הסערה באוניברסיטת בן גוריון סביב התבטאויותיו של המרצה ד"ר סבסטיאן בן-דניאל, תחת היוזר "ג'ון בראון", לא נרגעת. היום (שלישי) פורסם כי לאור התנצלותו, רקטור האוניברסיטה ביטל את השעייתו של המרצה שהתבטא באופן קשה כנגד חיילי צה"ל, דתיים ומזרחיים. המרצה הבהיר כי יימנע בעתיד מסגנון כתיבה שעלול לפגוע בסטודנטים. פוסט של סטודנט מהמחלקה בה מלמד בן-דניאל חשף כי סטודנטים דתיים חוששים מהמרצה, כך שלא בטוח שהתנצלות לבדה תפיג את החששות. הסטודנט הבטיח עוד טרום ההחלטה: "אני לא אשב בשקט בכיתה בזמן שחברים דתיים שלי מפחדים להיכנס", מה שמסמן שצפויים עוד מהלכים בעניין.
ארגון 'בצלמו' ותנועת 'אם תרצו' הביעו את זעמם על העניין, קובלנה מסודרת ורשמית שהגיש יו"ר ארגון 'בצלמו' שי גליק, עדיין ממתינה למענה. לדעת גליק, על האוניברסיטה חובה לדון בה בוועדת משמעת. הסטודנטים מצדם, מנהלים במקביל מחאה משלהם לפיטוריו, אחד מהם הבטיח לפני מספר ימים: "אני לא אשב בשקט בכיתה בזמן שחברים דתיים שלי מפחדים להיכנס לכיתה". הוא דורש מהנהלת האוניברסיטה להמשיך בקו מהעבר של פיטורי מרצים שהתבטאו באופן פוגעני כלפי קבוצות שונות.
סטודנט למדעי המחשב באוניברסיטת בן גוריון בשם גלעד שקד פרסם לפני מספר ימים פוסט ברשת X (טוויטר), בו הוא מביע את חוסר הנוחות של הסטודנטים, שלא נאמר חשש ממש, מהתבטאויותיו של המרצה. ניכר שהסטודנט צפה את ביטול ההשעיה כשבפתח דבריו הוא הדגיש: "אני כותב את הדברים הבאים בשם הסטודנטים שמובילים את המאבק לפיטוריו של המרצה סבסטיאן בן-דניאל, ואני כותב אותם בחשש רב. נכון לשעה זו סבסטיאן עדיין מושעה, לכן לא מופרך שיחזור ללמד בסמסטר הקרוב". הוא הודה: "אם זה המצב, אני מסתכן בהתנכלות אקדמאית באחד מהקורסים שלי שהוא אמור ללמד". אף על זאת, חשוב היה לו "לעשות סדר בפרשה מנקודת המבט של הסטודנטים עצמם בתואר. שלמדו, לומדים, או עומדים ללמוד אצל סבסטיאן".
שקד הבהיר: "זכות חופש הביטוי באקדמיה הישראלית היא קודש במדינה דמוקרטית. כל מרצה צריך להרגיש בנוח להביע את עמדותיו הפוליטיות מחוץ ובתוך הקמפוס כאחד, מרגיזות ככל שיהיו". הוא המשיך וכתב: "אני בטוח שאת חלקכם הפתיח הזה מפתיע. ואני לא מאשים אתכם. הרבה אנשים שנעמדו לצד סבסטיאן בשבוע האחרון (כולל סבסטיאן עצמו) דאגו למסגר את פרשת ההשעיה כאירוע של השתקה ורדיפה פוליטית בתוך האקדמיה". אך לטענתו: "זה לא המצב. בוודאי לא מהצד שלנו".
הסטודנט הזכיר: "המחאה התחילה כאשר הוצפו בקבוצת הוואטסאפ של התואר שלנו הררי ציטוטים מתוך חשבון ה-X של סבסטיאן, תחת שם העט ״ג׳ון בראון״ המזוהה עימו". הוא פירט רשימה ארוכה של ציטוטים שאותם הוא כינה "דוחים בתחום מאוד אפור", כמו: ״חיילי צה״ל רוצחים תינוקות כי חונכו להיות רוצחי תינוקות״, ועד מה שהוא כינה: "כינויי שנאה וגזענות מפורשים", כמו: ״בבונים דתיים״, ״דתיים מטונפים״, ״כל הדתיים זה חרא, הציונות הדתית קצת יותר״, ״כמו הנאצים שהם״ (על מזרחים), ״קודם כל אתה ערבי. איזו דת אתה ואיזה מזוזות אתה מלקק זה משני״, ״הציונות הדתית מאוד מגוונת, זה נע בין ממש נאצים שאומרים את זה במפורש, לנאצים שלא אומרים את זה במפורש״. שקד הדגיש: "יש עוד עשרות ציטוטים כאלה. הפוסט הזה גם ככה ארוך מאוד אז אני חוסך לכם.. ".
הכותב שיתף שהתגובות הראשוניות שלהם כסטודנטים היו "זעם. עלבון. בלבול.. "ושבערך בשלב הזה גם קמה קבוצת המחאה. עם זאת הוא מיקד את המסר בכך ש"ככל שעובר הזמן, אני מתחיל לשים לב לתחושה נוספת שמתחילה להיווצר אצל החברים שלי- פחד. וספציפית פחד אצל החברים הדתיים שלי". שקד סיפר שסטודנט שהוא מבקש לשמור על האנונימיות שלו אמר לו: ״אני כנראה אלמד מהזום הסמסטר״. כששאל את אותו הסטודנט "למה?" החבר השיב לו: ״מלמד את הקורס הזה מרצה שחושב שכל הדתיים נאצים בהגדרה. תגיד לי, איך אני אמור לשאול שאלה בכיתה כשיש לי כיפה על הראש? איך אני אמור להרגיש בנוח אתו באחד על אחד בשעת קבלה? להגיש ערעור בשם המלא שלי על מבחן?״
שקד הודה שהדברים האלה זעזעו אותו, ועוד זעזע אותו "שהוא לא היה היחיד. עוד סטודנט. עוד סטודנט. עוד סטודנטית. וזה ממשיך". שקד ציין "לי אין כיפה על הראש. אין לי שם משפחה מזרחי". הוא תהה: "איך אני יכול להיכנס לכיתה בזמן שהחברים שלי, שלפני שנייה עוד הגשנו עבודות ביחד, מפחדים עכשיו להיכנס איתי עם כיפה או כיסוי ראש?"
על ערוצי המחאה השונים הוא כתב: "המחאה התחילה בנקודה שבה הרבה סטודנטים המתינו לקבלת ציונים במבחן של סבסטיאן, ומעט מאתנו היו מוכנים להתבטא נגדו בפומבי. לכן בשלב מוקדם פנינו לארגון אם-תרצו כדי שיעזרו לנו להתניע את המחאה. הם עזרו לנו מאוד, הצליחו להכניס את הסיפור לתוך השיח התקשורתי, והצליחו להפעיל לחץ בתוך האקדמיה שהוביל להשעיה בסופו של דבר. אנחנו חייבים להם תודה ענקית. יחד עם זאת, בשבוע האחרון הרגשנו שהארגון מתמקד בציוצים פוליטיים של סבסטיאן בתחום האפור, יותר מאשר ציוצים כמו אלו שציינתי למעלה. מה שלא ביטא נכון את תחושות מרבית הסטודנטים לגבי מטרת המאבק. לכן החלטנו בימים האחרונים להיפרד מאם תרצו ולפעול עצמאית".
חשוב היה לו להבהיר: "יכול להיות שתמשיכו לראות את אם-תרצו פועלים בנושא", אבל "אנחנו, הסטודנטים למדעי המחשב באוניברסיטה, פועלים עצמאית ועל דעת עצמנו. זו לא מחאה פוליטית ואין לנו מטרה לרדוף פוליטית אף אחד. שנאת דתיים לעומת זאת- זו לא פוליטיקה. גזענות כלפי מזרחים וערבים- אינם חופש ביטוי. לא בהגדרתו לפי האקדמיה לפחות".
הסטודנט טען "חופש הביטוי האקדמי הוא קודש. אבל כך גם הסובלנות. כל מרצה בהגדרה צריך לראות את כלל הסטודנטים באופן שאינו מוטה על בסיס דת/ גזע/ מין/ נטייה מינית. ואם אותו מרצה מקטלג בפומבי אנשים לפי הקבוצה שאליה הם שייכים (גם אם הדבר נעשה מחוץ לקמפוס), הוא דה-פקטו הופך את הכיתה למקום שבו סטודנט מסוגל להרגיש שייך על בסיס ההשתייכות שלו לדת/מוצא כזה או אחר". שקד קבע: "מרצה שכזה לא יכול ללמד באקדמיה הציבורית" והוסיף: "זו לא רק הדעה שלי, זה מצוין במפורש בתקנון אוניברסיטת בן גוריון, וגם באמנת IHRA עליה חתומה האוניברסיטה".
שקד חזר אחורה בזמן וציין: "בשנת 2010, המרצה ד״ר ירוחם לויט טען בהרצאה טענות פוגעניות כנגד הקהילה הלהט״בית ופוטר. בשנת 2015 המרצה ד״ר אלי רון קרא להומואים ״חולי מין וסוטים״. בכך סיים את 12 שנותיו באוניברסיטה". הוא שאל: "משעמם לאוניברסיטת בן גוריון שהיא מפטרת מרצים ככה סתם? רק בגלל אמירות בהרצאה או התבטאויות בלינקדאין הפרטי?" הוא גם השיב: "לא. האוניברסיטה הבינה כבר לפני 15 שנה שהמרצים שלה מחויבים לקבל כל סטודנט כבן אדם, ולראות בו אדם בפני עצמו. ללא דעות קדומות, גזענות, או שנאה קטגורית. זה בסוף המפתח לאקדמיה שבה כולם מרגישים בנוח להיות מי שהם". באמירה נחרצת הוא הדגיש: "אנחנו דורשים מאוניברסיטת בן גוריון להמשיך את אותו הקו, גם כאשר סטודנטים מרקעים אחרים עומדים על המוקד".
שקד ציין: "נשיא האוניברסיטה מסכים עם הקו הזה. ההשעיה לא נעשתה על בסיס רדיפה פוליטית, אלא על בסיס חשש ליחס לא מכבד/סובלני כלפי הסטודנטים" וחשף: "בניגוד לפרסומים, סבסטיאן נכון לשעה זו לא התנצל. הוא שלח מייל ארוך לסטודנטים ספציפיים ובו הוא ״מצטער על ההוצאה מההקשר של הדברים״. שום התנצלות על תוכן הרפש שהוא מקפיד לכתוב, ושום הבעת חרטה". מצידו, אומר גלעד היה הרבה יותר שמח אם בן-דניאל היה מתנצל באופן אמיתי וכנה כי לדבריו "אין לי שום רצון להוביל לפיטורים של אף אחד". עם זאת, הוא מבטיח: "אבל כל עוד זה המצב, אני לא אשב בשקט בכיתה בזמן שחברים שלי מפחדים להיכנס. ואני אלחם כדי ללמוד אצל מרצה שמסתכל עליי ועל החברים שלי באותה הצורה. גם אם הם חובשים כיפה ואני לא".
נכון להיום כאמור, הרקטור כאמור קיבל את התנצלות ד"ר בן-דניאל, אך ניכר שלא כולם זיהו את ההתנצלות ככנה. כתגובה לביטול ההשעיה שקד פרסם בצהריים את הדברים הבאים: "אנחנו מאוכזבים ומופתעים לגלות שרקטור האוניברסיטה בחר להתעלם מהמסר של הנשיא חיימוביץ׳, ולהחזיר את סבסטיאן בן דניאל לתפקידו. הטענה לפיה ״סבסטיאן התנצל״ היא שקרית. סבסטיאן, עד לרגע זה, בחר שלא להביע חרטה על דברי הבלע והשנאה שכתב, ומסרב לחזור בו מהם". שקד הוסיף על כך, "החלטת הרקטור סותרת במפורש את תקנון אוניברסיטת בן-גוריון, ולא מספקת לכך הסבר מניח את הדעת".
שקד מבטיח: "הסמסטר הקרוב בפתח, וכל עוד זה המצב, נמשיך להיאבק למען שינוי ההחלטה – עבור מרחב אקדמי סובלני ופתוח לכל התלמידים באשר הם. אנו מודים לכם על התמיכה במאבק, מעל ל-1400 סטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון".
גולש בשם נועם, סטודנט אף הוא, הגיב ותהה: "מעניין מה יחשבו התורמים של האוניברסיטה כשיגלו שבזמן שנלחמים באנטישמיות בקמפוסים בארה"ב, פה בארץ נותנים למרצים לעשות מה שבא להם". שקד השיב לו: "למה נראה לך שהוא הושעה מלכתחילה? דאגה לשלום הסטודנטים?"
