המומחים מעריכים: ישראל תהיה חייבת להגיב על נפילת הטיל בנתב"ג

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חזר לחדר הסגלגל ב־20 בינואר והביא למפנה במדיניות האמריקאית בשלל תחומים, בהם סוגיית החות'ים.

● שאלות ותשובות | אחרי 27 טילים בליסטיים, אחד פגע בנתב"ג: איך נכשל היירוט?
● כותרות העיתונים | דיווח: עימות אווירי ראשון בין ישראל לטורקיה בסוריה

בחודשים האחרונים הגבירה ארה"ב את קצב ועוצמת התקיפות נגד שליחיה של איראן בתימן, אך שלוש עובדות מרכזיות מדגישות עד כמה המצב בשטח נותר נפיץ ומורכב: חופש השיט בים האדום טרם שוקם; מאז תום הפסקת האש בעזה (18 במרץ), שיגרו החות'ים 27 טילים בליסטיים – כולם יורטו, עד שאחד פגע; וישראל, מצידה, לא נטלה חלק בתקיפות בתימן מאז כניסתו המחודשת של טראמפ לתפקיד.

"ממשל טראמפ עושה הרבה מעבר למה שעשה ממשל ביידן בנושא החות'י: במספר התקיפות, בעוצמה ובעומק", מציין יקי דיין, לשעבר קונסול ישראל בלוס אנג'לס. "טראמפ גם מאיים על האיראנים בנוגע להמשך העברת הנשק, כשברור לכולם כי החות'ים הם פרוקסי".

דיין מוסיף כי למרות האיום האמריקאי – טרם נראה צעד משמעותי. "על כן, נשאלת השאלה 'מה אפשר לעשות מעבר?'. לאמריקאים אין אינטרס ל'בוטס און דה גראונד'. כנראה גם לאמירותים, לסעודים ולממשלה התימנית אין תיאבון למבצע צבאי שכזה".

"ישראל חייבת להגיב"

כאמור, מאז כניסת טראמפ לתפקיד, ישראל לא תקפה בתימן ונתנה לארה"ב להתמודד עם הבעיה – שעד כה לא השיגה את התוצאה הרצויה. אלוף (מיל') איתן דנגוט, לשעבר מתאם פעולות הממשלה בשטחים והמזכיר הצבאי לשלושה שרי ביטחון, וכיום חוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS), אומר כי האמריקאים לא שיטו בישראל לגבי תימן, וההבדל טמון בנטילת ההובלה.

"גם אם קיימות הסתייגויות לגבי דרכי הפעולה, החלוקה הנוכחית נכונה מבחינה אסטרטגית – היא מאפשרת לישראל להתמקד בגבולותיה" אומר דנגוט, "הראייה האמריקאית מחייבת חברות קואליציה להצטרף, וזה מעניק כוח משמעותי. זה גם מעניק יתרון לישראל מול מדינות ערביות מתונות שמסובכות עם החות'ים ואיראן, במיוחד איחוד האמירויות וערב הסעודית".

דנגוט מסביר כי "ארה"ב יוצרת ממד של עצימות תקיפה שבשלב הראשון נראה גבוה יותר, אבל אנחנו לא שומעים על סיכול בכירים חות'ים".

לדבריו, הפעילות האמריקאית לא משנה את ההערכה האסטרטגית של החות'ים לגבי שיגורים לישראל, "וזה משתקף משיגורי הטילים והכטב"מים".

בנוסף, הוא מציין כי "המשא־ומתן בין איראן לארה"ב דחף את טהרן לעודד את החות'ים להפגין יכולות נגד ישראל – זהו מסר כפול: לאמריקאים, בנוגע למדיניותם כלפי החות'ים, ולישראל, שאפילו תקיפות באיראן אינן מבטיחות תוצאות מרתיעות".

עד עכשיו, ישראל נהגה בתבונה מבחינת הפעלת הכוח, אבל על אירוע כמו שהיה בנתב"ג אסור לעבור לסדר היום", אומר דנגוט. "ישראל עשויה להציג תגובה אסטרטגית תשתיתית משמעותית יחד עם פגיעה באישים חות'ים משמעותיים".

גם במצרים מפסידים

המצב בתימן עצמה מביא לכך שהפתרון לבעיה החות'ית, אם בכלל יש כזה, יידרש לבוא מבחוץ. אלא שככל ולא מגיעים לפתרון כזה, ההפסדים הכלכליים של מדינות האזור רק מחריפים.

אין מדובר רק בישראל, שחברות תעופה ביטלו את טיסותיהן אליה כתוצאה מהנפילה בנתב"ג, אלא גם מצרים. מייק וולץ, היועץ האמריקאי לשעבר לביטחון לאומי, סיפר ל־CBS, כי מתקפות החות'ים גרמו לכ־75% מהספינות בעלות דגל ארה"ב להימנע ממעבר בים האדום, ולשוט דרך כף התקווה הטובה.

המצב בים האדום משקף את ההשפעה הרוחבית על ענף הספנות: מרבית חברות הענק נמנעות מלעבור בקרבת החות'ים, גם בתקופת הפסקת האש עם חמאס, ומעדיפות להאריך את שרשראות האספקה. וכך, כל ספינה שנמנעת מכניסה לים האדום בשער הדרומי, באב אל־מנדב, גם לא עוברת בשער הצפוני, תעלת סואץ, והבעלים שלה – מצרים – מפסיד כסף. לפי הנשיא א־סיסי, כל עוד המצב הנוכחי נמשך, מדינתו מפסידה כ־800 מיליון דולר מדי חודש. הנתונים הרשמיים של קהיר מצביעים כי סך ההפסדים ב־2024 עמד על כ־7 מיליארד דולר.

על רקע זה, דווח ב"וול סטריט ג'ורנל" כי טראמפ דרש מא־סיסי באפריל מעבר חופשי לספינות אמריקאיות בתעלה. מהצד המצרי נמסר כי השניים דנו ברגיעה אזורית שתשפיע לחיוב על השיט בים האדום.