הקיצוץ בתקציב משרד החקלאות אושר בממשלה כחלק מאישור תקציב 2025, למרות התנגדות שר החקלאות אבי דיכטר. בניגוד לקיצוצים שתוכננו במשרדים אחרים, שעליהם הגיעו בשבועות האחרונים להסכמות עם אגף התקציבים באוצר, הקיצוץ במשרד החקלאות וביטחון המזון עומד בעינו. "באוצר אמרו הכול או כלום, ולכן הצבעתי נגד התקציב", אמר שר החקלאות בדיון מיוחד שהתקיים אתמול (שני) בוועדת הכלכלה של הכנסת. לדברי דיכטר, אגף התקציבים מתנער מהסיכום שאליו הגיע עם משרד החקלאות בליל ההצבעה על התקציב בממשלה. "נעביר את התקציב כמו שהסכמנו עליו, אף שלא אהבנו אותו. אם הוועדה רוצה לעזור לחקלאות היא תדאג שזה מה שיקרה".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אומנם הגדיר את התקציב מוטה צמיחה, אך ממסמך שהגיע לידי 'דבר' עולה שהקיצוץ המתוכנן במשרד החקלאות צפוי לפגוע בייצור המזון המקומי ואף יוביל לעליית מחירים של מוצרי צריכה בסיסיים.
הקיצוץ המתוכנן כולל צמצום 205 תקני כוח אדם במצבת העובדים של המשרד, נוסף על 145 תקנים שכבר קוצצו בתקציב 2024, בסך הכול רבע מעובדי משרד החקלאות, וקיצוץ של 200 מיליון שקלים, נוסף על 160 מיליון שקלים שקוצצו בתקציב 2024. סך הקיצוץ בתמיכות ומחקר לחקלאות עומד על 360 מיליון שקלים בשנתיים, מתקציבי תמיכות, כמו גם מתקציב גמיש שמיועד לתפעול, אחזקה ורכש שספג קיצוץ מתמשך בשנים האחרונות. במשרד החקלאות דורשים להשיב לתקציב 100 מיליון שקלים לתמיכות ו-200 מיליון שקלים למימון תפעול, אחזקה ורכש.
במוקד המחלוקת בין משרד החקלאות לאגף התקציבים שני נושאים אסטרטגים כבדי משקל: יישום החלטת ממשלה שהתקבלה לאחרונה להגדיל את התוצרת החקלאית בשליש בעשור הקרוב, בהתאם לתוכנית אסטרטגית, וצמצום שטח הקריה החקלאית ומכון וולקני לטובת הקצאת קרקעות במרכז הארץ לבנייה.
לדברי דיכטר, בסיכום סמוטריץ', יופרדו שני הנושאים הללו מהדיון על תקציב 2025 ויוקמו צוותים משותפים למשרדי החקלאות והאוצר שיגבשו מתווה לרוויזיה בקריה החקלאית ולהגדלת הייצור החקלאי המקומי, בהתאם להחלטת הממשלה. "שר האוצר הבין שמשרד החקלאות הולך לחזון אחר לגמרי מזה שהובילו קודמיו ומזה שאליו חתרו באוצר", אמר דיכטר בדיון בוועדת הכלכלה. "לא מעט מהלכים עם כלל משרדי הממשלה ועם החקלאים נגזרים מהכיוון הזה".
לדברי דיכטר, בליל ההצבעה על התקציב בממשלה סוכם ששתי הסוגיות הגדולות ינותקו מתקציב 2025, אולם כעת אגף התקציבים מתנער מהסיכום שאליו הגיע עם משרד החקלאות ומתנה את הקיצוץ בתקציב כולו. "אנחנו הולכים ליישום של מדיניות להגדלת הייצור המקומי ולרוויזיה בקרייה החקלאית ובמכון וולקני, פריצת דרך מטורפת בסדרי גודל דרמטיים, ובסוף אנחנו נתקעים על 100 מיליון שקלים וקיצוץ תקנים שאנחנו לא מצליחים לפצח מול אגף התקציבים שמייבש את המשרד", מצביע דיכטר על האבסורד שבבסיס המחלוקת. "לא יכופפו אותי על אסטרטגיה ועל חזון בשביל 100 מיליון".
"כמו לקחת מכונת אקמו מחולה קורונה"
במשרד האוצר טוענים שלא הושגו כל הסכמות עם משרד החקלאות. לדברי אוראל פיין, רפרנט חקלאות באגף התקציבים, הפערים אדירים. "ברמה הטכנית הושתו על תקציבי ההוצאה של המשרד אותם קיצוצים שהושתו על כולם", אמר פיין בוועדת הכלכלה, "בתקציבים ה'גמישים' נגענו יותר כדי לעמוד ביעדים הפיסקליים של התקציב". הקיצוץ של 200 מיליון שקלים בתקציב ה"גמיש" שמתייחס אליו פיין מיועד לתשלום ארנונה, חשמל, מים, אבטחה וניקיון. "קיצצו בדברים שאין ברירה אלא לשלם אותם, אין משרד שיודע לעבוד בלי זה", אמר דיכטר בתגובה, "נצטרך לבוא על 4 או על 6 בתחנונים, ואנחנו לא מוכנים להיות משרד מושפל".
מנכ"ל המשרד אורן לביא: "הממשלה החליטה על גיבוש תוכנית לאומית לביטחון מזון לטווח של 25 שנים. התוכנית כוללת יעד שאפתני של הגדלת התוצרת החקלאית המקומית בשליש בעשור הקרוב, והכרה בחשיבות האסטרטגית של החקלאות הישראלית. ללא תמיכה תקציבית הולמת, תוכנית זו תישאר בגדר הצהרת כוונות בלבד. הגדלת היקף הייצור החקלאי המקומי מחייבת השקעה משמעותית בתשתיות, במחקר ופיתוח, ובתמיכה ישירה בחקלאים. 2025 חייבת להיות נקודת מפנה בביטחון המזון הלאומי של ישראל. התקציב כפי שאושר בממשלה אינו נותן מענה לצרכים המיידיים של המגזר החקלאי להמשיך לייצר מזון, ואינו מאפשר את מימוש החזון האסטרטגי של הגדלת התוצרת החקלאית המקומית".
הקיצוץ בתקנים צפוי לפגוע ביכולות האכיפה והפיקוח על העברת סחורות ב-30 מעברי גבול שיהיו פרוצים לכניסת מזון מוברח מהחי והצומח: בשר, דגים, ביצים, ירקות ופירות ללא פיקוח על תנאי גידול וחומרי הדברה, כמו גם על כניסת בעלי חיים שנושאים מחלות. צמצום התקנים יפגע גם בשירותים הווטרינריים ובשירותים להגנת הצומח ולביקורת, שאמונים על אישור ייבוא ירקות, פירות, בשר, עוף וביצים לישראל. הקיצוץ יביא לא רק לעיכוב באישורי ייבוא, אלא עלול לפגוע ביכולת לפקח על ייצור מזון בארץ ובחו"ל ועל יכולת המשרד לנטר נגעים ומזיקים בצומח, שעלול לגרום להתפרצות בהיקף נרחב שתפגע אנושות בייצור המזון בארץ.
הקיצוץ המתוכנן מגיע לאחר ייבוש תקציבי מחקר ופיתוח חקלאי בעקבות קיצוץ 160 מיליון שקלים ב-2024. על רקע משבר האקלים, שהשלכותיו קשות יותר משנה לשנה, מדובר במכת מוות לייצור המזון המקומי. המחקר החקלאי חיוני להמשך קיומה של חקלאות מתקדמת ויעילה בתנאי האקלים המאתגרים של ישראל. צמצום תקציבי המחקר והפיתוח יפגע באופן בלתי הפיך ביכולתו של המשק המקומי להמשיך לייצר מזון זמין ובמעמדה של ישראל כמובילה עולמית בחדשנות חקלאית. לדברי דיכטר, תמיכות והשקעות במחקר ופיתוח שקולות למכונת ההנשמה של החקלאות בישראל. "קיצוץ כזה הוא כמו לקחת מכונת אקמו מחולה קורונה. לא ניתן לזה לקרות".
"ההסתמכות על הייבוא נכשלה"
במשרד החקלאות מודעים להקשר הרחב של המחלוקת עם משרד האוצר. המדיניות שמקדם דיכטר בשנתיים האחרונות בגיבוי אנשי המקצוע של המשרד, להגדלת הייצור המקומי והשקעה בתשתיות שיתנו יציבות ליצרנים המקומיים, עומדת בסתירה לקו שהובילו קודמיו בגיבוי משרד האוצר, שהסתמך על הגדלת הייבוא של תוצרת חקלאית וצמצום הייצור המקומי. "באנו עם אסטרטגיה חדשה הפוכה לגישה של אגף התקציבים והם במסע נקם נגדנו", אמר דיכטר, "האסטרטגיה של הסתמכות על הייבוא נכשלה. מנענו מהחקלאות להפוך למשהו שלומדים עליו בשיעורי היסטוריה. אנחנו רוצים לדאוג שתהיה אספקה לאורך כל השנה במחירים סבירים. כבר שנתיים אנחנו מנהלים מלחמה עם אגף התקציבים. שנתיים שאנחנו מקדמים דברים, ואין נושא אחד שבו אגף התקציבים הלך איתנו או תמך כדי לשפר את החקלאות ואת אספקת המזון.
"אנחנו לא מתביישים לשחות נגד הזרם והצבנו לעצמנו כלל ברזל: המדפים יהיו מלאים. אנחנו מחכים לרגע שבו משרד האוצר יהיה איתנו בחזון שקבענו עד 2050, באסטרטגיה שקבענו עד 2030. אנחנו לא מתכוונים להגיע לשבר בגיל החקלאים, באספקה על המדפים ובהתמודדות עם משבר האקלים, איתכם או נגדכם".
