תושבי הנגב המערבי יכולים לראות כיצד לאט לאט חבל הארץ שלהם מתחיל בתהליכי השיקום, תשעה חודשים אחרי אסון 7 באוקטובר. לא הכול מושלם. עדיין לא הוצע פתרון לתושבים שלא יחזרו, עדיין אין מענה ביטחוני ליישובים שממשיכים לספוג ירי, ותקציבים רבים עדיין לא אושרו. אך לצד הקשיים, תקציבים רבים כבר מועברים לרווחה ולחינוך, בחלק מהקיבוצים החלו תהליכי שיקום, ועל פי דו"ח מיוחד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהוצג אתמול (שלישי) בכנסת, ביום מיוחד שעסק בסוגיות הכלכליות של אזור קו העימות, נרשמה צמיחה בכל המדדים – מקצב חזרת התושבים ועד הקמתם מחדש של מפעלי התעשייה והמסחר הזעיר.
אז איך זה שקצת יותר מ-250 ק"מ צפונה, מתנהל עולם אחר לחלוטין? בצפון יש כיום יותר מ-5,200 עסקים מפונים – 50% יותר מהדרום, לפי הלמ"ס. תקציב השיקום לצפון הוא כשליש מזה שהוקצה לדרום. בתחילת המלחמה 36% מהעסקים בנגב המערבי נרשמו כלא פעילים, אך תוך חצי שנה שיעורם נחתך בדיוק בחצי ל-18%. בקו העימות הלבנוני בתחילת המלחמה כל בית עסק רביעי עמד ללא הכנסות כלל. באפריל האחרון האומדן שלו ירד באחוזים בודדים בלבד – כל בית עסק חמישי היה ללא הכנסה. המצב בדרום הארץ משתפר בעקביות – 14 מתוך 19 מיליארד שקלים אושרו, ויותר ממיליארד כבר הושקעו. בצפון השיפור זוחל בקושי. המצב הכי חמור הוא של החקלאים, הסוחרים, בעלי המלונות והצימרים והמסעדנים, שמצבם רק מידרדר מיום ליום.
הסיטואציה בצפון אינה טעות, אלא מדיניות. חמישה חודשים הבטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו לתושבי הצפון שיגיש תוכנית לשיקום. כשהוגשה ועברה בממשלה, התגלה שמדובר רק בשליש מהתקציב המיועד, שסכומו אמור לעמוד על כ-3.5 מיליארד שקלים. בעתיד צפויים להתווסף עוד 3 מיליארד שקלים – אך נכון לתחילת יולי 2024, המדינה עוד לא העבירה לצפון אף לא שקל אחד.
"הפניות התקציביות עומדות על שולחנה של ועדת הכספים", אמר בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת אוראל פיין, האמון על כספי משרד החקלאות מטעם אגף התקציבים. "שום דבר לא עבר עדיין ליישובים עצמם". מאז הצגת התוכנית לשיקום הצפון באפריל האחרון, הספיק יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני להסתכסך עם האוצר כמה פעמים. מבחינתו, תוך ישיבה או שתיים הכסף יכול להתחיל לזרום ליישובים. 200 מיליון שקלים לשיקום העסקים הקטנים מחכים לתושבי הצפון, אבל בינתיים, הלכה למעשה, יש להם רק את הבטחת האוצר שהכספים הייעודים יוקצו. הם פשוט מחכים לאישורים החוקיים.
ממה נובע הפער בין הדרום לצפון? ביישובי הדרום פועלת מנהלת חרוצה שעובדת קשה כדי שהתקציבים המובטחים יעברו בכל הצינורות הנדרשים. לתושבי הצפון, לרוע מזלם, אין לא מנהלת ולא צפי ליום שבו יראו את הכסף. וזה רק חלק מהבעיה – יותר מ-100 אלף תושבים מקו עכו, כרמיאל וצפת נפגעו קשות מהמצב ונשארו ללא מענה. סיפוריהם אומנם הגיעו לירושלים והוצגו לחברי הכנסת, אבל זה רק קצה הקרחון. "מינואר השנה עסקי התיירות לא מקבלים סיוע מהמדינה", סיפר מוטי חטיאל, ראש מועצת ראש פינה. "גם רשתות קמעוניות החליטו לעזוב את האזור שלנו אף שאנחנו לא מפונים".
יואב כהן, יו"ר האגודה החקלאית נטועה, אמר בדיון: "המשכנתאות ליישובים שלא מפונים לא נעצרו. התושבים ממשיכים להחזיר הלוואות, ואילו ביישובים שכן מפונים – עצרו את המשכנתאות, אבל הריביות ממשיכות כרגיל. התפרנסנו בכבוד לפני המלחמה, התמודדנו עם הכול בגאון ובכבוד, אבל פה יש פגיעה בחוסן הכלכלי".
תומר גלעד, מנהל אגף הכספים במועצה אזורית מטה אשר, שרוב עסקי התיירות וההסעדה בה נפגעו קשות, כולל באזורים הלא-מפונים, אמר שתקנות התמיכה אושרו, אבל לא מיושמות. "העסקים הגישו בקשות אבל אין מענה, וכדי להחזיק את הראש מעל המים הם מביאים מישהו שמשלמים לו 20% מהמענקים שהם מקבלים כדי שיסדר להם את העניינים".
תושבי הצפון ביקשו מנהלת בדיוק עבור הסוגיות האלו, ובהיעדר כתובת ברורה, כל בעל עסק ותושב נשארו לבד, ומנסים בכל כוחם לשרוד כלכלית. בעיצומו של אחד המשברים האזרחיים הגדולים בתולדות המדינה, תושבי הצפון הפכו לשקופים, והמצוקה שלהם הפכה לבעיה שאפשר לדחות את הטיפול בה. בממשלה מדברים על היערכות להסלמה צבאית, אבל התמיכה הכלכלית בתושבים המיואשים, ביישובים ההרוסים ובעסקים הקורסים חשובה לא פחות מכך. הממשלה צריכה להכניס את היד לכיס, ולשדר לתושבים מסר חד-משמעי: גם כשלא ברור מה יהיה, יש לכם גב מהמדינה. מסר שיחזק את החוסן האזרחי של התושבים והקהילות, וישפיע על הבחירה של התושבים להמשיך לחיות בצפון גם בעתיד.
