עדכון אחרון: 24.03.2025 | 19:27
הממשלה הגישה היום (שני) את תגובתה לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד החלטתה לפטר את ראש השב"כ, רונן בר, מתפקידו: "הסמכות להעברת ראש השב"כ נתונה לממשלה על פי הדין, ולכן אינה סוגיה שפיטה. בנוסף, נטען כי ראש השב"כ "בחר שלא להופיע בפני הממשלה ולהציג את טיעוניו, ואף לא לעתור לבג"ץ בעניין".
טענה נוספת שהועלתה היא כי במהלך חקיקת חוק שירות הביטחון הכללי, "ובדגש על הסעיף שמסמיך את הממשלה לסיים את כהונת ראש השב"כ לפני תום כהונתו", הבהיר המשנה ליועמ"ש באותה עת, מני מזוז, כי הנחת המוצא היא ש"ראש שירות לא יכול לכהן אם הוא לא נהנה מאמון הממשלה".
"אין שחר לטענה כאילו החקירות בעניין קטאר גרמו להחלטה להעביר את ראש השב"כ מכהונתו. הסדר הכרונולוגי של האירועים מוכיח את ההיפך, ובכל מקרה ראש הממשלה לא חשוד בשום עבירה, ולא נמצא בניגוד עניינים. מכתבו של ראש השב"כ לממשלה שבו הודיע שאין לו אמון בממונים עליו והטיח בהם האשמות שווא, הוא בפועל מכתב התפטרות".
בית המשפט העליון השהה את הדחת ראש השב"כ עד לדיון בעתירות שהוגשו בעניין. השופטת גילה כנפי-שטייניץ הדגישה כי הדיון בבג"ץ יתקיים לא יאוחר מ-8 באפריל.
