בחודשים האחרונים כמיליון וחצי עזתים שוהים באזור ההומניטרי, המוואסי בח'אן יונס, שהלך והתמלא מאז תחילת המבצע ברפיח. חמאס מושל באזור בצורה כמעט חשאית, בפרופיל נמוך. נוצר משבר בכסף מזומן, הסכסוכים בין החמולות מתגברים – וגם בתי הספר עברו למחסות. כך נראית השגרה ברצועת עזה.
מה העזתים לוקחים איתם?
שירותי הרפואה
מזון
מים
- הרשתות מוצפות בתיעודים של תושבים שעומדים בתורים ארוכים לקבלת מים באמצעות מכליות מים, מכלי מים גדולים ומים מינרליים מצד ארגוני הסיוע והרשויות המקומיות. מסופקים גם מקווי מים מוסדרים, בארות מים ומתקני התפלות שמתוחזקים בעיקר בידי רשות המים והעיריות.
חשמל ותקשורת
פרטיות
כספים
סכסוכים עם החמולות, תופעת זנות
המשילות של חמאס "בתחפושת"
- תחושת הביטחון האישי של עזתים רבים נפגעה ויש מי שמסתובב עם כלים להגנה עצמית. המניע לכך נעוץ בעיקר בהיעדר פעילי משטרת חמאס על מדים רשמיים וחוסר יכולת לזהות אותם, משום שהם פועלים בפרופיל נמוך, במדים אזרחיים.
- במהלך המלחמה, גברו המאמצים של הרשויות המקומיות להפגין נוכחות, לבצע פעולות שונות ולהעניק שירותים תחת אחריותם. למשל: חלוקת מים, פינוי אשפה, פינוי שפכים ועוד.
נמשך הפינוי מח'אן יונס
- בשל ירי הרקטות מרצועת עזה, צה"ל ממשיך לקרוא לעזתים להתפנות מרחבי ח'אן יונס ומתאים את המרחב ההומניטרי.
- עזתית שתועדה אמרה: "לא יודעים נלך. קשה לנו לעבור ממקום למקום, מספיק עם האימה".
- עזתי שהתפנה משכונת חמד: "כבר אין לי כוח להיעקר, נעקרתי כבר שש פעמים. אנחנו כבר לא יודעים לאן ללכת".
