(Getty) | צילום:
ספורט 5
כריס ווד. עונת שיא (Getty) | צילום:
ספורט 5
בכל 160 שנות קיומה, נצרבה ההיסטוריה של נוטינגהאם פורסט בזכות שלושה רגעים מופלאים. האליפות הראשונה ב-1978 ושני גביעי אירופה לאלופות שהגיעו מיד לאחר מכן, תחת שרביט האימון של בריאן קלאף, מי שנחשב עד עצם היום הזה לאחד המאמנים הגדולים והמשפיעים בתולדות הכדורגל האנגלי. מאז ההישגים הכבירים הללו, הקבוצה הדרדרה ככול שהפרמיירליג הלכה והתבססה, כולל 23 שנים רצופות בליגה השניה. לקבוצות מסוג זה, החיות על עברן יותר מאשר ההווה שלהן, נוהגים לכנות כ-"ענק הרדום". והנה לפתע, הענק האדום שוב התעורר.
אחרי הניצחון 0:3 על וולבס בתחילת השבוע, קבעה פורסט שיא מועדון היסטורי, כאשר ניצחה שישה משחקים ברצף. אף קבוצה אחרת לא עשתה את זה העונה בפרמיירליג. האדומים התבססו במקום השלישי, עם אותו מאזן נקודות כמו ארסנל, ויותר נקודות מצ`לסי, מנצ`סטר סיטי, טוטנהאם ומנצ`סטר יונייטד העשירות והמנוסות הרבה יותר ממנה. הקבוצה של נונו אספיריטו סנטו כבר ניצחה העונה באנפילד ובאולד טראפורד, וסוף סוף אחרי שנים במחשכים היא מגלמת את גרסת הכדורגל של רובין הוד, הדמות המיתולוגית של העיר.
אחרי פגרת הגביע הקצרה, פורסט תארח את הקבוצה הטובה בליגה שעליה כבר גברה בסיבוב, כאשר הפער ביניהן עומד על 6 נקודות ולליברפול משחק חסר. "אם פורסט תנצח את ליברפול, היא תהיה במאבק האליפות", טוען בהתלהבות רבה, פרשן סקיי ג`יימי קראגר, "ובכל מקרה יש לה סיכוי אדיר לזכות באחד הכרטיסים לליגת האלופות, אם תמשיך בדרך הזו". אספיריטו סנטו, אדריכל הרנסאנס של האדומים, מצנן ובצדק את ההייפ סביב החבורה שלו: "אנחנו רוצים לבנות פה משהו נחמד. אנחנו נהנים מהמסע ושום דבר אחר לא מעניין. הטבלה כרגע לא מעניינת אותי, אני אסתכל עליה רק בסיום העונה".
השנתיים הראשונות של נוטינגהאם פורסט בפרמיירליג מאז הקאמבק הגדול בקיץ 2022 היו מורכבות במיוחד. הקבוצה הוציאה למעלה מ-300 מיליון יורו על ערב רב של שחקנים והחליפה הלכה למעשה את כל הסגל שלה מעונת העלייה מהצ`מפיונשיפ. הפזרנות הרבה של אבנגלוס מרינאקיס, הבעלים היווני הצבעוני היתה נראית מוגזמת במבט ראשון ואכן בשנתיים הללו נאלצה להיאבק על חיה בליגה ממש עד לרגע האחרון. נונו, שהגיע כמחליף של סטיב קופר, בדצמבר 2023, הצליח להשאיר את הקבוצה בליגה פעם נוספת אחרי ניצחון 1:2 על ברנלי במחזור הסיום ולמרות שלקבוצה הורדו 4 נקודות בגלל חריגות פיירפליי.
לאור זאת אף אחד לא חשב בקיץ האחרון שפורסט תשתחל לצמרת הגבוהה, והדעה הרווחת באנגליה היתה שהישרדות נוספת של הקבוצה מהמידלנדס תהיה הצלחה. למעט אליוט אנדרסון וניקולה מילנקוביץ` שנרכשו בקיץ, כל שאר שחקני ההרכב כבר רצים שנתיים או שלוש ביחד והתוצאות נראות כאמור אחרת לגמרי. עם 40 נקודות אחרי 20 מחזורים, פורסט כבר השיגה יותר נקודות מאשר היו לה בעונת 22/23 ובעונת 23/24. אספיריטו סנטו הצליח לבנות קבוצה בצלמו, עם דמיון מסוים לתקופה שלו בוולבס, אותה הוביל פעמיים למקום השביעי ולאירופה. המנג`ר הפורטוגלי בנה קבוצה הגנתית ומאורגנת, ללא כוכבי על, כזו שקשה מאוד לנצח ומנגד בונה על התקפות מעבר מפתיעות.
בשנה שעברה היתה פורסט אחת מההגנות הרעות בליגה, והקבוצה שספגה הכי הרבה (23 שערים) במצבים נייחים. התוספת של מילנקוביץ` שהגיע מפיורנטינה, הוסיפה גם נפח וגם גובה למשחק ההגנה וביחד עם ג`ייסון מורייו, אחד המתקלים הטובים בליגה, לפורסט יש על מי לסמוך מאחור. מאטס סלס, השוער שנחת משטרסבורג בחורף הקודם ולא היה האופציה הראשונה של הקבוצה, עושה עבודה אדירה בשער ושמר כבר תשע פעמים על רשת נקיה, הכי הרבה בליגה. משחק ההגנה של פורסט השתפר פלאים והקבוצה ספגה 19 שערים העונה, כשרק ארסנל נכנעה פחות בכל הפרמיירליג.
עם כל הכבוד להגנה, סביר להניח שלא היינו מדברים על פורסט אלמלא העונה המטורפת של כריס ווד. החלוץ מניו זילנד נתפס על ידי אוהדי הפרמיירליג כשחקן גמלוני שיכול להצליח בקבוצות קטנות בלבד, אבל בפועל יש לו כבר 12 שערים העונה ואחראי על כמעט 42 אחוז מהשערים של הקבוצה. רק ארלינג הולאנד (44 אחוז) כבש באחוזים גבוהים יותר במנצ`סטר סיטי. ווד שיפר העונה הרבה אספקטים במשחק שלו, כמו הבעיטה מחוץ לרחבה ונראה חד מאי פעם, כאשר הוא מרשית כל שלוש בעיטות לשער – מאזן מרשים לכל הדעות. הוא רחוק 2 שערים נוספים מהשוואת שיא הכיבושים שלו בעונה אחת בפרמיירליג. שיתוף הפעולה שלו עם שחקנים מהירים יותר כמו מורגן גיבס ווייט, קאלום הדסון אודוי ואנתוני אלנגה הופכים את פורסט לקבוצה סופר יעילה.
ובעונה מאוד ארוכה, כשהיא רואה את היריבות שלה בצמרת נגררות למשחקים רבים ומתישים במפעלים האירופים, פורסט משוחררת מכל זה וגם נהנית מכשירות של השחקנים שלה. למעט דנילו ואיברהים סאנגרה, רוב השחקנים שלה שמרו על הרגליים והברכיים (טפו טפו), מה שמאפשר לאספיריטו סנטו לבנות כמעט מדי שבוע על ההרכב החזק שלו ולהקנות לקבוצה היררכיה ברורה. מבין שחקני ההרכב הראשון רק גיבס ווייט ונקו וויליאמס החמיצו שלושה משחקים או יותר. למעשה רק ווסטהאם סבלה מפחות פציעות העונה של שחקניה.
אליפות היא, כמובן, מילה גסה, ואם להיות ריאליים אז בסקר שנערך באתר האתלטיק חזו למעלה מ-60 אחוז מהנשאלים כי פורסט תסיים במקומות 4 עד 6 בסיום העונה, ואם תעמוד בציפיות הגדולות שהיא בעצמה יצרה לפתע היא תשחק באירופה לראשונה מאז עונת 1995/96. הסטטיסטיקה אומרת ש-66 מבין 70 הקבוצות שהשיגו 40 נקודות אחרי 20 נקודות בפרמיירליג הצליחו לסיים בטופ 4 בסיום אותה עונה. בהתחשב בכך שגם המקום החמישי עשוי להוביל לליגת האלופות לאור הניקוד האנגליות באירופה, פורסט יכולה לחלום על עונה היסטורית אחרי שנים רבות בצל.
