המדינה האחרונה באירופה שאפשרה לקנות אזרחות סוגרת שעריה

בית הדין האירופי לצדק פסק בשבוע שעבר כי תוכנית "דרכוני הזהב" שהפעילה מלטה בעקביות ובנחישות בעשור האחרון אינה חוקית, והורה לבטלה באופן מיידי.

● כשהאידיאולוגיה יותר חשובה מכסף: מה באמת יכול לעצור את החות'ים?
● הפסיד בסיבוב הראשון, ניצח בשני: זה הקנצלר החדש של גרמניה

בכך למעשה ירד המסך על האפשרות האחרונה לרכוש אזרחות אירופית באופן ישיר באיחוד האירופי. הנציבות האירופית עצמה פעלה נגד התוכניות הללו, שלפיה הביאו לכניסת "גורמים עבריינים" לאיחוד האירופי, וגם כעת ממשיכה להילחם בתוכנית "ויזות הזהב" – המאפשרות תושבות (שעשויה להוביל לאזרחות אחרי שנות מגורים מעטות) תמורת השקעות כספיות.

מלטה הפכה ליעד מועדף לעשירי העולם

מלטה השיקה את התוכנית ב־2013, והיא הייתה חריגה כבר מההתחלה. למעשה, המדינה הקטנה איפשרה תמורת השקעה של כמיליון אירו לאינדיבידואלים לקבל אזרחות מלטזית בהליך מזורז של כשנה, שדרש רק שהייה של כמה ימים סמליים באי.

בעוד רוב המדינות אחרות הסתפקו בתוכניות תושבות תמורת השקעה, כמו האפשרות לרכוש נדל"ן ב־300 אלף אירו בלבד בפורטוגל ולקבל תושבות קבע בעבור כך, מלטה איפשרה אזרחות תמורת השקעה.

קפריסין ובולגריה, שגם הן הציעו בתחילה תוכניות דומות, ביטלו אותן אחרי כמה שנים בלחץ של הנציבות האירופית.

אבל מלטה התעקשה לטעון כי זוהי זכותה. חברות ייעוץ בנושאי הגירה למיליונרים, כמו "הנלי ושות'", המליצו על התוכנית המלטזית בכל פה למי שידו משגת, "בשל הזריזות בהפקת האזרחות", וכמובן היתרונות הגלומים לאזרחי האיחוד האירופי, כמו תנועה חופשית במדינות אמנת שנגן (מדינות באירופה שהסירו ביניהן את ביקורת הגבולות, כך שאפשר לנוע ביניהן בחופשיות בלי לעבור בידוק דרכונים), סיוע משירותי החוץ של מדינות האיחוד ואפשרויות לפתוח חשבונות בנק באיחוד האירופי.

לפי העדויות שהובאו בפני בית הדין האירופי לצדק לקראת פסיקתו בשבוע שעבר, מי שניצלו את התוכנית היו בעיקר סינים עשירים במיוחד, שרצו להבטיח את עתידם במקרה שהמשטר יתנכל להם.

הדרך לפסיקה ההיסטורית

הנציבות האירופית הורתה כבר ב־2020 לפתוח בחקירה בנוגע להליכים שהציעה מלטה, ולאחר מכן פרסמה כי גם אוליגרכים רוסים שניסו להתחמק מהסנקציות שהוטלו בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה נהנו מאזרחות תמורת תשלום.

הדבר חיזק את הטיעון של בריסל נגד התוכנית, והיא דרשה דיון משפטי בסוגיה. בין הטענות של הנציבות הייתה העובדה כי התוכנית "אינה הוגנת", ומקנה למלטה יתרונות כספיים על פני מדינות חברות אחרות, ומערערת את יסוד "שיתוף הפעולה ההוגן" בין 27 המדינות החברות באיחוד. מלטה טענה, מנגד, כי זוהי זכותה הריבונית לאפשר אזרחות למי שתרצה.

המקרה התגלגל לבית הדין האירופי לצדק – הערכאה המשפטית הגבוהה ביותר באיחוד האירופי – בו הוצגו גם טענות לפיהן הסכנה היא ב"חדירה" של אלמנטים פליליים, והתנגשות בין האמנות נגד הלבנת הון שהאיחוד האירופי חתום עליהן לבין הקריטריונים המקלים של מלטה בעניין האזרחות.

במדינה עצמה פורסמו דיווחים רבים על "קשרים חשאיים" בין הרשויות לבין התעשייה שעזרה למיליונרים לקבל אזרחות, עם העלמת עין מכך שהם כלל לא שהו במדינה. התוכנית נודעה כחשודה בשחיתות. העיתונאית החוקרת דפני קרואנה גליציה, שנרצחה על ידי גורמים עלומים במלטה ב־2017, עסקה רבות בתוכנית. קרן שהוקמה על שמה הציגה עדויות במהלך המשפט.

ביום שלישי האחרון פסק בית הדין כי התוכנית אכן אינה מתיישבת עם חוקי האיחוד, והיא יותר "יוזמה עסקית" של מלטה מאשר זכות לאומית. "הנוהל אינו תומך בסולדיריות וברצון הטוב הנדרשים לשרור בין המדינות החברות באיחוד לבין האזרחים שלהן, או להבטיח אמון בין המדינות החברות", נכתב בפסיקה.

באופן יוצא דופן, בית הדין פסק נגד ההמלצה של התובע הכללי שלו, שפורסמה לפני כשנה וסברה כי למלטה יש את הזכות לכך.

מלטה "תתאים את התוכנית"

מלטה הודיעה כי תציית לפסיקה תחת מחאה, אך כי "תתאים את התוכנית" ולא תוותר עליה לחלוטין. לפי ההערכות, היא תשנה אותה לתוכנית ויזת זהב בלבד. ראש הממשלה המלטזי אמר כי התוכנית הניבה השקעות בשווי 1.4 מיליארד אירו בעשור האחרון. הוא מסר כי הממשלה "גאה בהון שזרם בעקבות התוכניות הזו בשנים האחרונות, שאיפשר את הקמת קרן השקעות לאומית לדאוג לצרכים של הדור הקיים והדורות הבאים במדינה".

בנוסף, הפסיקה עשויה להשפיע גם על התוכניות לתושבות תמורת השקעה, מבחינת הליכי בדיקה דקדקניים של מי שמגישים בקשה, והצורך שלהם לשהות במדינה באופן פיזי כדי לקבל אזרחות בסוף התהליך.

תוכניות כאלה הושקו במדינות דרום־אירופה אחרי משבר החוב העולמי כדרך מהירה לגייס השקעות בינלאומיות. ספרד, פורטוגל, יוון, קפריסין ואפילו אירלנד איפשרו לקבל תושבות קבע תמורת רכישת נדל"ן בכמה מאות אלפי אירו בלבד.

מאז, הסכומים הנדרשים הועלו באופן ניכר במדינות כמו יוון וספרד, בוטלו לחלוטין במדינות כמו אירלנד ופורטוגל, וכיום ישנן אפשרויות מעטות לקבל "ויזת זהב" תמורת השקעה בחברות מקומיות, תרומת עתק בתחום התרבות או העסקה משמעותית של עובדים מקומיים בחלק מהמדינות הללו.

האופוזיציה במדינות הללו האשימו את התוכניות בעליית מחירי הנדל"ן ובדחיקת התושבים המקומיים מאזורים נחשקים, מאתונה ועד לליסבון.

בינתיים, הפסיקה עודדה את עורכי הדין והמשרדים העוסקים בכך להמריץ את לקוחותיהם האפשריים "להגיש בקשות כל הדבר אפשרי", כפי שדיווח אתר "פורצ'ן" השבוע. "הפסיקה צפויה להעמיד גם את התוכניות הללו תחת ביקורת הולכת וגוברת", נכתב.