יותר מחמישה מיליון אזרחים ירדנים הלכו היום (שלישי) לקלפיות בצל המתיחות הגוברת עם ישראל והזעם הציבורי על המלחמה בעזה. תנועת האחים המוסלמים, המתמודדת בבחירות באמצעות מפלגת החזית האסלאמית, מנסה לנצל את המצב כדי להגדיל את כוחה הפוליטי ולערער את היציבות בממלכה.
פרשן ירדני בכיר אמר לכלי תקשורת ערבי כי "הבחירות לפרלמנט בירדן מתאפיינות בהשתתפות של מפלגות רבות, בעיקר מהאופוזיציה, אשר רואה בבחירות אלו כבלתי הוגנות ולא חופשיות". הוא הוסיף כי "הפרלמנט עלול להיות שוב מעוות ומושפע ממפלגות חזקות וקיצוניות כמו האחים המוסלמים", אך הדגיש כי "הכוח האמיתי נשאר עדיין בידי בית המלוכה".
המטרה – עבדאללה: התוכנית האיראנית להחלשת מלך ירדן והשתלטות על הכס
"החגיגה בירדן הייתה צפויה" – חמינאי לא משחק משחקים
הפיגוע הקטלני בגשר אלנבי לפני מספר ימים הוסיף שמן למדורת המתיחות. המלך עבדאללה השני מאפשר לתושבים "להוציא קיטור" באמצעות הפגנות המוניות, שבהן נשרפו דגלי ישראל ונשמעו קריאות הלל לדובר הזרוע הצבאית של חמאס. עם זאת, בית המלוכה נדרש למנוע הסלמה שעלולה לפגוע ביציבות הביטחונית ובקשרים האסטרטגיים עם ישראל.
תוצאות ראשוניות צפויות להתפרסם החל מהערב, כאשר התוצאות הסופיות יוכרזו תוך "48 שעות מסגירת הקלפיות", כך לפי יו"ר ועדת הבחירות העצמאית, מוסא אל-מעאיטה. הבחירות הנוכחיות מתקיימות לראשונה תחת חוק בחירות חדש, שנועד לחזק את המערכת המפלגתית בירדן. החוק החדש הגדיל את מספר המושבים בפרלמנט מ-130 ל-138, והקצה 41 מושבים לרשימות מפלגתיות ארציות. זאת בניגוד לשיטה הקודמת, שהתבססה בעיקר על מועמדים עצמאיים ונציגי שבטים.
כאמור, הבחירות הפרלמנטריות בירדן מתקיימות היום על רקע מורכב של אתגרים פנימיים וחיצוניים. המנתח הפוליטי עריב אל-רנטאווי מעריך כי כוחות פוליטיים מסוימים, בעיקר אסלאמיסטים וקבוצות שמאל ולאומיות, עשויים לחזק את מעמדם בעקבות עמדתם הנחרצת בנושא המלחמה בעזה, אך הוא צופה כי השינוי בייצוגם הפרלמנטרי יהיה מתון.
הבחירות מתקיימות תחת חוק חדש שהגדיל את מספר המושבים בפרלמנט ל-138, כולל תוספת מושבים לנשים. הממלכה חולקה ל-18 מחוזות בחירה, עם 1,640 מועמדים המתמודדים על המושבים. החוק החדש גם הוריד את גיל המינימום להתמודדות ל-25 שנים.
36 מפלגות מתחרות בבחירות, רובן בעלות אוריינטציה מתונה הקרובה לעמדות הממשלה. בין המתמודדים נמצאת גם החזית האסלאמית לפעולה, הזרוע הפוליטית של האחים המוסלמים, לצד מועמדים המייצגים שבטים ירדניים גדולים, עצמאים, שמאלנים, קצינים בדימוס ואנשי עסקים. הפרלמנט הנבחר מהווה את אחד משני הבתים של המועצה הלאומית הירדנית, לצד מועצת הסנאט הממונה על ידי המלך. סמכויותיו כוללות הבעת אי-אמון בממשלה וחקיקת חוקים, בעוד המלך שומר על סמכויות נרחבות כולל מינוי הממשלה ופיזור הפרלמנט.
האחים המוסלמים בירדן פועלים באמצעות הזרוע הפוליטית שלהם, מפלגת החזית האסלאמית לפעולה. זוהי מפלגת האופוזיציה המרכזית והמאורגנת ביותר בירדן. היסטורית, היחסים בין האחים המוסלמים לבין בית המלוכה הירדני היו מורכבים. בעבר, התנועה נהנתה מיחס סובלני יחסית מצד השלטונות, בניגוד למדינות ערביות אחרות שבהן נרדפה. עם זאת, בשנים האחרונות חלה הקשחה ביחס אליהם.
האחים המוסלמים בירדן מתמקדים בנושאים חברתיים ודתיים, ומבקרים את מדיניות החוץ של הממלכה, במיוחד את היחסים עם ישראל. הם נהנים מתמיכה משמעותית בקרב האוכלוסייה ממוצא פלסטיני בירדן. בבחירות הנוכחיות, האחים המוסלמים מנסים לנצל את הזעם הציבורי בנוגע למלחמה בעזה כדי לחזק את מעמדם הפוליטי. עם זאת, החוק החדש והשינויים במערכת הבחירות מציבים בפניהם אתגרים חדשים.
חשוב לציין כי למרות כוחם, האחים המוסלמים בירדן נחשבים למתונים יותר בהשוואה לענפי התנועה במדינות אחרות, והם פועלים במסגרת המערכת הפוליטית הקיימת. עם זאת, כזכור תנועת האחים המוסלמים במצרים הצליחה בבחירות שנערכו בעקבות ההפיכה ב-2011 לזכות ב-36.6% מהקולות, והפכה למפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט המצרי.
בבחירות לנשיאות שנערכו כארבעה חודשים מאוחר יותר, ניצח המתמודד מטעם התנועה מוחמד מורסי והפך ל"נשיא מצרים החדשה", עד הדחתו בידי הצבא המצרי בעת ההפיכה במצרים ב-2013. האחים המוסלמים השתלטו על מצרים בדרך להפיכתה למדינה דתית יותר, זאת בניגוד לתקופת שלטונו של מובארכ שבה מצרים נטתה יותר לעולם המערבי והשלטון בה היה בעל אופי חילוני.
רוב המועמדים מתמקדים בסוגיות חברתיות וכלכליות, על רקע חוב ציבורי גבוה ושיעור אבטלה של 21%. המלחמה בעזה השפיעה קשות על ענף התיירות, מקור הכנסה חשוב לירדן. האתגרים הכלכליים מחריפים בשל השפעות ארוכות טווח של סכסוכים אזוריים וקליטת פליטים רבים.
הבחירות הקודמות נערכו בנובמבר 2020, בצל מגפת הקורונה, עם השתתפות של כ-1.4 מיליון מתוך 4.6 מיליון בוחרים רשומים. ההשוואה בין שיעורי ההצבעה בבחירות הנוכחיות לאלו של 2020 עשויה לספק תובנות לגבי מידת המעורבות הפוליטית של האזרחים הירדנים. בנוסף, המצב הכלכלי המאתגר של ירדן מהווה גורם משמעותי בבחירות אלו. כלכלת ירדן תלויה במידה רבה בסיוע חוץ, בעיקר מארצות הברית וקרן המטבע הבינלאומית. המלחמה בעזה הוסיפה נטל כלכלי נוסף, במיוחד על ענף התיירות, שהוא מקור הכנסה חיוני למדינה.
דעת הקהל הירדנית משתקפת בדבריו של עבד אל-מג'יד אל-בוסטנג'י, עובד עיריית עמאן: "אנו מקווים שהנבחרים יביאו טוב לירדן, לעזה ולכל האזור. שיהיו ראויים לאמון שהעם נתן בהם."דבריו מבטאים את הציפיות מהפרלמנט החדש ואת החשיבות שמייחסים הירדנים למצב בעזה, לצד הדאגה למצבם הם.
