הסכם הכורדים עם אל־ג'ולאני הוא חותמת לכישלון אסטרטגי של ישראל

ההסכם שעליו חתם אמש (ב') נשיא סוריה החדש אחמד אל־שרע (אבו מוחמד אל־ג'ולאני) עם מנהיג הכורדים (SDF) מזלום עבדי לשילובם במערכת השלטונית והביטחונית הסורית, מהווה חותמת לכישלון אסטרטגי ישראלי בהבנת הדרכים הנכונות בסוריה למימוש היעדים של ירושלים. 

● שאלות ותשובות | טבח באזרחים ונזק כלכלי עצום: מה קורה כרגע בסוריה?
● פרשנות | הפסקת האש בין המחתרת הכורדית לטורקיה משנה את יחסי הכוחות באזור

בישראל קיוו שהכורדים יהיו איתנים בעמדתם שלא להשתלב במשטר אל־שרע, בשל השאיפה האסטרטגית הנכונה להחליש את איראן ואת ציר ההתנגדות ככלל ולהדק את החנק המתהווה על חיזבאללה בפרט. בירושלים קיוו כי נוכחות כורדית במזרח סוריה תמנע את משלוחי האמל"ח האיראניים הרבים שעברו מעיראק דרך סוריה של אסד ללבנון עבור חיזבאללה, אבל לא לקחו בחשבון משתנה מהותי: ממשל טראמפ.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אומנם יצר ממשל שמונה בכירים פרו־ישראלים – ייתכן שיותר מכל ממשל בעבר – אבל בבסיס המדיניות של וושינגטון לא עומדת ישראל, אלא Make America Great Again. על כן, כפי שהאמריקאים לא שאלו את ישראל אם לנהל מגעים ישירים עם חמאס – כך עבור האינטרסים שלהם של החזרת חיילי צבא ארה"ב בצפון־מזרח סוריה, הם הביאו להסכם של אל־שרע עם עבדי. 

הכורדים הם אחינו? 

בניגוד למקרה הדרוזי שבו ישראל גיבתה את מעשיה בכוח הזרוע, כולל השתלטות על פסגת החרמון ועל מרחב החיץ מ־1974 – היעדר הפעילות המהותית בזירה הכורדית נבעה מהבורות הישראלית בנושא. דעה רווחת במסדרונות ירושלים, שמשתקפת גם מהצהרות בכירים ישראלים, היא ש"הכורדים הם אחינו". העובדה שהכורדים הם העם הגדול ביותר בעולם ללא מדינה, לא הופכת אותם לאחינו.

סביר מאוד להניח כי השתרשות התפיסה השגויה נובעת מהסיפורים על הקשרים בין מדינת ישראל לבין מנהיג הכורדים בעיראק בשנות ה־60, מוסטפא ברזאני. כמו אז, כך גם היום – הקשרים של הכורדים עם ישראל נבעו מאינטרסים משותפים ותו לא. לא בכדי לאחר המהפכה האסלאמית באיראן ב־1979, היו אלה משטר האייתוללות שסייעו לאותם כורדים – במטרה להחליש את סדאם חוסיין.

באחת מההתייחסויות לנושא הכורדי בחודשים האחרונים, אמר שר החוץ גדעון סער כי מדובר בעם שהוא "קורבן לדיכוי ולתוקפנות מצד איראן וטורקיה. אנחנו צריכים להושיט לו יד ולהעצים את הקשרים עימו. יש לכך היבטים מדיניים וגם ביטחוניים". עם זאת, איך אפשר לעזור לעם שמפוזר בארבע מדינות, ובינו לבין עצמו הוא מסוכסך?

בטורקיה יש כורדים לאומנים, אבל גם כורדים אסלאמיסטים תומכי חמאס וידידי ארדואן – מפלגת הודה פאר (HÜDA PAR) שהתגלגלו מארגון חיזבאללה הכורדי. מעין זרוע קיצונית דתית אסלאמית; בסוריה ישנם הכוחות הדמוקרטיים החופשיים (SDF) בהנהגת עבדי, שכעת ויתרו על האוטונומיה דה־פקטו שיצרו; ובעיראק יש את האוטונומיה דה יורה של הכורדים (KRG), שבה משפחת ברזאני מקיימת כיום יחסים קבועים עם אנקרה; באיראן, הכורדים מוזנחים בדומה לכלל קבוצות המיעוט, ובכל אחת מהמדינות פעלה עד עתה, במידה כזו או אחרת, המחתרת הכורדית (PKK). אולם השורה התחתונה ברורה: בסיס האסטרטגיה הישראלית בנושא היה שגוי. 

לא חובבי ציון 

עתה, ישראל מוכרחה להתאים את עצמה לתנאים החדשים בשטח, הן בהיבט שיתוף־הפעולה של אל־שרע עם הכורדים והן בהיבט ממשל טראמפ שעומד מאחורי ההתפתחות.

אם ישראל מעוניינת בפתרון אסטרטגי ארוך־טווח בזירה הסורית, היא תהיה מוכרחה לקיים מגעים עם הממשל החדש בדמשק. אין מדובר בחובבי ציון, מדובר באסלאמיסטים, אבל כאלה שרוצים להקים מדינה. אחרת, במהרה, העם הסורי יתקומם גם נגדם.

ניתן באמצעות מגעים עם משטר אל־שרע להניב תועלת ביטחונית ומדינית לישראל מול סוריה, ובאותה מידה מול טורקיה, שהמדינה המשוסעת הפכה למוקד פעילות שלה.

לאחרונה דווח כי אנקרה גירשה פעילי אחים מוסלמים מצריים לאחר פגישות עם בכירים מצריים, ובשם האינטרס בסוריה ישמח ארדואן להתקרבות סורית־ישראלית שתועיל לאל־שרע. לא בשם חיבת ציון, אלא בשם חיבת טורקיה. תועלת נוספת תהיה בהבטחת שלומם של הדרוזים הסורים שבעצמם – עבור מי ששכח, לא חובבי ציון. הם בכלל היו תומכי אסד מובהקים. 

סיר הלחץ יתפוצץ? 

בסיכומו של דבר, דווקא בגלל שסוריה היא מדינה כה הטרוגנית מבחינת אוכלוסייה, זו תהיה טעות חמורה אם מישהו בישראל חושב להותיר שטח כבוש ישראלי בעומק סוריה לאורך זמן – במתווה של "רצועת הביטחון" בדרום לבנון. זה יהיה מהלך חמור במיוחד אם יתמשך. אולי "יועיל" לשנה, אפילו שנתיים, אולם ברגע שמשטר אל־שרע יסיים את סידור השורות ואת הליך ההצטיידות הצבאית בעזרת טורקיה – סיר הלחץ יתפוצץ בפניה של ישראל.

בדרג המדיני והביטחוני כבר טעו באופן חרוץ בהצהרות בדבר "השמדת הצבא הסורי", כאילו שזה אפשרי. הרי אם זה היה אפשרי, כיצד הלילה התרחשו תקיפות ישראליות של בסיסים? לדבר על "שאריות" צבא שוב ושוב זה פשוט מגוחך.

מגוחך לא פחות תהיה היאחזות בשטח סוריה ללא אסטרטגיה מדינית. כרגע לישראל אין שום אסטרטגיה מדינית מהודקת בנושא הסורי. על כן, מוטב שכזו תגובש, ויפה שעה אחת קודם.