החיסול של פואד שכר, המכונה חאג' מוחסיין, שעמד בראש המערך הצבאי של חיזבאללה, בלב שכונת הדאחיה המעוז של חיזבאללה בביירות, היווה מכה קשה, כואבת ומפתיעה לארגון, ובפרט לנסראללה אישית. שכר היה יד ימינו ויועצו הקרוב ביותר מזה שנים רבות ושימש מעיין רמטכ"ל שעמד לצידו לאורך "מלחמת ההתשה" שמנהל חיזבאללה מול ישראל כבר כמעט 10 חודשים.
התקיפה בביירות זרעה בלבול ומבוכה בארגון שהודיע על מותו של חאג' מוחסיין באופן רשמי רק לאחר חילוץ שרידי גופתו מן ההריסות 24 שעות לאחר האירוע. חיסול זה, אשר הצטרף לשורה ארוכה של חיסולים תוצרת צה"ל של בכירים מקרב פעילי חיזבאללה, הפגין פעם נוספת כי לישראל יכולות מודיעיניות ומבצעיות שקשה להתחרות בהן ותרם לדימוי העוצמה של צה"ל. בחיסול זה ישראל עשתה שירות גם לידידותיה במערב נוכח אחריותו למותם של 241 אמריקנים, 58 צרפתים ו-6 איטלקים בפיגוע באוקטובר 1983, שבעקבותיו הכריזה ארה"ב על פרס של 5 מיליון דולר בתמורה לסיוע באיתורו.
אמנם ישראל לא נטלה את האחריות על חיסולו של ראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הניה, שביקר בטהראן לרגל מינויו של נשיא איראן החדש, אך גם חיסול זה מעצים את תחושת המסוגלות והתעוזה של ישראל ותורם לתסכול בקרב מנהיגי "חזית ההתנגדות", ובראשם איראן, אשר לא הצליחה לשמור על חייו של הניה – שנהרג מתחת לאפם של אנשי משמרות המהפכה האיראנים, בעודו שוהה כאורח במעון הרשמי שלהם.
מניסיוננו עד כה, חיסולי בכירים לא מייצרים שינוים ברמה האסטרטגית ונראה כי הם לא יובילו לסיומן של המלחמות בעזה או בצפון. תועלתם העיקרית נובעת מהערך התודעתי והמורלי הנלווה להם ומההשלכות קצרות טווח על ההתפתחויות בשטח: חאג' מוחסיין יחסר מאוד לנסראללה בניהול הלחימה, ובשלב זה בחמאס מתקשים למצוא מחליף מתאים להניה.
על ההישג לישראל הנובע ממבצעים אלה עלולה להעיב הסלמה אפשרית, במיוחד מול חיזבאללה והאיראנים – שצפויים לממש פעולות נקמה נגד ישראל. בבירות ובטהראן נערכות עתה התייעצויות באשר לאופי התגובה.
חיזבאללה התחייב ערב החיסול בביירות לתגובה שוות ערך לתוצאות הפעולה הישראלית וניתן להעריך בוודאות כי צפויה תגובה חריגה ממה שהכרנו עד כה. גם האיראנים מבטיחים נקמה על החיסול של הנייה בטהראן ואין לשכוח את התחייבות של החות'ים להגיב בעוצמה לתקיפה הישראלית בנמל חודידה. צריך לקחת בחשבון גם אפשרות למתקפה משולבת מצד גורמי "חזית ההתנגדות".
נראה, כי הדילמה העומדת בפני חיזבאללה והאיראנים בבחירת התגובה לחיסולים אלה דומה לדילמה שעמדה בפני ישראל בשל הצורך בתגובה חריגה בעקבות האסון במג'דל שמס: כיצד ניתן לייצר תגובה מפתיעה וקשה, אך כזאת שלא תוביל להתדרדרות למלחמה רחבה. שכן חיזבאללה ואיראן אינם מעוניינים להגיע בעיתוי הנוכחי למלחמה רחבה מול ישראל, שעלולה להפוך במהרה למלחמה רב-זירתית, שתגרור למעורבות ישירה בלחימה גם את איראן וגם את ארה"ב. בראייתם, יש יתרונות ברורים להמשך "מלחמת ההתשה" – הארוכה, המעייפת והמשפילה שמחלישה את צה"ל ואת הציבור הרחב בישראל.
השאלה המרכזית העומדת כעת על הפרק היא אם התגובה לחיסולים בה יבחרו חיזבאללה ואיראן תהייה כזאת שתאפשר לישראל להכילה ולעצור את מגמת ההסלמה. ישראל יכולה גם לבחור בשלב זה, בו היא צוברת הישגים מול יריבותיה ובזירה הבין-לאומית גובר הרצון לקדם פתרון מדיני בצפון, לפעול לקידום עסקת החטופים מול חמאס ובכך להביא לעצירת ההתקפות מצד כל חברי "חזית ההתנגדות" האחרים.
אורנה מזרחי היא סגנית ראש המל"ל לשעבר, וחוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי
