התקציב שאושר הבוקר (שישי) בממשלה כולל שורה של גזירות וצעדים שצפויים לפגוע בכיס של כמעט כל אחד ואחד מאזרחי ישראל. התקציב עומד על כ-607.4 מיליארד שקל ויעד הגירעון שהועמד על 4% תוצר הועלה לבסוף ל-4.3%. כדי לעמוד ביעד הגירעון, שחיוני כדי לשדר יציבות לשווקים הזרים ולאפשר למדינה ללוות כספים למימון המלחמה והשיקום, נדרשה הממשלה להגדיל הכנסות ולהקטין הוצאות. לצורך זה, לפי הודעת משרד האוצר, לצד התקציב אישרה הממשלה צעדי התאמות תקציביות בסך כולל של כ-37 מיליארד שקל.
עוד בנושא ב-N12:
• הקיצוצים בתקציבי משרדי הממשלה: מי חטף ומי חמק בינתיים?
• הנגיד כבר הזהיר: גזירות התקציב מדלגות על חלקים מהציבור
• ברקע הגזירות: הורדות דירוג האשראי – מה ההשפעה שלהן?
הגדלת הוצאות והקטנת הוצאות פירושן לקחת יותר כסף מהציבור ולתת לו פחות שירותים. בניסיון למזער את תחושת הפגיעה בקרב הציבור גיבש משרד האוצר תרגיל מקורי: במקום להעלות מיסים – להקפיא את מדרגות מס הכנסה ונקודות הזיכוי; במקום לקצץ בקצבאות – להקפיא את המנגנון שדואג שהן לא ישחקו בשעה שהמחירים במשק הולכים ועולים. N12 צלל לתוך התקציב ומיפה את הגזירות המרכזיות הכלולות בו וכיצד נרגיש אותן.
איך נרגיש את הגזירות בכיס?
התוצאה של התרגיל שגיבש משרד האוצר הוא שאם וכאשר תקציב 2025 אכן יסיים את דרכו הפרלמנטרית, יאושר בכנסת והגזירות הכלולות בו יכנסו לתוקף – אזרחי ישראל לא יראו כמעט שינוי בתלושי השכר שלהם. כלומר, תלושי השכר של 2025 לא יציגו משכורות נמוכות יותר, אלא את אותם המספרים שראינו גם ב-2024. אבל התמונה הזו מתעתעת: אלמלא הקפאת נקודות הזיכוי במס ומדרגות המס הכלולה בתוכנית הכלכלית שמקדמת הממשלה, שכר הנטו שהיינו מקבלים היה גבוה יותר.
במציאות הנוכחית, שבה האינפלציה הולכת וגוברת וצפויה לטפס ליותר מ-4% בסוף השנה הנוכחית, המשמעות היא שחיקה בפועל בהכנסה שלנו. אפשר להסתכל על זה בצורה שונה: ללא גזירות הממשלה, השכר נטו שלנו היה גבוה יותר ויוקר המחייה שאנחנו צפויים להתמודד איתו ב-2025 היה טיפה פחות כבד.
שינוי חדש שהתווסף במסגרת המשא ומתן של הרגע האחרון ושהציבור בכל זאת צפוי לראות בתלוש השכר שלו הוא בתשלומים למוסד לביטוח לאומי, של-N12 נודע כי צפויים כעת לעלות ב-50% בעקבות סיכום של הרגע האחרון. צעד זה צפוי לגרוע עוד 60 שקל בחודש מהמשכורת של כל עובד שכיר, ובסך הכל 540 שקל מהכנסתו השנתית.
במקביל ירגיש הציבור את הנטל התקציבי גם בצד ההוצאות, דרך עליית המע"מ. ההעלאה אינה חלק מתקציב 2025 אלא למעשה מימוש החלטה שהתקבלה במסגרת תקציב 2024 המעודכן שאושר במאי האחרון. המע"מ צפוי לעלות מ-17% כיום לרמה של 18% עם תחילת 2025, ולייקר מיידית כמעט את כל המוצרים במשק.
כמה זה יהיה בכיס בשקלים?
לפי תחשיב שערך פורום הכלכלנים למען הדמוקרטיה, המשמעות הכספית למשפחה ממוצעת של כלל הגזירות הכלולות בתקציב 2025 היא 7,000 שקל בשנה. מספר זה עשוי להיות נמוך יותר בהתאם לריכוך שעברו הגזירות לפני אישור התקציב בממשלה, או שעוד יעברו בדרכן לאישור בוועדות ובמליאת הכנסת.
לפי חישוב שערך ד"ר רובי נתנזון עבור פורום העצמאים והפרינלסרים בהסתדרות, משמעות הקפאת מדרגות המס לבדה עבור ציבור העובדים העצמאים היא ירידה של 5,315-2,215 שקל בהכנסות לאורך כלל תקופת ההקפאה. על סכום זה יש להוסיף את הגדלת ההפרשות לביטוח לאומי: בניגוד לשכירים שחולקים בהפרשה עם המעסיק, העצמאים משלמים את ההפרשות במלואן – מה שאומר נטל נוסף של עוד 1,440 שקל מההכנסה השנתית.
איך ייפגע ציבור העובדים?
הפגיעה העיקרית בציבור העובדים היא בהקפאת ההצמדה למדד המחירים לצרכן של מדרגות מס הכנסה ונקודות הזיכוי במס. המשמעות כאמור היא שבשעה שהאינפלציה תלך ותדהר עוד ועוד ו-100 שקלים יקנו לנו פחות ופחות מוצרים בסופר, המיסים שאנחנו נשלם לא ישקפו את השינוי הזה. אנחנו נקבל את אותו שכר נטו מהמעסיק, למרות שבשנה רגילה הנטו שלנו היה אמור לעלות ולהיות גבוה יותר. בפועל מדובר בהכבדה של המס, רק בלי שנראה את זה.
בנוסף, התקציב קובע כי משרד האוצר ינהל הידברות עם ההסתדרות כדי לדחות את תוספות השכר שמגיעות להם על פי הסכמים קודמים עבור השנים 2028-2025. האוצר מבקש להגיע להסכמות שיביאו לחיסכון מצטבר של לפחות 3 מיליארד שקל בשנה. בהסתדרות אמרו שהם מוכנים עקרונית למשא ומתן אבל רוצים קודם לראות שהממשלה מגלה אחריות וסוגרת משרדים מיותרים ומקצצת בכספים הקואליציוניים.
ארנון בר דוד, יו"ר ההסתדרות
בנוסף, צפויים העובדים לתרום יום הבראה כפי שנעשה בשנת 2024, אף כי טרם סוכם אם מדובר ביום הבראה אחד או שניים, וההחלטה צפויה להתקבל בשבוע הבא בדיונים בין האוצר להסתדרות. המשמעות של "תרומת" כל יום הבראה היא 418 שקל פחות לכל עובד.
איך ייפגעו השכבות החלשות?
בביטוח הלאומי העריכו ערב ההצבעה על התקציב בממשלה כי הגזירות הכלכליות צפויות לפגוע במיוחד ב-1.98 מיליון הישראלים החיים מתחת לקו העוני ולהחמיר את מצבם. יתרה מכך, נוסף על החמרת מצבם של העניים ממילא, לפי חישובי ביטוח לאומי, הגזירות צפויות להוריד מתחת לקו העוני עוד 37 אלף איש.
הסיבה העיקרית לכך היא סעיף בתקציב 2025 שיקפיא את המנגנון האוטומטי לפיו מעודכן מדי שנה גובה קצבאות ביטוח לאומי בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן והשכר הממוצע במשק. האוצר ביקש לדלג על ההצמדה הזו עבור שנת 2025 ולחסוך בדרך זו מיליארדים רבים של שקלים.
לפני ההצבעה בממשלה נודע כי סוכם על ביטול הקפאת הצמדת הקצבאות למדד המחירים לצרכן, למעט עבור קצבאות הילדים. במקום זאת יועלו תשלומי הביטוח הלאומי מכלל הציבור. אלא שלא בטוח שמדובר בחלופה שמיטיבה עם השכבות החלשות: ל-N12 נודע לפי הסיכום המתגבש, מי שאינם עובדים שכירים או עצמאים יידרשו לשלם 50% יותר לביטוח לאומי מינואר 2025 – כלומר תוספת של כ-100 שקלים בכל חודש שייגרעו מהקצבאות.
בנוסף, הסיכום החדש לא ביטול את הקפאת הצמדת הקיפאון לשכר הממוצע במשק, שתקפה בעיקר עבור קצבאות הנכות.
ביטוח לאומי. התשלומים שמשלם הציבור הלא עובד יזנקו | צילום:
נתי שוחט, פלאש 90
האם קוני הדירות יושפעו?
הקפאת מדרגות המס תקפה גם על תקנות מיסוי מקרקעין, מה שאומר שאנשים ישלמו יותר כסף למדינה בעת רכישת דירה משהיו אמורים לשלם אם המדינה לא היתה מקפיאה את המדרגות.
מה לגבי המס על רכישת רכב?
סעיף אחר בתקציב משנה את הטבת המס הניתנת ברכישת מכוניות מזהמות פחות, מה שמכונה "המס הירוק". עם כניסת השינוי לתוקף ב-1 בינואר, רוכשי מכוניות בדרגות זיהום 2 עד 13 ישלמו עוד כ-4,000 שקל במס ורוכשי מכוניות בדרגת זיהום 14 ישלמו עוד 1,500 שקל במס.
הפחתת הטבת המס על מכוניות בדרגת הזיהום הנמוכה ביותר (דרגה 1) תיכנס לתוקף רק ב-2028 – למעט על מכוניות פלאג אין. כלומר, מי שירכוש מכונית פלאג אין בדרגת זיהום 1 ב-2025 יידרש גם הוא לשלם עוד 4,000 שקל במס.
מכוניות בדרגת הזיהום הגבוהה ביותר (דרגה 15) יפוצלו לשלוש קבוצות ותוספת המס עליהן תנוע בין 2,455 ל-7,500 שקל בהתאם לרמת הזיהום.
רכב חשמלי (ארכיון) | צילום:
רויטרס
איך יושפעו הפנסיות?
התקציב כולל מספר סעיפים שמכרסמים בהטבות המס שמעניקה המדינה לקרנות הפנסיה, גם בעת ההפקדה וגם בעת קבלת הקצבה. בצד ההפקדה הפחיתה הממשלה את הטבת המס כך שתינתן רק עד להפקדה מקסימלית בגובה של פי 2 מהשכר הממוצע במשק – דבר שלהערכת האוצר יגדיל את הכנסות המדינה ממיסים ב-1.1 מיליארד שקל בשנת 2025 וב-1.3 מיליארד שקל בשנה משנת 2026 ואילך.
בצד של קבלת הקצבה ביטלה הממשלה את הגידול השנתי בהטבת המס, שנקבע מראש לפי חקיקה משנת 2012. נכון לשנת 2024, מקבלי הפנסיות פטורים ממס על 4,904 השקלים הראשונים מתוך הקצבה. ללא התערבות הממשלה ובהמשך המצב הקיים, צפוי היה הפטור לגדול כך שבשנת 2025 יהיו פטורים ממס 6,318 שקלים הראשונים בקצבה ובהמשך היה צפוי הפטור לגדול אף לסכום גבוה יותר. ביטול הפטור הזה צפוי להגדיל את הכנסות המדינה ממיסים ב-400 מיליון שקל בשנה משנת 2025 ואילך.
לפי הודעת ההסתדרות הבוקר, ההסכמות שגיבשה עם האוצר מבטיחות בין היתר ש"לא תהיה פגיעה בקרנות ההשתלמות, ולא על הגמלאים ומקבלי הקצבאות", אך הפרטים טרם גובשו. מכאן שלא ברור אם וכיצד אכן תרוכך הפגיעה בהטבות מס לקרנות הפנסיה.
מה עם משרדי הממשלה המיותרים?
התקציב שאישרה הממשלה כלל לבסוף את קידום הטלת החובה על מנכ"ל משרד ראש הממשלה להביא לממשלה בתוך 30 יום הצעה לביטול חמישה משרדי ממשלה, בהתאם להצהרותיו של שר האוצר במהלך השבוע. אלא שראש הממשלה מסרב לקדם את היוזמה בעקבות התנגדות מפלגות הקואליציה וחוסר בהירות גדול שורר סביב הסיכויים להתממשותה.
המשרדים המיותרים (אילוסטרציה) | צילום:
ליאור באקאלו
בדברים שנשא נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בפני השרים במהלך ישיבת הממשלה בנושא התקציב חזר ירון והדגיש את החשיבות שבסגירת המשרדים המיותרים: "על רקע ההתאמות המוצעות והיקפן והנטל על הציבור, חשוב שהממשלה תאשר גם את ההצעה לסגירת חמישה משרדי ממשלה כדי לסמן התייעלות ושותפות בנטל".
מה עם הכספים הקואליציוניים?
מסמכי התקציב שהופצו לקראת ישיבת הממשלה לא כללו התייחסות לכספים הקואליציוניים, וככל הנראה לא במקרה. בממשלה יודעים שמדובר בנושא שמרכז תשומת לב תקשורתית ומרגיז חלקים גדולים בציבור. בסופו של דבר תקציב 2025 שאישרה הממשלה כלל כספים קואליציוניים בסכום של 4.1 מיליארד שקל, המשקפים קיצוץ של 5% בדומה לקיצוץ הרוחבי שנעשה בכלל תקציבי משרדי הממשלה ולא מעבר לכך.
