מחלות נשימתיות, בגדים שחורים ואבק ברצפות: תושבי שכונת חפציבה בחדרה, שקרובה לתחנת הכוח אורות רבין המופעלת בפחם, העידו בדיון בוועדה לפיקוח על קרן העושר לאזרחי ישראל בכנסת על נזקים קשים מזיהום האוויר. לדבריהם, רק לאחרונה נפטר באחד הבתים הקרובים לתחנה אזרח מבוגר עם בלון חמצן מתסביכי נשימה. "אני לא רואה פה שום אור בקצה המנהרה", אמר חיים חומרי, יו"ר ועד השכונה. "אני סובל מהפחם. כשהילדים שלי באים, זה לא להאמין. מתו כבר כמה אצלנו".
השימוש בפחם מזהם יותר ויקר יותר, ועל כן ישראל אימצה מדיניות של מעבר הדרגתי לשימוש בגז. אולם ישראל תלויה עדיין במידה רבה בשימוש בפחם כדי לענות על הביקוש לחשמל, ולכן מגבירה את השימוש בו של מחסור אנרגטי.
תחנת אורות רבין נחשבת למתקן הבודד המזהם בישראל, משום שהיא כוללת ארבע יחידות מיושנות ולא יעילות לשימוש בפחם, ועוד שתי יחידות פחם חדשות מעט יותר, שכוללות מתקני הפחתת זיהום. בינואר השנה התחייב המשרד להגנת הסביבה לעצור את פליטת הפחם מהתחנה עד סוף 2025, אולם בדיון הקודם בנושא הוחלט לדחות מועד זה בחצי שנה.
לסיום השימוש בפחם בתחנה יהיו שלושה שלבים: ראשית, השמשת יחידת גז חדשה, חז"ם 70, שתחליף את יחידות 1 ו-2. יחידה זו כבר קיימת, ונותר רק להכניס אותה לפעילות סדירה. לאחר מכן, תסתיים בנייתה והפעלתה של חז"ם 80,שתפעל גם היא על גז, ותחליף את יחידות 3 ו-4. אחרי שלב זה יועברו שתי היחידות החדשות יותר, MD5 ו-MD6, לשימוש בגז. בתכנון המקורי המעבר היה אמור להסתיים עד סוף 2025, וכרגע מתוכנן לאמצע 2026.
"אנחנו מדברים על 2026, יש משהו שאנחנו לא יודעים?"
באגף התקציבים חלקו על דעתם של משרדי הסביבה והאנרגיה. לקראת סוף הדיון בוועדה התייחסה דוברת אגף התקציבים מאי אלון לתאריכים שבהם נקבו המשתתפים בוועדה, כולל היו"ר לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית), ואמרה שריאלי יותר שהתהליך יושלם ב-2028. "אנחנו מדברים על 2026, יש משהו שאנחנו לא יודעים?" שאלה אותה סון הר מלך, ואלון השיבה שסביר שהתהליכים המדוברים לא יקרו בזמנים האלו, בין היתר משום שכבר חלו עיכובים גדולים.
אלון הוסיפה שגם לאחר ההסבה התחנות יהיו מזהמות יחסית ועם נצילות נמוכה יחסית, ושכדי לייתר תחנות מזהמות כאלו יש צורך בהקמת תחנות כוח חדישות ומשוכללות יותר. כשסון הר מלך הפנתה את האצבע ליצרני הגז, שלא מקדמים לטענתה תחנות כאלו, עימתה אותה הדוברת אלון עם החלטת הממשלה לדחות כרגע הקמה של שתי תחנות כוח נוספות.
גם כשיוצאו היחידות מהרשת הן יועברו למצב שימור. במצב זה, יהיו זמינות למנהל הרשת רק לאחר התראה של כ-20 יום מרגע שיוחלט להשמיש אותן, ובכל אופן יופעלו כמה ימים בכל רבעון, בעוצמה וזיהום מופחתים כדי לשמור על כשירותן. הסיבה העיקרית לשימורן של התחנות הפחמיות היא מוכנות לתרחיש מלחמה או לתרחיש חירום אנרגטי אחר, בין היתר משום שבמצב של מלחמה עם חיזבאללה, יושבתו ככל הנראה אסדות הגז כדי למנוע פיצוץ של כלל מאגר הגז.
"מישהו יצטרך לחשב מה שווה יותר"
"בלי היחידות הפחמיות יהיה לנו קשה לתת ביטחון אנרגטי", הסביר שמעון פישר, משנה למנכל חברת נגה לניהול מערכת החשמל וסמנכ"ל התפעול שלה. "בין 2022 ל-2023 הורדנו את השימוש בפחם ב-9% בלי להקים יחידות חדשות, רק בעזרת ניהול חכם ותשומת לב לנושא. אבל בסופו של דבר, זה לא הגיוני להיערך לתרחיש חירום ולוותר על דברים שכבר יש לך ביד. נשמח לפתרונות אחרים. כרגע זה פתרון חשוב שיש על השולחן, וזה לא יהיה אחראי לוותר עליו". פישר התייחס לשאלה מדוע לא הותקנו ביחידות 4-1 סולקנים שמורידים דרמטית את הזיהום, כפי שהותקנו ביחידות 5 ו-6. "יש פה כמה תחשיבים. אם בסופו של דבר היחידות האלו יעבדו כעשרה ימים בשנה, נצטרך סולקנים? זה שווה את המיליונים? מישהו יצטרך לחשב את זה".
יוני ספיר, יו"ר עמותת שומרי הבית, אמר שנדרשת תוכנית חירום לאומית. "אי אפשר לטעון שהביטחון האנרגטי של ישראל יהיה תלוי בארבע יחידות פחם משנות ה-80. מתמקדים בדברים לא נכונים במקום להסתכל לאן העולם הולך ומהם המקומות האמיתיים לביטחון אנרגטי. צריך שינוי חקיקה שיאפשר שכספי הקרן ילכו לשינוי מאסיבי של משק החשמל, שינוי מאסיבי ביחס לאנרגיה מתחדשת, לייצר אגירה, יותר מיקרו-גרידים". ספיר דרש גם שינוי חקיקתי, כדי לאפשר ליותר מוסדות, כמו קמפוסים, בתי חולים, קיבוצים וכו', להפוך למיקרו-גרידים עצמאיים של אנרגיה. בארה"ב השיק הנשיא ג'ו ביידן רפורמה דומה בשנה שעברה.
"לוועדה יש מקום להאיר את עיני הממשלה", אמר ספיר. "יש פה מקום גדול לכספי הקרן ולפירותיה. כספי קרן העושר לא בהכרח מתוכננים כיום לסייע במיזמי תשתית חשמליים. ככלל, מדיניות הממשלה היא להרחיק את כספי הקרן משימוש נרחב.
