על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● "איראן על ברכיה, אך עדיין לא על גבה": האם טראמפ ימנע את הגרעין?
● ארדואן פרס את חסותו על סוריה והצית חבית חומר נפץ דיפלומטית עם טהרן
1קטאר מנצלת את השיחות בדוחא ומבקשת שישראל תכריז על נשק גרעיני
בסוף השבוע האחרון שגריר קטאר באוסטריה הפיל פצצה דיפלומטית בישיבה שגרתית של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA) כשהכריז כי ישראל צריכה להצטרף לאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT) כמדינה לא-גרעינית וקרא לקהילה הבינלאומית להביא את כל המתקנים הגרעיניים של ישראל תחת פיקוח של הסוכנות. ההצהרה הוסיפה מימד דרמטי על רקע שיחות השלום המתקיימות בדוחא. השליחים שהיו בדרכם לדוחא "הופתעו ממארב דיפלומטי שנראה כי נועד להכניס קלף מיקוח נוסף למשא ומתן", נכתב בעיתון הסעודי ה-Arab News בכתבה שכותרתה "כמה זמן תוכל להחזיק מדיניות העמימות הגרעינית המכוונת של ישראל?".
ההצהרה של קטאר "שהופיעה משום מקום" חשפה טאבו של שנים. "ישראל מעולם לא הודתה באופן רשמי כי היא מחזיקה בנשק גרעיני, אך יכולתה הגרעינית היא סוד גלוי מזה עשרות שנים". במשך שנים ישראל נקטה צעדים קיצוניים כדי להגן על סודותיה הגרעיניים על מנת ליצור הרתעה שקטה. בכתבה נכתב "ברור שיש לה נשק גרעיני, איך היא מעולם לא הכירה בכך רשמית, ובישראל הנושא אינו מדובר". כעת ישראל תצטרך לבחון את צעדיה וכיצד תגיב להצהרת הקטארים.
על פי ההערכה האחרונה של המכון הבינלאומי לחקר השלום (SIPRI), שפורסמה ב-2024, "בתחילת השנה שעברה תשע מדינות החזיקו בכ-12,121 ראשי קרב גרעיניים, מתוכם למעלה מ-9,500 היו זמינים לשימוש מיידי – וישראל הייתה בהחלט אחת מהמדינות הללו", נכתב ב-Arab News. "ישראל ממשיכה לשמור על מדיניות העמימות הגרעינית שלה, מה שמותיר חוסר ודאות משמעותי לגבי מספרם ואופיים של כלי הנשק הגרעיניים שלה".
העמדה הרשמית של ישראל בנושא נשק גרעיני לא השתנתה מאז שנות ה-60, ולפיה "ישראל לא תהיה הראשונה להכניס נשק גרעיני למזרח התיכון". לפי המכון, מדובר בהטעיה מכוונת והדוח קובע כי קובעי המדיניות בישראל "פירשו בעבר את המונח 'להכניס נשק גרעיני' כמתייחס להצהרה פומבית, ניסוי או שימוש בפועל בנשק גרעיני -דברים שישראל טוענת שלא עשתה".
מנהל המכון דן סמית אמר ל-Arab News כי "היכולת הגרעינית של ישראל הייתה מאז ומתמיד תופעה יוצאת דופן בגיאופוליטיקה של המזרח התיכון" והוסיף שהוא סבור שקטאר "מנסה להכניס את יכולתה הגרעינית של ישראל לדיון גלוי ולהעמידה תחת פיקוח בינלאומי, במסגרת אג'נדה הנתמכת על ידי האזור כולו".
אהרון ברגמן, מרצה בכיר ללימודי מלחמה בקינגס קולג' בלונדון, אמר ל-Arab News כי ישראל שומרת בקנאות מוחלטת על נושא הגרעין ופועלת בתקיפות כלפי מי שחושף פרטים על תוכנית הגרעין שלה. "גם אם אתה מאמין שזה רעיון טוב לרסן את ישראל ולוודא שהיא לא עושה שום דבר טיפשי, אתה מפחד לפעול, כי אתה יודע שהם ייחטפו אותך וישימו אותך בכלא. ישראל נוקטת יד קשה מאוד כלפי מי שחושף את סודותיה", אמר.
מתוך ה-Arab News מאת ג'ונתן גורנל. לקריאת הכתבה המלאה.
2טורקיה וישראל הן אלה שיעצבו את עתידה של סוריה
לאחר שארגון המורדים היאת תחריר א-שאם הפיל את שלטון אסד בסוריה נוצר ואקום פוליטי שעתיד להתעצב על ידי טורקיה וישראל, נכתב בעיתון הקטארי, New Arab. "המצב בסוריה מאז נפילת משטרו של אסד החריף משמעותית את המתיחות ביחסי טורקיה-ישראל. עם טורקיה וישראל, כשתי השחקניות המרכזיות שממלאות את הוואקום השלטוני בסוריה שלאחר שלטון מפלגת הבעת', החיכוך בין אנקרה לתל אביב הולך וגובר", נכתב.
כעת אנליסטים תוהים האם העימות בין ישראל לארדואן יהפוך ממשי. "טורקיה תומכת בממשלה החדשה של סוריה, בהנהגת הנשיא הזמני אחמד א-שרעא". לטורקים יש אינטרסים שהשלטון החדש יקדם את המדינה "לעבר סוריה מאוחדת". "לאנקרה יש אינטרס מובהק להסיר את כל הסנקציות המערביות על סוריה שלאחר אסד, כדי שהמדינה תוכל להתחיל בהליך של שיקום ופיתוח מחודש", נכתב.
טורקיה לא מעוניינת בתרחיש בו סוריה תקרוס ויווצר וואקום שלטוני מסוכן, משום שהוא עלול להוביל לחוסר יציבות "ולהעניק חמצן לארגוני טרור כמו דאעש". כאוס שעלול להתפשוט לתוך השכנה של טורקיה, סוריה.
אולם, לישראל יש תוכנית אחרת לחלוטין לסוריה. "תל אביב מחזיקה באינטרסים ברורים, ומעדיפה סוריה חלשה ללא סמכות שלטונית מרכזית בדמשק". גורדון גריי, לשעבר שגריר ארה"ב בתוניסיה, אמר לעיתון הקטארי כי "ישראל מקווה לסוריה מפוררת וחלשה, מתוך החישוב שסוריה מחולקת היא הערובה הטובה ביותר לביטחונה, ואילו סוריה מאוחדת עלולה להפוך לאיום".
עבור ארה"ב עימות אפשרי בין שתי בנות בריתה "הוא בלשון המעטה בלתי רצוי". הדבר האחרון שטראמפ רוצה במזרח התיכון הוא "עוד מלחמה, במיוחד כזו שתערב שותפות קרובות של ארה"ב, שהמנהיגים שלהן (ארדואן ונתניהו) נמצאים בקשרים טובים עם טראמפ", הסביר גריי.
המתיחות בין טורקיה לישראל מדאיגה את ארה"ב שכנראה תעשה הכל על מנת להרגיע אותה. האינטרסים של ארה"ב בסוריה שלאחר נפילת המשטר – שכוללים מאבק בדאעש ובלימת רוסיה ואיראן – עלולים להיפגע אם יתרחש עימות בין טורקיה לישראל.
מתוך ה-New Arab מאת ג'ורג'יו קפיירו. לקריאת הכתבה המלאה.
3האטלנטיק: טראמפ צד אנטישמים בקמפוסים, אך מתעלם מאנטישמים בממשלו
מתחילת כהונתו השנייה, הצהיר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי הוא יילחם באנטישמיות, ולאחרונה החל להיאבק באנטישמיות בקמפוסים. היוזמה של טראמפ הגיעה לשיאה כשהממשל החליט לאחרונה לקצץ 400 מיליון דולר במענקים לאוניברסיטת קולומביה ואף פעל לעצור סטודנט פרו-פלסטיני. אך למרות מאבקו של טראמפ באנטישמיות הגואה בארה"ב, הוא לא פועל נגד האנטישמיות בממשלו. באטלנטיק טוענים כי "ממשל טראמפ הוא זה שלא עשה דבר כדי להתמודד עם האנטישמיות בקרבו ולא אוניברסיטת קולומביה".
באטלנטיק טוענים שאפשר לבקר את ההתמודדות של אוניברסיטת קולומביה במאבק באנטישמיות אך "הטענה כי היא לא פעלה כלל פשוט אינה נכונה". לאחר ה-7 באוקטובר האוניברסיטה מינתה צוות משימה מיוחד למאבק באנטישמיות ודאגה לעצור סטודנטים "שהפיצו פליירים שבהם מגן דוד נדרס על ידי מגף צבאי". אך לפי האטלנטיק אי אפשר לומר אותו דבר על ממשל טראמפ שנכשל להסיר משורותיו פוליטיקאים אנטישמים.
"בשבוע שעבר, דיווח כתב העת Mother Jones כי קינגסלי וילסון, דוברת המשנה של מחלקת ההגנה, פרסמה בשנים האחרונות סדרה ארוכה של פוסטים קיצוניים וגזעניים מהימין הקיצוני – כולל תמיכה בטענה שליאו פרנק, יהודי שנרצח בלינץ' בשנת 1915 באחד ממעשי הרצח האנטישמיים המזעזעים ביותר בהיסטוריה האמריקאית, היה אנס ורוצח".
לפי האטלנטיק, ממשל טראמפ מקדם פוליטיקאים אנטישמיים "למעמד של יוקרה" וכך "מעניק להם לגיטימציה. בנוסף, ההתנגדות של טראמפ לאנטישמיות מקורה בכך שהיא מגיעה מהשמאל, "טראמפ מתנגד לאנטישמיות כי היא שמאלנית ולא כי היא אנטישמית". כך לפי האטלנטיק היוזמה שלו לטיפול באנטישמיות היא לא יותר "מתירוץ להשתלטות סמכותנית".
טראמפ ובעלי בריתו לכאורה פועלים בשם ערכים אחרים אך לפי האטלנטיק הם בעצם מענישים את אויביהם "ופוגעים בחופש הביטוי". טראמפ בעצם מצדיק את הדיכוי שלו כמאבק בפושעים אך במקביל "מעניק חנינות גורפות למבצעי המתקפה האלימה על הקפיטול". היוזמה של טראמפ בעצם נועדה "להפחיד את מתנגדיו" במקביל "לטיפוח פלג אנטישמי משלו". לפי האטלנטיק טראמפ מכניס "נאו-נאצים" לתוך הקואליציה שלו ואלה "זוכים להגנתו".
מתוך האטלנטיק מאת ג'ונתן צ'ייט. לקריאת הכתבה המלאה.
4הפלסטינים באיו"ש חוגגים רמדאן בצל המבצע הצבאי
כבר מספר חודשים שצה"ל פועל במחנות הפליטים ביהודה ושומרון על מנת למגר טרור. בעקבות המבצע עשרות אלפי פלסטינים נעקרו מבתיהם וכעת "חוגגים את הרמדאן באבל ואינם יכולים לשבור את הצום בבתיהם ואינם יודעים מתי, או אם בכלל, ישובו אי פעם", נכתב בניו יורק טיימס.
"בג'נין וטולכרם, הרחובות שאי פעם זהרו והדהדו מצחוקם של ילדים מכוסים כעת באבל. מבצע צבאי ישראלי שהחל בינואר הביא לכך ש-40 אלף פלסטינים נמלטו מבתיהם – מה שהיסטוריונים מכנים ההגירה הכפויה הגדולה ביותר ביהודה ושומרון מאז מלחמת 1967", נכתב. מחמוד סוכר, בן 40, אב לארבעה שנמלט עם משפחתו מג'נין, התראיין לניו יורק טיימס ואמר "הרמדאן פעם היה מואר, עכשיו יש רק חושך".
תושבים מטולכרם אמרו לניו יורק טיימס כי השנה החג מלא בתחושת חוסר ודאות. "נוכחות הצבא הישראלי לא רק מטילה פחד, אלא גם משבשת את עצם קצב החיים היומיומי". אינתיסיאר נאפע, שנעקרה ממחנה הפליטים בטולכרם, אמרה לניו יורק טיימס כי בחג הקודם בישלה עבור הקהילה שלה, אך השנה החג המשפחתי הפך לאובדן וכאב. "רמדאן הוא חג משפחתי ומסורתי אך כעת לא נותר כלום", אמרה.
"מבנה הארוחות של הרמדאן – שבירת הצום עם מים ותמרים, ואחריו מרק, סלט ומנה עיקרית – הפך כעת לפריבילגיה שרבים מהעקורים הפלסטינים אינם יכולים להרשות לעצמם. עבור רבים בג'נין, האיפטאר הוא ארוחה בקופסה שמחולקת על ידי מתנדבים. בכל ערב, בסביבות השעה חמש, אנשים ממהרים החוצה לקבל את התרומות. הארוחות מגיעות לעיתים קרות", נכתב.
מתוך הניו יורק טיימס מאת פטימה עבדולכרים. לקריאת הכתבה המלאה.
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
