המומחה שמסביר: "יכולות החות'ים משתפרות". ומה אפשר לעשות נגד?

לילות לא שקטים עברו על אזרחי ישראל בשבועות האחרונים. לילה אחר לילה, אזעקות מחרישות אוזניים, לצד רעשי פיצוצים, נשמעו ברחבי הארץ בעקבות ירי מתימן, ושלחו מיליוני ישראלים למקלטים לפנות בוקר. ירי הטילים, כך נראה, הפך בימים האחרונים לשגרה מדאיגה, שלא רק פוגעת בתחושת הביטחון, אלא גם באיכות החיים. בינתיים, החות'ים מאיימים ונראה שהמסרים שמשגרת ישראל, לא מרתיעים אותם. "במקום להיבהל מהשינה (במקור, א"כ) ולרוץ כל הזמן למקלטים, למה שלא תגורו בהם? אבל עד מתי?!", צייץ בעברית חבר בלשכה המדינית של ארגון הטרור מתימן, ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר) ביום חמישי.

● סיור בתימן גילה: הסיבה שהחות'ים ימשיכו לשגר טילים על ישראל 
● שאלות ותשובות | מומחים מעריכים: מתי אזעקה הכי פוגעת בשינה 

האם ישראל לא נערכה לאיום החות'י? "אנחנו לא כל כך התעמקנו בהם. בעולם הייתה הערכת חסר כלפי החות'ים, אבל ככל שהמשבר הימי שיצרה תימן ושיתוף הפעולה שלה עם איראן העמיק, היא הפכה לאיום משמעותי עבור ישראל והמערב", אומרת ענבל נסים לובטון, מומחית לתימן, מהאוניברסיטה הפתוחה, פורום דבורה והפורום לחשיבה אזורית.

"מה שנשאר לאיראן זה החות'ים"

הציר האיראני נפגע קשות בעקבות חיסול הנהגת חיזבאללה וחמאס ונפילת משטר אסד בסוריה. במקביל, המיליציות בעיראק שחוקות אחרי המלחמה נגד דאע"ש. כעת החות'ים הם כנראה החוליה החזקה ביותר בקרב המיליציות הפרו־איראניות. "ארגוני הפרוקסי של שלטון האייתולות החלו ליפול ולהיסדק באופן דרמטי אחד אחרי השני. מה שנשאר לאיראן אלו החות'ים, והם לקחו את התפקיד ברצינות וממשיכים לבצע אותו", מסביר פרופ' עוזי רבי, מומחה לחקר המזרח התיכון וראש מרכז דיין באוניברסיטת תל אביב. "אמנם תקיפות החות'ים לא נחשבות לאיום קיומי על מדינת ישראל, אך בהחלט מהוות מטרד וסכנה לאזרחים. ראינו מה קרה ברמת אפעל – שם הפגיעה גררה לנזק לרכוש. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להמשיך כך".

אז מדוע הם ממשיכים לתקוף את ישראל? התקיפות האחרונות של החות'ים, מסביר פרופ' רבי, נובעות מניסיון לזכות בלגיטימיות בקרב מדינות ערב, שבימים אלה עוברת דרך המאבק בישראל. מאז פרוץ המלחמה, החות'ים שיגרו כ־200 טילים לעבר מדינת ישראל, לרוב לכיוון אילת. בשבועות האחרונים קצב הירי גובר, וכאמור מכוון בעיקר לערי המרכז.

האם היכולות שלהן השתפרו?
ענבל נסים לובטון: "אנו רואים שהיכולות שלהם אכן משתפרות. מערכות ניווט הטילים של החות'ים מורכבות יותר והם שוהים יותר זמן באוויר מבעבר. כתוצאה מכך, קשה לישראל ליירט אותם. השדרוגים הטכנולוגיים מלמדים כי הם משתפרים באופן מתמיד. אני לא אהיה מופתעת אם נחזה בעוד שפנים יוצאים מהכובע החות'י".

ארסנל הנשק של החות'ים נשען על איראן, אך לא רק. לדברי ענבל נסים לובטון, חלק ממנו מיוצר בתימן: "הם אוהבים לשמור על עצמאות מסוימת. יש להם סדנאות לייצור אמצעי לחימה. הנשק שאינו מיוצר בתוך המדינה מגיע דרך אפיקים שונים, לרוב מטהרן".

איך פוגעים במדינה עם כלכלה רעועה?

כלכלת תימן, שהוזנחה במשך עשרות שנים, החלה להידרדר עוד לפני מלחמת חרבות ברזל. מי שמתמודדים עם ההשלכות הם האזרחים, כאשר על פי האו"ם, בתימן קיים אחד מהמשברים ההומניטריים החמורים בתבל, שבמסגרתו כ־80% זקוקים לסיוע הומניטרי כדי להביא אוכל הביתה. ואם לא די בכך, יותר משליש מהבתים, בתי הספר, בתי החולים ומתקני המים במדינה נחרבו במהלך מלחמת האזרחים שפרצה ב־2015.

"מדובר באחת המדינות העניות ביותר במזרח התיכון. 90% מהמזון שלה מיובא, ולכן היא חייבת אפיק פתוח לכניסת סחורות", מסבירה ענבל נסים לובטון. "החות'ים גובים המון מסים מהאזרחים, כמעט על כל דבר. הם תפסו גם הרבה רזרבות שהיו בתימן. ישנן הערכות שמדובר בכ־5־6 מיליארד דולר".

האם האיום הכלכלי מול החות'ים בכלל אפקטיבי?
"ישראל צריכה לחשוב בצורה יצירתית יותר על מנת לפגוע בשרשראות האספקה ובמקורות החמצן של החות'ים", משיבה ענבל נסים לובטון.

פרופ' רבי: "ישראל לומדת איך להתמודד עם האתגר החדש מתימן. מדובר באתגר מורכב בשל המרחק הגיאוגרפי של 2,000 ק"מ. בעייני ישראל תצטרך לאסוף מודיעין ולהיעזר בידידותיה במערב כדי להתמודד מול החות'ים. בסופו של דבר קשה לתקוף במרחק של אלפי קילומטרים בכל יום שני, וישראל צריכה להיעזר בידידיה על מנת להתמודד עם האיום החות'י".

ואכן, יממה אחרי הפגיעה ביפו, פתחה הקואליציה הבינלאומית בהובלת ארה"ב בתקיפות אוויריות נגד מחסן טילים ומתקן פיקוד ושליטה בצנעא. אולם, לדברי פרופ' רבי, "התקיפות צריכות להיות משמעותיות יותר ולא רק סביב אזור החוף. פגיעה קשה תגרום להם לסבל אמיתי".

גם השכנה של ישראל סובלת

תקיפות החות'ים בים האדום ופגיעה בנתיבי הסחר מעסיקות רבות את הקהילה הבינלאומית. ערב המלחמה, דרך הים האדום עבר 14% מהסחר הימי העולמי ו־30% מתנועת המכולות. לפי נתוני הבנק העולמי, עד למרץ השנה חלה צניחה של 50% במעבר הספינות בבאב אל־מנדב, שער הכניסה הדרומי של הים האדום.

הנפגעות העיקריות הן המדינות השכנות, בדגש על מצרים. "מעבר הסחורות בתעלת סואץ ירדה בחצי לעומת שנים קודמות. מצרים משלמת את המחיר המשמעותי", אומרת ענבל נסים לובטון. אולם, לדברי פרופ' רבי, שליחת כוחות לים סוף היא לא בהכרח משהו שקהיר רוצה להתעסק איתו עכשיו: "הציבור המצרי נמצא בנקודת רתיחה ויש לו הרבה מאוד זעם נגד ישראל". ובמילים אחרות, נקיטה בצעדים התקפיים נגד מי שתוקף את ישראל ככל הנראה לא יתקבלו בברכה על ידי האוכלוסייה במצרים.

בשורה התחתונה, קרוב ל־15 חודשים למלחמה, כשהשקט בלבנון נשמר, הלחימה בעזה בעצימות נמוכה והשיגורים מעיראק פחתו, החות'ים הפכו לאיום המרכזי שמטריד את ישראלים רבים. איום קיומי אמנם הם לא, אך מטרד בלילות כן. עכשיו נותר לחכות – גם אצלנו, גם בטהרן וגם בצנעא – לכניסתו של הנשיא דונלד טראמפ לבית הלבן.