במשך עשרות שנים מדברים על הצורך להחזיר את הדר הכרמל למרכז המפה. "להחזיר את ההדר להדר", "לממש את הפונטציאל" ועוד היו רק חלק מהסיסמאות שאפיינו קמפיינים עירוניים ודיונים פוליטיים.
אבל המציאות חזקה מכל מיתוג, ובין בתי הבאוהאוס, העצים הוותיקים והנוף ההיסטורי של חיפה, נפרשת שכונה מפורקת, סדוקה, עם נרקומנים והומלסים, שכונה, או רובע, כמו שאומרים התושבים, שלעיתים נראה נטול הנהגה. על הנייר, הדר היא שכונה עם עבר ועתיד. בפועל, חלקים ממנה מתמודדים עם תחושת הזנחה קשה, פחד ברחוב, ומאבק יומיומי של תושבים ועסקים על איכות חיים בסיסית.
עופר פיקס, חבר במועצת הדר, מתגורר בשכונה מאז 2011. לדבריו, "כולם יודעים שלהדר יש פוטנציאל מטורף. יש בה נוף, ארכיטקטורה, היסטוריה ועצים מדהימים ובמקביל הזנחה רבת שנים. ככל שיורדים למטה רואים יותר קושי. מצד אחד יש יוזמות של צעירים, השקעות, פעילות קהילתית, מצד שני אין מספיק כתף עירונית. מה שמחזיק את הדר זה התושבים".
יוסי, תושב נוסף, אומר את הדברים בחריפות: "אם לא התאורה שבעלי העסקים מתקינים בעצמם הכול היה חשוך. יש פה חולדות, דיירי רחוב, גניבות. בעלי עסקים רודפים אחרי גנבים מדי יום. ניסינו לעזור דרך הרווחה אבל אין כוח אדם. העירייה פשוט לא נוכחת. ניסינו גם להקים גינה קהילתית בעצמנו. העירייה התקינה שם מצלמות לאחר ההשקעה של התושבים, גם השבוע מת כאן בנאדם ברחוב. נרקומן שנפל וזו לא הפעם הראשונה. הומלסים ונרקומנים באים לכאן בכמויות כי אין אכיפה, גם הזונות". לצד כל אלה, לדבריו, "יש נהירה של צעירים, מסעדות מעולות בשוק, בילוי תוסס. אבל הכול קורה למרות, לא בזכות".
קרן, אמא לשלושה ילדים ופעילה קהילתית, מתארת את המורכבות: "הדר היא שכונה צבעונית, עם הון אנושי מרשים. אבל יש מדרכות מלוכלכות, מכוניות שחוסמות מעבר, סחר בסמים וסחר בנשים, יש פינות מפחידות. אין פה מספיק אכיפה. כשבת ה-14 שלי חוזרת בערב מרחוב החלוץ, אני יוצאת ללוות אותה. מסוכן כאן".
יעקב בורובסקי, ניצב בדימוס וחבר מועצת העיר מטעם "מחוברים לחיפה ביתנו", מציב מראה נוקבת: "הדר סובלת שנים מהעדר תקצוב אזורי. אם יש בחיפה 300 אלף תושבים ובהדר והעיר התחתית 50 אלף, צריך להשאיר תקציב בהתאם. מדובר על 500 מיליון שקל, בדיוק כמו בנשר, טירת כרמל וקריית ים. רק כך אפשר להתחיל תהליך שיקום אמיתי".
"צריך להפוך את שוק תלפיות למגנט שמביא אנשים, להקים פארק גדול עם אמפי ליד גן הזיכרון, לבנות סביב פבזנר והתיאטרון בתים שמושכים זוגות צעירים. אבל הם יגיעו רק אם יהיה להם למה לבוא. הדר צריכה להיות מגנט לצעירים, לא מוקד להומלסים", קבע, "נרקומנים לא צריכים להיות דקה ברחוב, בטח לא בהדר. עירייה עם רווחה מתפקדת אוספת את האנשים ומעבירה לשיקום. כל תפיסת הניהול הכספי צריכה להשתנות, לצבוע תקציבים, לתת מענה אזורי. אחרת, הדרך לוועדה קרואה קצרה".
עוד הוסיף: "בעלי העסקים מנקים את הרחובות כל בוקר אחרי לילה של הזנחה. צריך שש ניידות משולבות עם רווחה, לעבור רחוב־רחוב, להעביר מכורים למוסדות שיקום. הדר צריכה ניהול הוליסטי, בדיוק כמו נשר וטירת כרמל. אנשים עוזבים כי רוצים חינוך טוב ואיכות חיים. אם היו בהדר 300 מיליון שקל בשנה במשך עשרים שנה – אנשים לא היו עוזבים. המשבר עכשיו הוא החמור בתולדות הדר. מפה אי אפשר לרדת עוד".
חברי המועצה דוד עציוני וזאב סוננזון מסיעת "הבית שלנו" הגישו הצעה רשמית לסדר היום של מועצת העיר תחת הכותרת שתעלה לסדר ביום שלישי הקרוב: "הכישלון המתגלגל של הדר הכרמל, חמישים שנות דעיכה".
במסגרת ההצעה, הם מבקשים לקיים דיון יסודי במועצה, הכולל: הצגת פרופיל השכונה בתחומי תעסוקה, חינוך, תשתיות ורווחה. סקירה של פרויקטים עירוניים קיימים בהדר. דיון ייעודי ברחובות המרכזיים: החלוץ, הרצל, נורדאו, מסדה. קביעת חזון עירוני להדר לחמש השנים הקרובות ומפגש שיתוף ציבור עם התושבים והקהילות הפועלות בשכונה. לדבריהם, "הגיע הזמן להפסיק לדבר על פוטנציאל ולהתחיל לממש אותו".
גלית, תושבת עבר של הדר שממשיכה להגיע לבקר את אמה שעדיין גרה בשכונה: "גדלתי בהדר. הייתה קהילה, הייתה תחושת שייכות. היום החנויות סגורות, הרחובות אפורים, התחושה היא של ייאוש. אני כותבת את זה בכאב. הדר יכלה להיות פנינה והיא נאבקת על החיים שלה. כשאני יוצאת מהרכב בלילה, אני מחזיקה את המפתחות ביד, דרוכה. הלב שלי נשבר על המקום שגדלתי בו".
אייל לבקוביץ’, תושב הדר ובעל חנות הספרים "גולדמונד ספרים", מתגורר בשכונה כבר 17 שנה. 11 בחלק העליון, ושש וחצי באזור השוק.
"הדר היא רובע מורכב, יש אזורים סימפטיים יותר ופחות. ביום, זה מקום נעים בעיניי, גם אם יש הרבה מכורים וחסרי בית. זו בעיקר בעיה של הרווחה, לא של תושבים או ביטחון. בלילה, כשהכול נסגר, זה פחות סימפטי. במיוחד באזורים שלא קרובים לציר סירקין, שהתעורר בשנים האחרונות והפך לאחד המקומות הכי שוקקי חיים בעיר מבחינה קולינרית".
כבעל עסק, הוא מתמודד עם המציאות היומיומית של מכורים בשטח: "לא אחת אני מבקש מאנשים להזיז את עצמם מהכניסה כי הם עושים סמים. אבל זו לא אשמתם, זו מערכת שלמה שלא מטפלת. אנחנו בעלי העסקים מאוגדים בקבוצה שמפעילה לחץ על בעלי נכסים לא להשכיר לסוחרי סמים ובתי זונות. אם תהיה אכיפה אמיתית מצד העירייה אפשר יהיה לחולל פה שינוי".
לבקוביץ’ מדגיש את הפער בין המציאות לבין התדמית: "מתארים את הדר כאילו זו הארלם בשנות ה־80, זה לא המצב. כן, יש בעיות קשות, אבל גם ביקוש גובר ומיזמים נדל"ניים. המחירים עולים. יש תמהיל. לצערי, לפני שנתיים הותקפתי כאן והמשטרה לא עשתה דבר. זה חיזק את חוסר האמון שלי. ובכל זאת אני נשאר. זה הבית שלי. אם היה לי ילד קטן, אולי לא הייתי נשאר, ואני מבין למה חברים שהקימו משפחות עזבו. זה לא מספיק בטוח ונעים למשפחות".
הדר אינה בעיה מוניציפלית נקודתית, היא מיקרוקוסמוס של פערים עירוניים, של חוסר חזון ושל תושבים שנלחמים על שכונתם. בין בתי קפה חדשים לנרקומנים ברחוב, בין יוזמות קהילתיות להזנחה מוניציפלית – הדר היא מבחן לחיפה כולה: האם העיר מסוגלת לשקם את ליבה או שהיא תמשיך לצפות בו קורס.
תגובת עיריית חיפה: "עיריית חיפה רואה חשיבות רבה בפיתוח רובע הדר כהמשך ישיר למהפך שעברה העיר התחתית בעשור האחרון. במסגרת זו פועלת העירייה באופן שוטף בהיבטי הביטחון האישי והאכיפה והן בתחומי הרווחה, הניקיון ושיקום המרחב הציבורי. במהלך השנים האחרונות משנה שכונת הדר את פניה והופכת למוקד משיכה לאוכלוסייה צעירה ומגוונת, שנמשכת לאווירה הקהילתית הייחודית, לרוח היוזמה ולתרבות העשייה שמתפתחת בה. מאות צעירים הצטרפו לשכונה, משתלבים בה ומובילים יוזמות בתחומי התרבות, הפיתוח העירוני והעשייה החברתית – תוך יצירת שיתופי פעולה עם הקהילות הוותיקות והחדשות גם יחד".
"על מנת לחזק את תחושת הביטחון האישי, מפעילה העירייה מערך אכיפה מתוגבר בשיתוף משטרת ישראל, הכולל סיורים רגליים ורכובים, ניידת פיקוח 24/7, ושוטרים בשכר הממומנים ע"י העירייה. בנוסף, מותקן ברחבי השכונה מערך מצלמות מתקדם המסוגל לזהות פעילות חריגה ומאפשר תגובה מיידית של המוקד העירוני. בהמשך יצטרף גם מערך השיטור העירוני שמוקם בימים אלו".
"בתחום הרווחה, פועלים צוותי מקצוע בשטח, מציעים סיוע וטיפול אישי, לצד פעילות הסברה ואכיפה מצד פקחים. מבנים נטושים שזוהו כמוקד לפעילות בעייתית נאטמים ומטופלים בהתאם. רחובות הדר מנוקים על בסיס יומיומי, לרבות פינוי אשפה ושטיפה על פי הצורך. לצד הפעולות השוטפות, מקדמת העירייה מהלכים לחיזוק חיי הקהילה והמרחב הציבורי, בהם פתיחתו הקרובה של בית קפה חדש בגן בנימין, שיקום של נכסים עירוניים, כגון מבנה שוק תלפיות ההיסטורי, חידוש תשתיות ופעולות נוספות שנועדו להחזיר את הדר למרכז חיי העיר".
