מחלוקת משפטית בין יועמ"ש המשרד לביטחון לאומי ויועמ"ש שירות בתי הסוהר לבין מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות ואנשי היועמ"שית לממשלה: המחלוקת לגבי תגובת המדינה לעתירת המזון לאסירי חמאס הביאה את היועמ"שית בהרב־מיארה לפנות אל רה"מ נתניהו שיתערב בנושא, ולא יותיר את ההחלטות לשר בן גביר בלבד.
בדיון שהתקיים בבג"ץ השופטים מתחו ביקורת על המדינה. בדיונים הפנימיים במשרד המשפטים טען מנהל מחלקת הבג"צים שיש לפעול על פי הביקורת, בעוד המשרד לביטחון לאומי ויועמ"ש שירות בתי הסוהר סברו אחרת, ושיש בסיס משפטי מספק לעמדת שב"ס.
אחרי פרוץ המלחמה החליט השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לצמצם את המזון לאסירים הביטחוניים, ובהם גם אסירי חמאס ועצוריו. האגודה לזכויות האזרח הגישה עתירה לבג"ץ שטענה לפגיעה בבריאות האסירים.
הייעוץ המשפטי לממשלה ומחלקת הבג"צים בפרקליטות הגנו על החלטת בג"ץ, וכתבו: "מזון האסירים הביטחוניים מבוסס על סטנדרטים מקצועיים אובייקטיביים… כנדרש על פי הדין". בתגובה נאמר כי זה חלק ממדיניות בן גביר, אך צוין כי זה נעשה בין השאר לאחר ישיבה לגבי ההשלכות התקציביות של המלחמה על שב"ס, וכי את ההחלטות קיבלו הדרגים המקצועיים בשב"ס.
בנוגע לטענה בעתירה שלפיה יש לנהוג בשוויון כלפי האסירים הביטחוניים והפליליים, נכתב כי הביטחוניים מקבלים מזון כנדרש על פי חוק, אך לא נכתבה התייחסות לעניין השוויון, והוצע שאסירים שטוענים שאינם מקבלים מספיק מזון יעתרו באופן פרטני. במחלקת הבג"צים סברו כי כך אפשר יהיה להדוף את העתירה בלא להיכנס לשאלות משפטיות חדשות ועקרוניות.
בן גביר ביקש לצרף לתגובת המדינה מכתב מטעמו, אך בהרב־מיארה סברה שהוא עתיד לסבך את המצב המשפטי ומנעה זאת. השר שלח את המכתב לעותרים, וכך הועבר לשופטים. במכתב כתב השר שמדובר בהחלטה שלו כשר, שאין שוויון בין האסירים הפליליים לביטחוניים, ששינוי התפריט נועד לצורכי הרתעה ושמודיעין שב"ס תומך בכך – עמדות שונות מאלה שהוגשו לבג"ץ.
בעיה משפטית באפליה
בדיון שהתקיים לאחר מכן בבג"ץ, השופטים כבוב וברק־ארז ביקרו את המדינה על הפערים בין העמדות, ורמזו לבעיה משפטית באפליית אסירים ביטחוניים. השופט כבוב אמר כי בפסק דין אחר הוא אפשר לשב"ס לשנות מדיניות בהתאם למלחמה, אך "יש מי שהשתמשו בכלי הזה כהרתעה. אנו מכירים את כלי הריסת הבתים, אך לא את כלי בניית התפריט". בהמשך ציין: "הגיע הזמן ששב"ס יעשה חושבים איך משנים מדיניות לכזו שעולה בקנה אחד עם המצב המשפטי". השופטת ברק־ארז שאלה שוב ושוב אם זו היתה החלטה של השר או של גורמי המקצוע בשב"ס.
בסוף השבוע היועמ"שית בהרב־מיארה הגישה לבג"ץ בקשת ארכה להשיב על שאלות השופטים, וזאת כי פנתה לרה"מ נתניהו כדי שהוא יקבל את ההחלטות בנושא, ולא בן גביר. ל"ישראל היום" נודע שהסיבה לכך היא שבדיונים המשפטיים הפנימיים נתגלעה מחלוקת משפטית בין הייעוץ המשפטי של שב"ס והמשרד לביטחון לאומי לבין מנהל מחלקת הבג"צים ענר הלמן ואנשי היועצת.
בייעוץ המשפטי לממשלה ובמחלקת הבג"צים סברו כי יש בעיה משפטית בשימוש במזון לתכלית הרתעתית ובשקילת שיקולים הרתעתיים ללא חוות דעת ביטחונית מקיפה, וחששו שכל העניין יוכרע על ידי השר תוך שיקולים פוליטיים. כמו כן, הם סברו שככל שהתכלית הרתעתית – עשויה לעלות ביקורת שיפוטית לגבי עניין השוויון לאסירים היהודים, שתפריטם לא השתנה.
יועמ"ש המשרד לביטחון לאומי ויועמ"ש שב"ס סברו כי המלחמה כיום שונה וחמורה מכל אירוע אחר, וכי חוק שב"ס מסמיך את השר לתקן תקנות בנוגע לתפריט האסירים. כמו כן, הם סברו שחוות הדעת המקצועיות של גורמי הרפואה קובעות שבתפריט אין פגיעה בבריאות האסירים, כפי שמורה החוק, וכי הם מקבלים את המינימום הנדרש.
בדיון הפנימי עלה "בג"ץ נמנם", שבו בג"ץ דחה עתירה נגד החלטת השר לביטחון הפנים לשעבר גלעד ארדן להרע את תנאי הכליאה של אסירי חמאס, כמנוף לחץ להחזרת הדר גולדין ואורון שאול. בג"ץ קבע: "השר רשאי לבסס הוראותיו לשב"ס על התכלית של ביטחון המדינה במובנה הרחב, ועל אינטרס ציבורי כבד משקל", אך לא "משיקולי נקמנות או ענישה".
לאחר שדבר המחלוקת בין המשפטנים הגיע אל בן גביר, עוזרו דוד בבלי ניסה להיכנס לישיבת זום שנערכה בין הצדדים, אך בשל התנגדותו של משרד המשפטים לנוכחותו הישיבה בוטלה. בסמוך לכך פרסם בן גביר בחשבון ה־X שלו סרטון שבו אסיר ביטחוני מספר על הרעת התנאים, ומזהיר מפגעים פוטנציאליים מהגעה אל הכלא. זאת, כדי להעביר לבהרב־מיארה מסר שלפיו יש ראיה לכאורה שהתפריט מייצר הרתעה. בעקבות כך, בהרב־מיארה סברה שלא ניתן לשתף פעולה עם בן גביר, ושנדרשת התערבותו של ראש הממשלה – כפי שאירע גם סביב הטיפול בבג"ץ שדה תימן.
