כמעט רוקנו את קופת חמאס, אמרו גורמים רשמיים. חמד טוען כי לחמאס יש עדיין "ערוצים" להבטיח את זרימת המזומנים לרצועה, אך סירב לפרט.
עם זאת, אחד הנכסים המרכזיים של חמאס נותר זמין לארגון עם היצע כמעט בלתי נדלה. פרשנים אומרים כי ההרס בעזה מדרבן גיוס, ודוחף לגיונות של צעירים ממורמרים או נואשים לזרועות חמאס.
"לא חסרים מתנדבים צעירים", אמר בכיר במודיעין הערבי. "אולי הם פחות מאומנים, אבל הם יעזרו לחמאס לפצות על האבדות שלו. אלה אנשים שאיבדו משפחות, ויש להם מניע אחד: נקמה".
נראה כי חמאס, שעדיין נמצא במצב הישרדותי, כבר עובר לשלב חדש של עימות שיוכל לרתום ביתר קלות את האנרגיה של אנשיו החדשים. פרסומים ברשתות החברתיות של הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם, החלו לקדם טקטיקות של התקוממות, כגון פיצוצים באמצעות מטעני חבלה.
באחד האיורים, שכותרתו "הציד", נראים שלושה חיילים ישראלים מתקרבים לזוג מוקשים. פעיל חמאס בחזית מושיט את ידו כדי לגעת בהדק השלט הרחוק. "מה שנסתר", הוא מזהיר, "הוא עצום".
